בשבת הקרובה נקרא בעזרת ה' את פרשת שמיני, העוסקת בין היתר בבהמות, חיות ועופות המותרים והאסורים באכילה, ובסימני הכשרות שלהם. התורה (ויקרא יא, ו) מונה את הארנבת בין החיות האסורות, ומציינת לגביה שהיא "מעלת גרה היא", אך היא חסרת פרסה שסועה. אולם, במציאות המוכרת לנו, הארנבת איננה נראית כמעלת גרה. סתירה לכאורה זו מעלה שאלות מרתקות, וכפי שנראה, גם עדות לאמיתות התורה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הקושי התמיה הזה הוצג בפני הגאון הגדול רבי משה סולוביצ'יק זצ"ל על ידי פרופסור. תשובתו המיידית של רבי משה הייתה שעל כורחך שהתורה לא דיברה על סוג הארנבת שאנו מכירים היום. הוא הסתמך על דברי הרש"ר הירש זצ"ל, שכבר כתב שזיהוי השפן והארנבת הנזכרים בתורה עם החיות הקרויות כן היום "לא ייתכן, אלא אם כן שני אלה מעלי גרה; וקשה להניח שכן הוא".
אחד שחקר סוגיות תורניות באופן מעמיק היה אברהם קורמן, אדם בעל ידיעות מקיפות מתל אביב, שנהג לפרסם את מחקריו ללא התואר המקובל 'הרב'. סוגיית הארנבת הייתה אחת מהעניינים שביקש לברר.
קורמן, חוקר אוטודידקט מתל אביב, הקדיש את חייו לחיפוש האמת בצומת שבין תורה ומדע, מצויד בידיעות מקיפות שחרגו מגבולות הפורמליות. הוא צלל לעומקן של סוגיות נעלמות,, וחשף בדיקות ומסקנות מפתיעות מתוך אמונה עמוקה שאין סתירה בין דיוק התורה לאמת המדעית. איש יחסית עלום שם אך בעל השפעה, ספריו ומאמריו ממשיכים לשמש כמקור לעדות מרתקת על אמיתות התורה בעידן המודרני.
התנועות שמזכירות העלאת גרה
קורמן הבחין בכך שהארנבת מבצעת תנועות בפיה בדומה לשאר מעלי הגרה. בשעת אכילה, היא גם מניעה את לסתה התחתונה מימין לשמאל, תנועה האופיינית למעלי גרה. למרות זאת, הוא מציין שבפועל לא נראה שהיא מעלת גרה באמת, וחסרה לה הקיבה הנוספת המצויה אצל שאר מעלי הגרה.
בסימפוזיון שערך עם פרופסורים שאין התורה נר לרגליהם, שאל אותם קורמן לפשר תנועות האכילה הללו. הם טענו שהארנבת פשוט "מחקה" את הפרות שמעלות גרה. קורמן הקשה עליהם: "האם את צורת האכילה למדה הארנבת ב'בית ספר למעלי גרה'?". הוא ציין שהארנבת אינה חיה ברפת וגם בטבע אינה נמצאת עם מעלות גרה, ושאל מדוע שתלמד או "תחקה" תנועות כאלה. תשובה עניינית לשאלותיו לא קיבל.
לאחר התעמקות וחקר, הגיע קורמן למסקנה שישנן שתי סיבות מדוע לסווג את הארנבת בין "מעלי גרה". האחת היא עובדה קיימת, והשנייה זקוקה לבירור מדעי נוסף.
העובדה הידועה: עיכול חיצוני
חוקרים רציניים מציינים את העובדה שהארנבת אוכלת את הדומן (לשלשת) שלה שהוא לא מעוכל - על מנת לעכל אותו בשנית. קורמן טוען ש"אם כן מה לנו אם העלאת הגרה באה מתוך קיבה מיוחדת דרך הושט, או שהיא סופגת זאת בצורה חיצונית, אולם תהליך העיכול הוא אותו תהליך - כאשר בפועל הארנבת מעלת גרה !". מבחינתו, זוהי העובדה הקיימת שמגדירה את הארנבת כמעלת גרה.
הבירור המדעי הנוסף: תפקיד התוספתן הענק
הסיבה השנייה, הזקוקה לבירור מדעי, קשורה ליכולת עיכול תאית. כשליש מהצומח על פני הארץ מורכב מפחמימה בשם 'תאית', חומר שאינו בר עיכול אצל בני אדם. לעומת זאת, מעלי גרה מסוגלים לעכל תאית בעזרת חיידקים מתאימים השוכנים ב'תוספתן', ולכן התוספתן שלהם גדול במידה ניכרת אצל בעלי חיים שתזונתם עשירה בתאית.
מבדיקה אנטומית של הארנבת עולה שהתוספתן שלה ענק בצורה בלתי רגילה ביחס לשאר המעיים - הוא ארוך וגדול יותר מכל איבריה הפנימיים!. בניגוד לרוב היצורים שאצלם התוספתן בסוף מערכת העיכול, אצל הארנבת הוא ממוקם בתחילה: בין הושט לקיבה, וכל המזון חולף דרכו. התוספתן של הארנבת פעיל מאוד בעיכול בעזרת מיליארדי מיקרואורגניזמים.
קורמן מעלה סברה, המבוססת על המבנה האנטומי של התוספתן (כמעין צינור ספירלי), שייתכן בהחלט שבסיבוב קטן, התוספתן מסוגל לדחוף ולהחזיר חלק מהמזון הלא מעוכל גם לפיה של הארנבת - והיא אכן לועסת בפיה!. מסקנתו: ייתכן שהתוספתן הוא זה שממלא אצל הארנבת את מקום הקיבה הנוספת של מעלי הגרה.
קורמן טוען שהחוקרים שסיווגו את הארנבת כלא מעלת גרה, לא ערכו בדיקות מדעיות. די היה להם בעובדה שאין לה קיבה נוספת כדי לקבוע שאינה מעלה גרה. הוא שב ושואל: "אבל מה לנו אם המזון חוזר ללעיסה נוספת מקיבה מיוחדת או שהוא חוזר מהתוספתן?!".
קורמן מספר כי פנה לחוקרים וביקש מהם לערוך בדיקה באמצעות האכלת הארנבת במזון רדיואקטיבי ובדיקה עם מונה גייגר, (מכשיר שמודד קרינה מייננת (אלפא, בטא, גמא ורנטגן) וסופר את קצב פגיעת החלקיקים) כדי לראות אם המזון אכן חוזר לפיה. אולם, החוקרים, כולל דתיים, היו כל כך בטוחים שאינה מעלת גרה, שלא היו מוכנים להקדיש לכך זמן או כסף. קורמן מציין שזה לא שכנע אותו, ושדי להסתכל באנטומיה הפנימית של הארנבת כדי להבין שקיימת אפשרות כזו להחזרת מזון לפה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
חלפו שנים מאז פגישתו הראשונה של רבי משה סולובייצ'יק עם הפרופסור. לידיו של רבי משה התגלגל מאמר שהסביר מדוע גם הארנבת שייכת למשפחת מעלי הגרה.
רבי משה שמח מאוד על הגילוי הזה, ואמר שמכאן ישנה הוכחה גדולה שתורה מן השמים!. הוא הסביר: "שהרי אם איזה ברנש היה כותב את התורה, בוודאי לא הייתה לו סיבה 'להסתבך' ולכתוב במפורש שהארנבת מעלת גרה - בעוד שלפחות לפי הנראה לעיניים איננה כזאת...".