בפרשת השבוע - ויצא, אנו פוגשים את יעקב אבינו במסעו לבית אל. שם, בחלומו המפורסם, הוא חוזה בסולם המגיע השמיימה, ומלאכים עולים ויורדים בו. בהקיץ משנתו, יעקב מכריז: "מה נורא המקום הזה!" הוא נוטל את האבן שעליה שכב, מציבה למצבה, ומשיח אותה בשמן. הוא מכנה אותה "בית אל" וקובע כי "האבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים".
האבן הזאת, שליוותה את יעקב אבינו תהפוך לאבן היסוד של בית המקדש? מקובל לזהות את אבן השתייה, הנמצאת כיום בתוך כיפת הסלע בהר הבית, עם אותה אבן עליה נרדם יעקב. הזוהר מרחיב על קשר זה, וטוען כי מצבת יעקב נועדה להוות הכנה רוחנית לבית המקדש העתיד להיבנות במקום.
מהי אבן השתייה, ומהי חשיבותה?
אבן השתייה היא סלע גדול הבולט מקרקע הר הבית, בתוך מבנה כיפת הסלע. לפי המשנה, אבן זו היתה ממוקמת בקודש הקודשים בבית המקדש. גובהה כ-6 ס"מ, ונקראה "שתייה".
חז"ל מציעים כמה הסברים לשם "אבן השתייה":
אבן השתייה היא הנקודה שממנה נברא העולם, וממנה התפשט לכל עבר. אבן השתייה היא האבן שיעקב הציב למצבה בבית אל. אבן השתייה מסמלת את עבודת הקרבנות שהיא יסוד העולם.
אבן השתייה שימשה כבסיס לארון הברית בבית המקדש הראשון. לאחר חורבן הבית הראשון, שימשה האבן כפלטפורמה לכהן הגדול להנחת המחתה ביום כיפור. בזוהר אף מופיעה אזהרה חמורה כי "בעתיד ישימו הגויים על אבן השתייה את טומאת העמים ופגרי מתים, ו"אוי לאותו הדור שזה יקרה בימיו".
והאבן הזאת | מיקומה של אבן השתייה
מיקומה של אבן השתייה כיום הוא נושא לוויכוח: הרדב"ז, מגדולי חכמי ישראל במאה ה-15, סובר כי אבן השתייה ממוקמת ללא ספק תחת כיפת הסלע, כפי שניתן לראות בימינו. לדעתו, הסלע המכונה "אל-סכרא" בערבית הוא אותה אבן שעליה ניצב ארון הברית בקודש הקודשים. דעה זו, המקובלת גם על ידי חוקרים מודרניים נשענת על מספר מקורות:המשנה, בה נאמר כי אבן השתייה הייתה בקודש הקודשים. המסורת היהודית, המקשרת את אבן השתייה למקום עמידתו של ארון הברית.
עם זאת, קיימות דעות נוספות לגבי מיקומה של אבן השתייה. וטענים כי מיקום האבן רחוק כ-87 מטרים דרומית לסלע שבכיפת הסלע, מול כותל המערבי. טענה זו נשענת על חישובים גיאומטריים ועל פרשנויות שונות למקורות חז"ל. ותיק"ו.