מצב המלחמה בצפון והחשש ממתקפות טילים ישירות על מתקנים חיוניים הוביל את מקבלי ההחלטות לפתוח את המתחם התת קרקעי של ביה"ח רמב"ם בחיפה. ההחלטה להקים את ביה"ח כללה משימה לוגיסטית מורכבת של העברה של חולים רבים למתחם הממוגן לצד העברת כמויות עצומות של ציוד רפואי, מכשירים ומכונות מצילי חיים, מיטות אשפוז וציוד חדרי ניתוח.
מי שתגייסו למשימה הם מתנדבי מערך החירום של עזר מציון מחוז צפון שנרתמו על מנת לסייע במלאכה המורכבת.
כשהחלה ההסלמה הביטחונית בצפון הארץ וכחלק מההבנה שהערכות מקדימה תסייע לעבודה יעילה יותר בזמן חירום, חברו ב'עזר מציון' מחוז צפון בניהולו של הרב משה בארי, להנהלת בית החולים רמב"ם, ובתיאום עם רשויות החירום גובשה תוכנית מפורטת, נעשו הכנות נדרשות ונערכו תרגילים לפינוי בית החולים בסדר ובאחריות.
כאמור, בתחילת השבוע הגיע רגע האמת ועשרות מתנדבים נמרצים נחלצו לסייע בפינוי. משעות הבוקר המוקדמות של יום ראשון התייצבו המתנדבים והחלו בעבודה הרגישה של פינוי המאושפזים לחניון התת-קרקעי, שהוכשר לשמש בית חולים לכל דבר.
גם בימי שגרה אשפוז בבית חולים אינו אירוע קל או פשוט. כשמצטרפים אליו חשש ממשי מהתפתחויות ביטחוניות דרמטיות וצורך במעבר למקום אחר, זה מורכב ומסובך אף יותר.
לצד העבודה הלוגיסטית המורכבת, בעזר מציון לא וויתרו גם על הפן הרגשי של החוויה הבלתי נעימה והשתדלו ככל יכולתם להעלות את המורל ולשמור על אופטימיות וחיוך. במחלקות הילדים מתנדבי עזר מציון חילקו בלונים וממתקים, למבוגרים הוצע קפה ומאפה שתרמו לתחושת רוגע וביטחון.
המבצע המורכב הזה הוא חלק מפעילותו של מערך החירום של 'עזר מציון', המעדכן מעת לעת נהלים מפורטים והנחיות למקרי חירום. מיד עם הכרזתו של מצב החירום, המערך מופעל בשילוב כוחות של ראשי אגפים ונציגי המחלקות ב'עזר מציון' ובשיתוף פעולה עם הרשויות ומערכות החירום.
המערך פעל לאורך השנים האחרונות כאשר היה צורך בכך. בתקופת הקורונה, באסון מירון ובמוצאי שמחת תורה תשפ"ד – בתוך זמן קצר הוקם החמ"ל והפעילות החלה, כולל קו תמיכה לקשישים בהפעלת יחידת הסיעוד, קו תמיכה נפשית בהפעלת האגף לבריאות הנפש, שינוע חולים ותרופות חיוניות ומענה לכל מה שמצב החירום דורש.