נציג היועמ"שית רמז לקשר בין פיטורי בר לקטאר-גייט | האב השכול תקף את ראש השב"כ

שידור חי: הדיון בבג"ץ | צפו (צילום: הרשות השופטת)

במהלך הדיון, האב השכול יצחק בונצל, התפרץ לדברי עו"ד ציון אמיר ואמר כי בגלל רונן בר "הילדים שלנו בהר הרצל". בונצל המשיך ואמר: "על מי אתם מגנים פה? אדם שאחראי לכשל הגדול במדינת ישראל, הר הרצל מלא בדם של הילדים שלנו, אתם תשבו בליל הסדר, אצלנו כיסא חסר. בית משפט שאני מכיר בסמכותו עוסק בשימוע של ראש שב"כ, אני קורא לכם תקשיבו לנו ההורים השכולים אנחנו בשעת מלחמה, הדמים של הבנים שלנו זועקים! האיש הזה אומר חטאתי, כשלתי. איך יכול להיות שהוא נשאר עוד דקה בתפקיד?".

בעקבות הצעקות, השופט עמית החליט לצאת להפסקה. והשידור הופסק בנתיים, אך באולם בית המשפט ובסמוך לו, הסערה המשיכה וכך גם חילופי הצעקות.

לאחר דין ודברים על סדרי הדיון, החליטו השופטים כי הדיון ייערך ללא קהל - אך הוא יועבר בשידור חי, וזאת כדי למנוע הפרעות להליך הדיון.

הדיון חזר לאחר הפסקה בעקבות המהומות:

השופטים מתמקדים בעיקר בשאלת תקינות הליך הפיטורים של ראש השב"כ, רונן בר. השופטים רמזו כי הממשלה הייתה צריכה להציג לבר תשתית ראייתית לסיבות הפיטורים עוד בטרם השימוע, ולאפשר לו להגיב להן בצורה מלאה. השופטת דפנה ברק-ארז ציינה כי "בר כותב במכתבו שהצעת ההחלטה צריכה להתבסס על עובדות מפורטות וטענות שיובאו בפניו ועליהן יתייחס", והוסיפה ביקורת: "האם אדוני מעלה בדעתו שללקוח שלו יגידו – את כתב האישום תשמע בבית המשפט? ושרק אז תטען?"

עו"ד ציון אמיר, נציג הממשלה, טען מנגד כי במצב חירום כמו מלחמה, אין שהות לנהל הליך שימוע ארוך. "בר ויתר על זכותו לשימוע כשלא הגיע לישיבת הממשלה", טען אמיר. הוא הדגיש כי חוסר האמון כלפי ראש השב"כ לא נבע מפרשת קטארגייט, אלא צמח עוד קודם לכן: "בנובמבר 2024 התעורר חוסר האמון. עוד לפני שקטארגייט בא לעולם. ובכל החודשים התעורר חוסר האמון הזה מאז 7.10".

אמיר הזהיר את השופטים מהשלכות התערבותם בהחלטת הממשלה: "אם תבטלו את החלטת הממשלה – אני רואה בזה סכנה לדמוקרטיה. השארתו בתפקיד, בנסיבות האלה – זו סכנה למשטר הדמוקרטי". השופט יצחק עמית העיר על ייחודיות המקרה: "לא נתקלנו בהפסקת כהונה של אחד משבעת המופלאים", בהתייחסו לבעלי התפקידים שמתמנים על-ידי ועדת המינויים הבכירים.

בשלב מסוים, המתח עלה כאשר אמיר טען כי לשופטים אין נגישות למידע הביטחוני שעל פיו התקבלה ההחלטה, ואמר: "אתם אומרים לי 'פרוצדורה', כשהמדינה תישרף. שנותקף אולי". השופט נעם סולברג הביע אי נחת: "אנחנו מרגישים קושי מסוים, שהעתירות רובן ככולן מתבססות על דברים מפי העיתונות והשמועה". השופטת ברק-ארז הוסיפה: "כפי שאני קוראת את העתירות, עולה ביסודן גם חשש לביטחון המדינה – ולכן לא ניתן לומר שביטחון המדינה נתון רק לצד אחד".

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הגיב בחריפות כאשר חש שמופעלת על השופטים לחץ פסול לטעמו: "אנחנו גם נהיה אחראיים להצלחות השב"כ? אני יודע שאדוני לא מתכוון, אבל זה – להלך אימים על בית המשפט – זה מנוגד לכל מה שאנחנו עושים".

בהמשך הטיח עו"ד אמיר ביקורת קשה במסמכים ששלח רונן בר, וטען כי מדובר ב"מרידה ממש": "המכתבים האלה של רונן בר הם כתם על ראש השירות... הוא האשים את הדרג המדיני במניעים פסולים וזרים, ומאשים את רה"מ באינטרסים אישיים – חוסר אמון מובהק". לדבריו, "זה סוג של הודעת התפטרות במסווה של דרישה לפרוצדורה".

