כיכר השבת

משגיח כשרות הוחלף ללא ידיעתו. מה גובה הפיצוי?

משגיח כשרות נדהם כשהגיע לעבודתו ברשת מזנונים הפועלת בירושלים וראה משגיח אחר במקומו. הרשת טענה שהרבנות פיטרה אותו, אך ביה"ד לעבודה התרשם שהרשת יזמה את ההחלפה, ובאחרונה חייב אותה בפיצויים (משפט)

| כיכר השבת |
משגיח הכשרות גילה כי הוחלף ופוטר. יפוצה? אילוסטרציה
משגיח הכשרות גילה כי הוחלף ופוטר. יפוצה? אילוסטרציה (צילום: Nati Shohat/Flash90)

משגיח כשרות ברשת מזנונים פרטית הפועלת בירושלים, הופתע לגלות שהוחלף במשגיח אחר לאחר 5 שנים בתפקיד, ללא הודעה מוקדמת. בשנת 2012 הוא הגיש באמצעותעוה"ד מירי ברוך תביעה נגד שתי החברות שהפעילו את הרשת בתקופת עבודתו (רשת חן ורשת מזנונים מאיר חן) לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

המשגיח ביקש פיצויי פיטורים וכן פיצויים על פיטוריו שלא כדין (ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת כאמור). עוד הוא טען כי הנתבעות חייבות לו כספים עבור שכר עבודה וזכויות סוציאליות שלא קיבל.

עוה"ד רמי פנירי ואופיר כהן שייצגו את הרשת ביקשו לדחות את התביעה בטענה שהמעסיקה הרשמית של התובע הייתה הרבנות הראשית. מטעם החברות נטען כי הן בסך הכל ביקשו לצמצם את תפקידו של המשגיח אולם הרבנות החליטה לפטר אותו לאלתר.

לחלופין, נטען שגם אם העסיקו את התובע, היה זה בשתי תקופות עבודה נפרדות ולא רציפות, מה שמפחית את סכום פיצויי הפיטורים שלו משמעותית.

בתגובה, התובע טען כי שתי החברות שהפעילו את הרשת היו למעשה אותה חברה ובאותה בעלות. לטענתו, בעליה של "רשת חן" העביר את פעילות החברה על רקע קשיים לחברה בבעלות אשתו, "רשת מזנונים מאיר חן", שהיא למעשה אותה חברה בדיוק. מכל מקום, הוא עבד בדיוק באותו תפקיד ובאותם תנאים תחת שתי החברות.

נציגי הרבנות הראשית גם הם העידו בהליך והציגו הוכחות לכך שהנתבעות הן אלה שביקשו להפסיק את עבודתו של התובע.

הרבנות לא אחראית

השופטת שרה שדיאור קבעה כי העובדה שהתובע המשיך לעבוד באותה מתכונת, באותו מקום ומבלי שקיבל זכויות של סיום עבודה כאשר הרשת הועברה מיד אחת לאחרת, מעידה על כך שעבד באותו מקום עבודה במשך 5 שנים רצופות ועל כן שתי הנתבעות היו המעסיקות שלו, במשותף, לאורך כל התקופה.

השופטת הוסיפה וקבעה כי התובע צדק כאשר תבע את הנתבעות ולא את הרבנות, שכן הן אלה שהעסיקו אותו בפועל ושילמו לו שכר, והן אף אלה שפנו לרבנות כדי להפסיק את העסקתו.

השופטת הדגישה כי אמנם נציגי הרבנות לא נתנו לתובע גיבוי בזמן אמת, אולם בעדותם הם סיפרו כי היו מרוצים מעבודתו וכי נאלצו לשלוח משגיח מחליף רק בשל דרישתן של הנתבעות.

משכך, השופטת קיבלה את התביעה וקבעה כי שתי הנתבעות צריכות לפצות את התובע על הפגמים בפיטוריו. בסך הכל חויבו הנתבעות בסכום של 76,990 שקל עבור פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, אי-עריכת שימוע והשלמת זכויות סוציאליות. בנוסף, הנתבעות ישלמו שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 שקל.

עורכי דין עבודה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבים: מערכת פסק דין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
תוכן שאסור לפספס
תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
אולי גם יעניין אותך
משפט