וידוי מפתיע בכלי תקשורת ישראלי: "גם אנחנו נפלנו מדי פעם בפח השנאה האוטומטית הזאת", כך מתוודה הבוקר (ראשון), בצעד חסד-תקדים, אלי ציפורי, סגן עורך "גלובס".
בטור מיוחד שפרסם באתר "גלובס", מודה ציפורי כי גם הם כמו כלי התקשורת בישראל נפלו בפח הנשאה נגד הציבור החרדי עליו תפס פיקוד שר האוצר יאיר לפיד ובחר להביא תגובה של קורא חרדי שהתקבלה אצלם, מבין תגובות רבות אחרות שהביאו את עורכי "גלובס" לחשיבה מחודשת.
"דרעי נגד לפיד, לפיד נגד דרעי, מי עשה סיבוב על מי ומי שיקר למי", פותח ציפורי וכותב, "ערב חג השבועות דומה היה שהשיח חוזר לאותה פינה, פינת החרדים, השנאה לחרדים, כי הרי כך אפשר להסיט את האש מהסיפור הגדול והעגום של תקציב המדינה, סדר העדיפויות שבו ואופן עריכתו על ידי פקידי האוצר - לעתים בשרירות שמוציאה מהדעת".
"רשת מעיין החינוך החרדי, שעליה יצא קצפו של לפיד, מתוקצבת מדי שנה במאות מיליוני שקלים בודדים (כ-498 מיליון שקל ב-2012). לא בטוח שהיא מתוקצבת ביתר, נדמה לנו שהיא אף מתוקצבת בחסר בחישוב לפי תלמיד לעומת בתי ספר "רגילים" (חבל שאין נתונים מסודרים על כך)", ממשיך ציפורי.
"כן, לימודי ליבה חשובים; כן, יש צורך לקיים דיון על השתלבות החרדים בשוק העבודה; כן, יש צורך לקיים דיון בהטבות הדיור למגזר החרדי, אבל מכאן ועד פסטיבל השנאה שמשרת בעיקר פוליטיקאים הדרך ארוכה", טען סגן עורך "גלובס".
"אנחנו מודים", הוא מפתיע, "גם אנחנו נפלנו מדי פעם בפח השנאה האוטומטית הזאת, עד שקיבלנו לא מעט מיילים מקוראים חרדים וחשנו את הכאב, הכעס וחוסר היכולת להתגונן כראוי מול שטף ההסתה".
"בחרנו להביא כאן את אחת מהתגובות של אחד מקוראינו החרדים. אפשר להסכים, אפשר להתווכח, אבל חייבים לפחות להקשיב לקולות ולא להגיב באנטי אוטומטי ולהיסחף בגל הפופוליסטי, שלמרבה הצער שר האוצר של ישראל תפס עליו פיקוד. זה מכתב ארוך, נוקב. אנא, גלו סבלנות והשתדלו לקרוא אותו עד תומו".
במכתבו, מתאר הכותב, בן 34, חרדי, נשוי פלוס 3, יליד צרפת כי למד בישיבות חרדיות עד גיל 22, השלים בגרויות ולמד ייעוץ השקעות. השלים שירות אזרחי וכיום שותף בחברה קטמה העוסקת בתחום הנדל"ן.
"לדעתי, אחת הסיבות העיקריות לכך שאין מהפכה אמיתית היא שיטת ה'הפרד ומשול' הישנה והרעה, שמזה כשנתיים מופנית בעיקר נגדנו החרדים. מעבר לעלבון והכאב האישי שהדבר גורם לנו, בעיניי הדבר מזיק בעיקר לציבור הרחב במדינה, שתשומת לבו מופנית לזוטות ולליבוי השנאה. לצערי, הפוליטיקאים הודפים את הביקורת האמיתית עליהם לכיוון הציבור החרדי, בתוך הפרחת סיסמאות נבובות על שוויון בנטל וכדומה. גם אם נסכים שאין שוויון אמיתי בנטל, פוליטיקאים עם כוונת כנות היו עושים הכול כדי לקרב את החרדים במקום לדחוק אותם לפינה", טוען הכותב החרדי.
