לבני זוג הייתה קרקע בחיפה בבעלות משותפת עם אדם אחר שנפטר. לפני כשנה הם ביקשו למכור את חלקם והגישו תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין נגד אלמנתו.
לאחר הגשת התביעה הצדדים הגיעו להסדר שלפיו ימונה שמאי על מנת להעריך את שווי הקרקע בשוק החופשי והנתבעת תרכוש את חלקם של התובעים בהתאם להערכה זו.
באוגוסט 2016 השמאי הגיש חוות דעת שלפיה שווי המגרש הוא 2.7 מיליון שקל. הנתבעת, שיוצגה על ידי שני בניה – עורך דין ושמאי מקרקעין במקצועם – סירבה להשלים עם קביעה זו וטענה שבהערכה נפלו שגיאות משמעותיות, ולכן יש לבטלה או לבצע בה תיקונים.
לטענתה, המומחה לא התחשב בכך שבניין סמוך פולש לקרקע, ושקיימים בה מספר אלמנטים המחייבים טיפול, למשל עמוד טלפון ושוחת ביוב. עוד לדבריה, על חלק מהמגרש מוטלת הפקעה שלא הובאה בחשבון בחוות הדעת.
עוד נטען כי המומחה הסתמך על נתונים מאתר רשות מיסוי מקרקעין בנוגע לעסקאות מכר בבניינים סמוכים, בעוד שהיה עליו לבצע בדיקה מדוקדקת יותר של תשריטי הדירות שנמכרו בעירייה ואף לבקר בהן.
הנתבעת טענה, בסיכומו של דבר, שעל פי חישובים שערכה שווי הקרקע הוא לכל היותר 600,000 שקל. היא הוסיפה שיש לייעד מחצית מסכום זה לסילוק הפלישה של השכן והאלמנטים במגרש.
התובעים מצדם ביקשו לאמץ את חוות הדעת כפי שהיא וטענו כי הנתונים המרובים שפורטו בסיכומי הנתבעת הם "ניסיון להחליף לחלוטין את חוות דעת המומחה" במטרה להתחמק מההסדר בין הצדדים.
התובעים הדגישו שלפי ההסדר הוסכם כי חלקם בקרקע יימכר as is, ולכן אין יסוד לדרישת הנתבעת לבצע הפחתות בגין הפקעה, פלישה או שוחת ביוב. בכל מקרה, הם הצביעו על כך שהמומחה אישר בחוות דעתו כי היה מודע לכל הנתונים המיוחדים למגרש ולא ראה לנכון לבצע הפחתות נוספות.
מקור לגיטימי
השופטת תמי לוי יטח מבימ"ש השלום בחיפה דחתה את טענות הנתבעת ואישרה את חוות דעת המומחה במלואה.
השופטת לא מצאה פגמים מהותיים בחוות הדעת, וציינה כי השמאי אסף נתונים רבים על אודות נכסים הנמצאים בסמוך למגרש וערך חישוב ממוצע של עשר עסקאות מכר שבוצעו באזור.
כמו כן, לטעמה, המומחה רשאי היה להסתמך בבדיקותיו על נתוני רשות מיסוי מקרקעין, המהווה מקור לגיטימי לחלוטין.
דרישת הנתבעת שהמומחה יבצע בדיקה בפועל של שטחי הדירות תוך הגעה אקטיבית לעירייה או ביקור בדירות עצמן "מופרכת לחלוטין" ואינה תואמת את הסטנדרט המקובל, כתבה השופטת, והוסיפה שהתובעים צודקים בטענתם שלפיה הנתבעת ניסתה בטענותיה לבטל את שיקול דעתו של השמאי.
עוד ציינה השופטת כי הנתבעת לא הוכיחה שקיימת הפקעה במגרש ומדובר בחלק מהניסיון להפחית את שוויו.
בסיכומו של דבר, ובהתאם להסדר שבין הצדדים, השופטת חייבה את הנתבעת לשלם לתובעים מחצית משווי המגרש בסך של 1,350,000 שקל בתוספת מע"מ.
בנוסף, הנתבעת חויבה בהוצאות משפט בסך 7,500 שקל ובשכ"ט עו"ד של 20,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עורכי דין מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עו"ד ליאור ברקנפלד עוסק ב- דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.