הדיון הגיע לשיאו כאשר אמיר טען שבר לא טיפל בקריאות לסרבנות ערב המלחמה. השופט עמית השיב בתדהמה: "אני נדהם, אתה אומר שראש השב"כ צריך לפעול נגד הטייסים? זה מה שאמרת?". אמיר ניסה לדייק: "אמרתי סרבנים", אך נשאל מיד ע"י השופטת ברק-ארז: "לאיזה סרבנים התייחסת?", והשיב: "רק עיוור לא יכול לראות שערב המלחמה, קצינים בכירים לשעבר וגם טייסים, אמרו שלא יבואו".

המשך הדיון בבית המשפט העליון נסב סביב חוקיות הדחת ראש השב"כ רונן בר, תוך הביקורות בפרשנות המשפטית הנכונה והאם הממשלה חייבת לפנות לוועדה המייעצת למינויים לפני הדחתו.

לאחר שטענות עו"ד אילן אמיר הסתיימו, עלה עו"ד ינון סרטל והבהיר כי, לדעתו, אין חובה כזו – אלא רק במקרה של הדחת ראש המוסד. השופט יצחק עמית דחה את עמדתו, הבהיר שהוא מקבל את הפרשנות היועצת המשפטית לממשלה (היועמ"שית) בעניין, והדגיש שבית המשפט הוא שקובע את הפרשנות המחייבת. הוא קבע כי פרשנות היועמשית – שלפיה יש להביא את ההדחה בפני הוועדה – היא הנכונה.

בהמשך, עו"ד ענר הלמן, המציג את היועמ"ש, טען כי מדובר במקרה חריג ולא בהליך דמוי דיני עבודה רגילה. הוא אמר כי לא ייתכן להדיח שב"כ, במיוחד כשהיועמ"שית התריעה מראש והעלתה את הנושא בפני הממשלה. השופט נעם סולברג העיר בספקנות כי אפשר גם "לחיות בלי עילת הסבירות", ואף תהה מדוע עמדת ראש השב"כ לא הוצגה בכתב בפני הממשלה. הלמן השיב שבר מוכן להעיד בדיון בדלתיים סגורות.

הלמן אמר שההדחה עשויה להיות קשורה לחקירת פרשת "קטארגייט". לטענתו, אם ראש השב"כ פועל לחקור קשרים בעייתיים בין מדינה זר לגורמים לגורמים לרה"מ – מדובר בחובתו. הוא טען שהתגובה המהירה להדיחו מצביעה על עניין אישי של רה"מ, תוך התעלמות מהתרעת היועמ"ש על ניגוד עניינים.

בשלב מסוים אפשר הנשיא עמית להחזיר את האב השכול עורך הדין בונצל שאמר: "כשאני שומע שראש השב"כ לוקח אחריות, הוא אומר 'אני אחראי לכשל הזה'. אדם שכשל באירוע הכי גדול במדינת ישראל. מדברים על פרוצדורה, שימוע כן או לא, כאילו זה עובד בקיוסק - אני קורא בזעקה, האיש הזה, אם ימשיך בתפקידו - לא יכול להגן עליכם ועלינו. לא יכול להמשיך בתפקיד אפילו לא עוד רבע שעה", זעק האב השכול.

• • •

כזכור, לפני מספר שבועות, דחה בית המשפט העליון על הסף עתירה שהוגשה נגד החלטתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להביא לאישור הממשלה הצעה לסיום כהונתו של ראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר.

העתירה קודם הפיטורים, הוגשה על ידי 38 עותרים, בהם אנשי ציבור וחברי החברה האזרחית, שביקשו לבטל את הליך הפסקת כהונתו של ראש השב"כ.

הרכב של שלושה שופטים – נעם סולברג, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן – דן בעתירה שהוגשה על ידי עורכות הדין דפנה הולץ-לכנר וקמילה אביגייל מיכמן. בפסק דין קצר, קבע בית המשפט כי העתירה מוקדמת מדי, מאחר שהממשלה טרם קיבלה החלטה סופית בנושא.

השופטים הבהירו כי הממשלה היא הגורם המוסמך להחליט על הפסקת כהונתו של ראש השב"כ לפני תום תקופת כהונתו. הם ציינו כי הביקורת השיפוטית תוכל להתקיים רק לאחר קבלת החלטה על ידי הרשות המוסמכת, קרי הממשלה.

לאחר שהממשלה קיבלה את ההחלטה על פיטוריו של רונן בר, הוגשו עתירות נוספות וכעת בג"ץ דן בעתירות הללו.

ומה יקרה היום בדיון? ישנן כמה אפשרויות, הראשונה שבג"ץ יטיל צו ביניים בנוגע להתנהלות הממשלה. אפשרות נוספת שבג"ץ יגיד לממשלה שלפני שהפיטורים יוצאים לפועל עליה להסביר את עצמה ואת הפיטורים. ועוד אפשרות היא שבג"ץ יוציא צו שימנע את הפיטורים ויבקשו עוד דיונים עם הרכב שופטים מורחב יותר שיכריע בסוגיה.