מה עושה אדם, שמתעורר באמצע הלילה, ומריח ורואה אש שמתלקחת בבנין מגוריו? הוא מעיר במהירות את כל בני הבית, שולף מהמיטה את ה'ישנונים', ומחפש איך לצאת מהבית – במהירות האפשרית.
אם דלת הבית חסומה באש, הוא מחפש - פתח מילוט אחר.
האם ברגעים אלו הוא חושב - האם הוא רעב? או מחפש היכן הניח את כרטיס האשראי? לא!
הוא לא חושב על כלום! חוץ מלהציל את נפשו ונפש בני ביתו...
שלבי הגאולה - ידועים מראש
הגאולה העתידית שאנו מחכים לה, תראה בדיוק כמו שהייתה בזמן יציאת מצרים:
מה שהיה הוא שיהיה – בחיפזון!
הגאולה הפרטית של כל אדם, היא בשלבים קבועים כמו ביציאת מצרים, וכמו אז, גם היום - הקב"ה מלא חסד ורחמים, ורק רוצה לגאול אותנו!
אבל, אנו צריכים להסכים להיגאל...
לפעמים מרגישים איזה קרן אור שנשלחת אלינו משמים, שאומרת:
נשלחתי להוציא אותך לגאולה, רוצה להיגאל? בא אחרי מהר!
נכון שאתה לא רואה אותי, אבל, אתה מרגיש שאני רומז לך משהו, תקשיב לרמזים שלי - ותלך אחרי.
אל תפספס את הגאולה שלך, קום וצא מהר – בחיפזון!
כך 'נולדות' העסקאות הכי משתלמות בגשמיות, וגם – ברוחניות.
הזדמנות שווה לכולם - כולל כולם!
הקב"ה לא מוותר על אף אחד! הוא רוצה שכולם יצאו - לגאולה.
"לבל ידח ממנו נדח" – ה' יתברך לא דוחה אף אחד – כולם אהובים!
הוא שולח התעוררות שדומה לקרן אור שמתנוצצת בלב, והיא כמו כרוז משמים, שאומר:
אני שולח לך עכשיו משהו לעורר אותך... תקום תתעורר!
רואה את האור? תאחז בו – וצא! אל תאבד את ה'מומנט'!
שמעת משהו? קראת משהו? משהו 'נגע' מאוד לליבך?
זה רמז ממני אביך אוהבך, שקורא לך לקום לצאת בחיפזון - להיגאל:
כך היה בגאולת מצרים, וכך – גם היום!
הימלט כמו מאש, מהר - בחיפזון!
הגאולה תגיע מהר - בחיפזון, בלי שום הסברים או שכנועים.
מי שירצה להיגאל, לא יחפש הסבר הגיוני, רק יהיה ערני לקולות שיעלו מליבו, וירוץ לקראת גאולתו - בחיפזון.
כשנמלטים בחיפזון לא מסתכלים אחורה, פשוט קמים ויוצאים – כהרף עין, ראיתם פעם איך בורחים מאש? ה' ירחם.
כך בורחים מה'גלות' של החיים – לחיים ב'גאולה'.
לא מחפשים שכנוע הגיוני למה צריך לעשות שינוי קטן, ממה שעשינו עד היום, לא שואלים שאלות מיותרות, פשוט – יוצאים בחיפזון ממעגל 'הנינוחות' – ועושים מה שהלב מבקש.
הלב רוצה שתצא לגאולה – תקשיב לו!
האם היום הרגשנו בלב את ה'קרן אור' שהגיעה להעיר אותנו? האם הסכמנו לשתף איתה פעולה?
כשבוערת 'אש' לא שואלים שאלות של - שכל והיגיון!
עושים את ציווי הלב, שאומר: להסתכל טוב, מי מנהיג את העולם?
מה הוא רוצה ממך עכשיו? קום ותעשה, תראה למלך העולם שאתה זוכר אותו, ורוצה להמליך אותו עליך – ולהיגאל מיצרך!
תחזק את הלב – ואל תתן לשכל ולחכמות לשלוט בך, בלי להתפלסף!
ה' שלח הזדמנות? אל תשאל שאלות...
הלב אומר לך לברוח מהמצב הקיים? תברח מהר בחיפזון - תכף ומיד!
הימלט על נפשך - בלי להסתכל אחור! פתחת כבר את הלב?
האור נראה מרחוק – אבל נראה!
ה'אור' שנראה היום, הוא אותו האור כמו שהוא היה ביציאת מצרים - התגלות אלוקות! שמעירה את האדם, אבל:
האור הזה נראה כאילו הוא - רחוק!
