ישראל וארה"ב אינן מכירות בסמכותו של בית הדין הפלילי בהאג העוסק בפשעי יחידים, בהתאם, הסכים היום (שלישי) בית הדין הפלילי לקבל הערות מ-70 מדינות וארגונים בתגובה לבקשת צווי המעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט.
בית הדין הפלילי הורה למדינות הרלוונטיות לשלוח את תגובותיהן עד ה-6 באוגוסט, והמהלך צפוי לדחות לזמן לא מבוטל את הנפקת הצווים במידה ובית הדין יקבל את עמדת התובע קארים חאן.
ארה״ב, גרמניה, ספרד, אירלנד ושורת מדינות נוספות כבר הודיעו כי הן מתכוונות להתערב בתביעה ולשלוח את עמדותיהן לבית המשפט הפלילי בהאג.
בשונה מבית הדין הבינלאומי בצדק בהאג (ICJ), שם מיוצגת ישראל על ידי משפטנים מהשורה הראשונה, ישראל וארה"ב אינן מכירות בסמכותו של בית הדין הפלילי (ICC) ואמרו כי הנפקת צווים אינה חוקית משום שישראל אינה חתומה על האמנה המכירה בסמכות בית המשפט.
למרות האמור, מכיוון שרוב מדינות העולם אכן מכירות בסמכות בית הדין הפלילי, הן אכן ייאלצו לעצור את ראש הממשלה או שר הביטחון ברגע שינחתו במדינות הנ"ל.
בחודש שעבר אמרה בריטניה כי תשלח לבית הדין הסתייגות על כוונת המעצר של חאן. למרות עליית שלטון הלייבור השמאלנית, הודיעה הממלכה כי היא עדיין מתכוונת להסתייג מבקשות המעצר של חאן.
כאמור, ארצות הברית וגרמניה מתכוונות לשלוח אף הן הסתייגויות מבקשות המעצר לבית הדין הפלילי, ולפי הדיווח ישראל ביקשה מ-25 מדינות בסך הכל לשלוח הערות לבית הדין נגד הוצאת צווי מעצר לראש הממשלה ושר הביטחון.