"כי תצא למלחמה על אויביך", הוי אומר: התורה מצוה לנו שכבר מרגע היציאה למלחמה אנחנו נמצאים "על אויביך" מעל האויב.
מיהו האויב?
יש אויב האומה, הוא עמלק בסוף פרשתנו. ישנם עוד הרבה אוייבים. אך יש את האוייב הפרטי שבכל אחד ואחד, הוא היצר הרע, הנפש הבהמית השואפת תמיד אל החומריות והבהמיות. גם "עמלק" מסמל קרירות בנפש האדם לכל עניני קדושה וכמו שכתוב לגבי עמלק "אשר קרך בדרך", עם ישראל היה אז בדרך לקבל את התורה, ועמלק כדרכו מגיע ומטיל קרירות, וספק "היש הוי' בקרבנו אם אין".
השאלה המבקשת היא:
כיצד מגיעים למצב נפשי שמיד ביצאה למלחמה נמצאים "על אויביך" מעל האויב?
אומר הרבי מליובאוויטש:
הקב"ה מבטיח ליהודי "כי תצא למלחמה" "על אויביך" "ונתנו ה' אלוקיך בידך" "ושבית שביו". הקב"ה מבטיח ליהודי שאם רק יצא מאזור הנוחות שלו ויחליט שהוא נלחם בבהמיות האישית שלו, "פתחו לי כחודו של מחט, ואפתח לכם כפתחו של אולם". כל שמוטל עלינו זה פשוט לצאת ולהחליט בנפשנו שאנו לוחמים נגד כל המונעים ומעכבים מעבודת ה'. ואז "הוי' עוזרו" הקב"ה "יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו"… (בתניא (פי"ג) מבאר ששופטי נפשו: שופט טוב הוא יצר טוב, ושופט רע הוא יצר הרע, והקב"ה עוזר להכריע לטובת השופט הטוב, ולנצח את השופט הרע).
כדי להצליח במלחמה רוחנית-נפשית זו הקב"ה נותן לנו אתחודש אלול, "המלך בשדה" בא לעודד אותנו שאנו נתעורר ונבוא להקביל פניו, ונקבל החלטות טובות בכל עניני תורה תפילה צדקה.
וכדי לעזור לנו עוד יותר הקב"ה נתן לנו את ח"י אלול (שבוע הבא) הוא יום הולדת שני המאורות הגדולים אור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש ונכדו הגדול בעל התניא הם התוו לנו את דרך הניצחון.
דרך הניתחון עוברת דרך ה"שמחה". חייל היוצא לקרב כאשר הוא בטוח שהוא ינצח הוא הולך בשמחה, שמחה זו עצמה מכניסה לו עוז ותעצומות נפש, והוא עצמה - השמחה - עוזרת להביא את הניצחון.
מסופר שהבעש"ט הקדוש ראה שליח ציבור שמנגן בשמחה את הפיוט על "חטא שחטאנו לפניך… ", שאל אותו הבעש"ט: מה זה? נענה השליח ציבור ואמר: אמנם "חטא שחטאנו לפניך" זהו זבל ופסולת, וכרגע אני זוכה לפנות את הארמון של המלך מהפסולצ הזו. האם לא אשמח וארקוד שזכיתי לנקות את ארמון המלך? לכן אני שר את ה"על חטא… " והבשע"ט שיבח תשובה זו.
לא לחינם נולדו המאורות הגדולים הללו בח"י אלול, אלול הוא חודש התשובה, ה"תשובה" אומרת ליהודי: נפלת? לא נורא! תמיד יש לך סיכוי. זוהי תמצית מהותה של תורת החסידות.
דרך התשובה אמנם היתה קיימת הרבה לפני עידן החסידות, אך באו המאורות הגדולים הללו והכניסו בה - בעבודת התשובה - חיות. לכן כ"כ מתאים שהם נולדו בח"י אלול, החיות שבאלו"ל.
שבת שלום וחודש אלו"ל שמח ומלא חיות
עם כל הראשי תיבות של חודש אלו"ל:
תורה - "והאלקים א'נה ל'ידו ו'שמתי ל'ך מקום לנוס שמה" (במקור הדברים מכוונים כלפי עיר מקלט, וחז"ל אמרו "דברי תורה קולטין"). המגלה עמוקות מביא ראשי תיבות נוספים בענין התורה: "א'רון ל'וחות ו'שברי ל'וחות".
תפלה - "א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י".
צדקה - "א'יש ל'רעהו ו'מתנות ל'אביונים".
תשובה - ומל ה' אלוקיך א'ת ל'בבך ו'את ל'בב זרעך.
גאולה - "א'שירה ל'ה' ו'יאמרו ל'אמור".
לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר, הריני כפרת משכבו.
לתגובות והארות:
misraeli770@gmail.com