המשמח שבמרכז מעגל הרוקדים, מפזז ומרקד כשמקל צר נשען על שיניו ומורם אל על. מעל המקל הניח מגש כבד. עליו ייצב שלושה בקבוקי בירה. ולאור השמחה המתרבה העמיד על שכבה זו מגש נוסף והעפיל הלאה עם כוסות שבירות...
קולו של הזמר נישא ברמה: "ירושלים - אורו של עולם"
כח הכובד
איך הוא מצליח לעשות זאת? איך זה אפשרי?
נקודה קטנה אחת מחוללת פלאים: נקודת הכובד.
נקודת הכובד - על פי החישובים - מרכזת את כל כובדו של חפץ למקום אחד.כך מצליח אותו משמח להרקיד את כולם כשהוא משעין מגדל שלם של חפצים בנקודה קטנה של הישענות על שיניו.
אותו ניוטון, המדען שגילה את כח הכבידה, אמר ביומרנות רבה כי רוצה הוא שיגלו לו מהי נקודת הכובד של העולם.
כל יהודי מכיר את נקודת הכובד של העולם- ירושלים.
נקודת המשען
ירושלים היא תל תלפיות. תל שכל הפיות מופנים אליו. כי העבודה הגדולה שם, היא עבודת התפילה. המציאות היחידה אשר מאפיינת את ירושלים היא - תפילה. הקשר בלתי אמצעי לבורא יתברך.
כי ירושלים היא נקודת הכובד של כל העולם. ומה האחיזה שלנו באותה נקודת משען? תפילות עם ישראל העולות מקצה העולם ועד קצהו דרך ירושלים. כי ירושלים של מטה מכוונת כנגד ירושלים של מעלה - - -
פה עושים את ההיסטוריה
ירושלים מרכז ההוויה העולמית. אבן השתייה - ממנה הושתת העולם. פה הוקרב יצחק. בירושלים נשא יעקב אבינו תפילתו. אומות העולם ידעו שירושלים היא אורו של העולם. בחג הסוכות, היו ישראל מקריבים 70 פרים כנגד שבעים אומות. וכל המלכים היו ממהרים לשלוח קרבנם כדי שיצליחו במעשיהם. (כך הצליחו להסית את ליבו של מלך רומי, כאשר בר קמצא הודיע לו שהיהודים לא הקריבו את הקרבן ששלח).
הכותל – אבני הלב
ניצבים היהודים בכותל המערבי. שוטחים תחינה לפני ד´ כי ירחם עמו. פתקים מבצבצים מבין האבנים. ההוויה היא מלאת קדושה ורווית הוד. צפרי כנף לבנות חגות מעל, ומשק כנפיהן מרעיד מיתר חבוי בלב. הלוואי ינשאו התפילות. ´כנפי יונה נחפה בכסף´ נאמר בשיר השירים. הגה"ח הרב ש. גינזבורג זצ"ל הביא עדות מערביי הסביבה, שבמשך תשע עשרה שנים, לא התעופפו שם יונים לבנות. ורק עם כיבוש הכותל מחדש והחזרתו לידי עם ישראל, חזרו היונים לכותל, אחרי שנעדרו משם משך שנים.
לבנון או ירושלים?
הר הלבנון – זה שמו של בית המקדש. כי עוונות ישראל מתלבנים שם. כל ישראל בכל שעה שהיא, פונים ומתפללים לבורא עולם. והנה זה עומד אחר כתלינו - משגיח ומציץ עלינו באהבת אין קץ. ומקבל התפילות ברחמים.
אמר דוד המלך: "עומדות היו רגלינו – בשעריך ירושלים" אלו שערי התפילה שבירושלים. שערים אשר לעולם לא ננעלו.
הטרקלין המוכן
סמל הגאולה היא ברחובות ירושלים ובחוצותיה. הנביא המתנבא על גאולת ישראל אומר:" עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, ורחובות העיר יימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה". שמחת חיים של יהודים בירושלים – היא סמל לגאולה המתקרבת. ירושלים נחשבת לארמון, לטרקלין המלך. וכשמכינים את הארמון ומכינים את הטרקלין, סימן שמשהו טוב עומד לקרות. ולוואי ונדע לשמור את קדושתה ולכבדה במעשים הראויים לארמונו של המלך.
הצגת כל התגובות