- הביקורת מתפרסמת כחלק מסיכום תשע"ה במוזיקה ב"כיכר השבת".
המוזיקה היהודית מתבגרת בחן ובחסד. אפשר כבר להבחין השנה כמעט בשלושה דורות בולטים. הקול הצעיר - קיבל השנה נוכחות ואף חיבוק מהמדיה הרחבה, והוא מביא את העולם הדתי והרוחני שלו בצורה אישית וטבעית, ובמילים שלו - דוגמת ישי ריבו וחנן בן ארי, שללא ספק הם היוצרים הבולטים של השנה החולפת.
דור אחד מעליו, הם אלו שכבר קנו לעצמם שם של כבוד - אהרון רזאל שהוציא אלבום בוגר ויצירתי, אודי דוידי שמשחרר אלבום חדש ו"דתי" יותר בשולי השנה, ודוד דאור עם "שירת רבים" השלישי והחשוב שלו.
אבל צריך לציין לטובה כי גם המוסיקה החסידית האותנטית, הבראשיתית יותר לא נעלמה והיא ממשיכה להשפיע ולהתקיים. זו השנה ה-20 לפטירת רבי שלמה קרליבך, וניגוניו עוד ממשיכים להתחדש – עם המניין, ועם שלמה כ"ץ ויהודה גרין שהוציאו אלבומים השנה.
גם ניגוני חב"ד קיבלו צבע חדש בדמות 2 אלבומי "צמאה" שיצאו השנה, ניגוניהם של הרב פרומן ז"ל קיבלו לחנים וקולות רבים, ניגוני הרב גינצבורג הוקלטו בכמה אלבומים והניגון הישן של "כנפי רוח" של הרב קוק שעלה מן האוב אל מרכז הבמה. לצידם יש יוצרים עצמאיים שהוציאו אלבומים נפלאים – עמי נגר, ואורן צור, למשל.
מילה או שתיים על הנשים היוצרות – והיו לא מעט כאלו שהוציאו אלבומים השנה: רוחמה בן יוסף, ושרון רוטר, ואפרת רזאל למשל.
ואחרון חביב - גם פרידה אחת משמעותית ועצובה - מאחד מגדולי הגיטריסטים שהמוזיקה היהודית זכתה לה שהלך מאיתנו – יוסי פיאמנטה ז"ל.
דבורה קיציס היא שדרנית "רשת מורשת" ומנהלת תחום המוזיקה היהודית בקול ישראל.