במכתבו, טוען הכותב כי "הציבור החרדי ניצב היום על פרשת דרכים לא פשוטה: מצד אחד, החינוך ללימוד התורה הצליח מעל למשוער וציבור ענק מתחנך על כך, ומצד אחר, הולכת ומחלחלת ההבנה שלא כולם יכולים ללמוד כל חייהם, כך שחרדים רבים פונים לשוק ההשכלה והתעסוקה. עם זאת, מצב הרוח הציבורי הנוכחי מקשה עליהם לעשות זאת. הם חשים שלא מבינים אותם והם נוטים להסתגר בין חומות הגטו החרדי".
הכותב מנסה להפריך את הטענות על אפליה לטובת החרדים, ובין היתר כותב כי "טענה מבישה המועלית נגדנו נוגעת לריבוי הילודה במגזר החרדי, כאילו אין לנו היכולות לפרנס את ילדינו והם מוטלים כאבן רחיים על צווארה של המדינה. אינני מבין מהיכן הבורות והרשעות הזאת לטעון שקצבת ילדים של כ-200 שקל בממוצע לילד היא הגורם לריבוי הילודה, הרי אין אפשרות כלל לגדל ילד בסכום כזה ועיקר הפרנסה מוטל על ההורים. ובכלל, בכל העולם המערבי מונהגות קצבאות ילדים בסדר גודל גבוה בהרבה מאשר בישראל, והדבר נובע מהבנה שהמשאב היקר ביותר של המדינה הוא דור ההמשך (ראו מה קורה ביפן, שבה החברה מזדקנת ללא צמיחה מתאימה של דור ההמשך)".
"זה נכון על אחת כמה וכמה בישראל, שבה יש בעיה דמוגרפית חמורה המאיימת על צביונה היהודי של המדינה. אתם חייבים להפנים: משפחה ברוכת ילדים דורשת מסירות נפש רבה מצד ההורים. אלה שמחים לגדל ילדים רבים בצמצום כלכלי מתוך הבנה שכך הם ממלאים את חובתם הלאומית לא פחות מאחרים. חשוב לי להדגיש שוב: בעיני הורה חרדי הערך החשוב ביותר הוא חינוך ילדיו לתורה ולקיום מצוות. והוכחה להצלחת החינוך הזה ניתן לראות באחוז המזערי של החרדים בבתי הכלא ביחס לחלקם באוכלוסייה", כותב הקורא החרדי.
"ועכשיו לתפוח האדמה הלוהט המכונה שוויון בנטל", ממשיך הכותב, "נכון, קיים אי שוויון בנטל השירות הצבאי, אף שאנו מאמינים בכל לבנו שתרומתו של תלמיד ישיבה לביטחון המדינה אינה פחותה מתרומתו של חייל. עם זאת, אנחנו לא מתעלמים מהביקורת הציבורית. לפי התפתחות הדברים בשטח, נראה שיותר חרדים משרתים בצבא, כולל שירות קרבי משמעותי במסגרות שונות, ובשירות האזרחי. השירות הצבאי גם מתקבל ביתר קלות בתוך החברה החרדית, לאחר שזו הגיעה למסקנה כי מי שאינו באמת עילוי בלימוד תורה צריך למצוא את הדרך לשרת בצבא, בתוך שמירה על אורח החיים החרדי".
"אבל כאן מתחיל התפקיד המשמעותי מאוד של הצבא ושל החברה הישראלית", הוא טוען, "אם אלה יתייחסו לשירות הצבאי ולשילוב החרדים בשוק העבודה באופן ענייני, ללא רצון או שאיפה לחנך את החרדי מחדש ולאלצו לשנות את אורחות חייו, השילוב יהיה קל, מהיר וחלק יותר. אולם, אם תמשיך מגמת ההתנשאות והרצון לחינוך מחדש, הדבר יוביל להסתגרות ולחוסר אמון שימנעו את ההשתלבות הזאת".
את מכתבו הוא מסיים וכותב: "אני מקווה מאוד שדבריי יחלחלו בציבור: זורים חול בעיניכם, והדבר מונע מכם לראות איפה הכסף באמת. אני מתנצל על אריכות הדברים, אך אלו בוערים בי כבר תקופה ארוכה".
האם כלי תקשורת כלליים נוספים יבואו בעקבות 'גלובס', קשה להאמין, אבל התקווה עדיין ישנה
הצגת כל התגובות