כדי לחזק לאדם את הרצון והתשוקה לברוח מהגלות – צריך לצאת במהירות ובחיפזון, כי אם לא, האדם - 'יתקע' בגלות!
כשיש שריפה לא שואלים שאלות שכליות, הלב מצווה - פשוט לברוח! הקב"ה רוצה לגאול את האדם, ושולח לו המון הזדמנויות!
רוץ מהר בלי חוכמות ושאלות של – היגיון!
השכל לא מסוגל לקלוט את האור הגדול שהקב"ה ברחמיו מאיר לכל אדם, האור יותר מידי גדול - מהשכל המצומצם, ולכן:
תקלוט! השכל לא קולט – את האור!
בלי יותר מידי שכל, חשבונות או חישובים, וגם – בלי תוכניות, כשהלב נדלק – תצא, תרוץ ותברח... תרוץ על זה...
בגלל שכל כך שקועים בחכמה, בשכל ובהיגיון – מקובעים ולא זזים.
רק החלטה חפוזה של לצאת ולפרוץ גבולות – מביאה גאולה.
אולי תעזוב פעם אחת את כל התחבולות וחוכמות – ותקשיב ללב?
לא צריך 'צידה' לדרך – צא כבר!
כשאש משתוללת, מי זוכר שהוא רעב?
כך היה ביציאת מצרים, התורה מעידה - "וגם צידה לא עשו להם".
לא צריך לחשוב: מה עם צידה לדרך? איך אסתדר בלי כסף?
אין תהיה פרנסה? תבטח בה' ותשען עליו, הוא לא יעזוב אותך – לרגע!
תברח, ממצרים - לחיי עולם...
התייצבו וראו את ישועת ה'...
הוא יכלכלך – רק תבקש ותצעק!
כדי לצאת לגאולה, צריך לתת לקב"ה - להוביל אותנו!
להבין שרק אם נבטח בה' ונשליך עליו יהבנו - הוא יכלכלהו.
יש הבטחה אלוקית, שאם האדם בוטח ונשען על ה' יתברך, מובטח לו "כי לא יעזבהו".
כשהנפש בגלות היא 'צועקת' - לחירות, היא לא רוצה להמשיך להתענות תחת ה'פרעה' של דורנו, ובדורנו – יש הרבה 'פרעה'...
אתה בגלות? רק תבקש ותצעק לה', והוא ירחם - ויושיע אותך.
כימי צאתך ממצרים – אראנו נפלאות
כל מיליונר שתשאל אותו איך הוא התעשר? הוא יאמר לך שהוא עשה 'צעד' שהביא את עושרו, ובטוח שהוא יוסיף, שהיו עוד אנשים שהייתה להם הזדמנות להתעשר כמוהו, אבל – הם כיבו את האור שבלב.
עושר גשמי ורוחני – מגיע באותה צורה 'ליבי אומר לי'...
האור שהקב"ה מוריד לליבך מביא איתו סייעתא דשמיא גדולה עם ישועות וניסים, כמו - ביציאת מצרים, רק תסכים ללכת אחרי האור - ולצאת לחירות.
זאת הדרך לכל הישועות הגדולות! כשאתה לא קולט מה קורה איתך, והכל נראה לא הגיוני, אתה – תגאל.
הוי קורונה, הקריני את – 'אור' ה'
את הדברים הללו כתב רבי נתן בליקוטי הלכות (הלכות גילוח, אותיות יב', יג') לפני כמעט מאתיים שנה!
אולי הוא כיוון את הדברים במיוחד עבורינו?
מי לא מרגיש היום את ה'חושך'?
כל העולם מסונוור מהקורונה, וכל אחד מחפש במה להתלות...
אולי עוד טיפת רוחניות תוציא אותך מאפלה לאורה?
אנו חיים 'במלחמה' על האמונה - על האמת.
היכן האור שאנו מחכים לו? האם נרשה לעצמנו להרגיש את האור?
כשהלב מרגיש את השכינה - נגאלים
כל אדם רוצה לצאת מה'חושך', ולהרגיש שיש לו 'שומר' ראש פרטי - ושהשכינה איתו, מתוך הרגשת "ואני קרבת אלוקים לי טוב".
תהיה ערני! כי נצנוץ של אור אמיתי מגיע דווקא – בהפתעה ובחיפזון.
האם אתה רואה אותו? האם אתה מוכן להתייחס אליו?
'מרחוק נראה לי' רואה נצנוץ של - 'אור' הגאולה?
רוץ לקראתו - תגאל, בהצלחה!