בעיצומה של המלחמה בחזית הדרומית, ותוך כדי עליה במתיחות הביטחונית בצפון, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פתח בבדיקה יסודית של הדרגים המדיניים והצבאיים בכל מה שקשור להתנהלות לפני הטבח בשבת שמחת-תורה ופתיחת המלחמה. כך דווח היום ב yent/ טובה צימוקי.
בתוך כך, אנגלמן דורש מהרמטכ"ל גישה ישירה לעשרות מסמכים בשורה ארוכה של תחומים ביניהם נושא הקשר בין הצבא לממשלה.
הפנייה שנחשפה היום ב'ידיעות אחרונות' מלמדת על כך, שמבקר המדינה לא ממתין להקמת ועדת חקירה ממלכתית ואפילו לא לסיום המלחמה כדי לבדוק את ההתנהלות בדרג המדיני הצבאי והאזרחי שקדמה למלחמה, וההבנה היא שחלק מהבדיקה תעורר סערה פוליטית וציבורית.
לפי הדיווח, אנגלמן פנה ללשכת הרמטכ"ל עם מכתב מפורט בו הוא מודיע על התחלת הליכי הביקורת בצה"ל, עליה יופקד מנהל החטיבה שעוסקת במערכת הביטחון במשרד המבקר, תת-אלוף במיל' איתן דהן.
צריך להדגיש כי המומחיות של משרד המבקר וגם סמכויותיו החוקיות נוגעות בדרך כלל לתחומי הרכש, יעילות הנעת התהליכים, בקרה על שימוש במשאבי ציבור וחוקיותם וללא נגיעה לשאלת המדיניות ומערכת השיקולים של הצדדים. הבדיקה אינה דומה לוועדת חקירה ממלכתית שם מתקבלות עדויות של בכירים או אנשי מפתח בתחומי הביקורת.
This browser does not support the video element.
לפי הדיווח של yent אלו הנושאים שאותם החל מבקר המדינה לבדוק:
• מה קרה ב-7 באוקטובר - פעילות הדרג המדיני, צה"ל • איך שמרו על הגבול ברצועת עזה לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" • תהליכי עבודת בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על תכניות התקפיות של חמאס והאם אלו תאמו את הנדרש • הבקרה המודיעינית "איפכא מסתברא" בקהילת המודיעין ובמל"ל • מצב מרכיבי הביטחון וכיתות הכוננות ביישובי העוטף • תפיסת הביטחון הלאומי והשפעתה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל • היערכות צה"ל להתמודדות עם איום תת-הקרקע • לוחמה כלכלית בטרור (בדגש על חמאס ורצועת עזה) • ביטחון מידע - שקיפות צה"ל לאויב • מחסור בציוד ללוחמים • תהליכי פיתוח והצטיידות באמל"ח • עמידה ביעדי אורך נשימה לחלפים ותחמושת • אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בעוטף ירושלים • ליקויי רציפות של מערכות הטכנולוגיה והתקשוב בצה"ל ביום פתיחת המלחמה • מערכות תקשוב לתכלול לאומי של מידע וטיפול במפונים • יכולות יצור אמל"ח בישראל • איסוף, פינוי וזיהוי חללים • הגנת סייבר על אמצעי שליטה והגנה טכנולוגיים ביישובים • האבטחה ההיקפית בקריה למחקר גרעיני • מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות • תפקוד הקבינט המדיני-ביטחוני בשנים 22'-23' • ניהול מטות החירום האזרחיים • רישוי אירוע המסיבה ברעים ואבטחתו • האבטחה בשדרות ואופקים • פעולות המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל לשמירה על ביטחון היישובים. • התיאום בין גורמים תורמים לבין רשויות המדינה • התמודדות הממשלה עם מבצעי תודעה (השפעה) • ההסברה הלאומית במלחמה • ענף החקלאות במלחמה • פינוי וקליטה של האוכלוסייה במלחמה • טיפול בחירום באנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים • פינוי פצועים לבתי החולים ב-7 באוקטובר • אספקת מזון בחירום.
ממשרד מבקר המדינה נמסר: "בהמשך להודעתו לציבור של מבקר המדינה על התחלת הביקורת על המחדלים שקדמו לטבח שמחת תורה, 7.10, המבקר הוציא מכתבים לראש הממשלה, לשרי הממשלה ולכלל הגורמים הרלוונטיים ובהם צה"ל על פתיחת הביקורת. המבקר כבר הבהיר כי ככל שתוקם ועדת חקירה ייקבעו גבולות גזרה ביחס לנושאים שייבדקו. ובכל מקרה יצוין כי הביקורת אינה מאיינת כלל וכלל הקמת ועדת חקירה ממלכתית. ולהפך: חוק מבקר המדינה מאפשר למנות ועדת חקירה על בסיס דוחות של המבקר"
"מבקר המדינה אנגלמן ירד לשטח כמעט מהיום הראשון מפרוץ המלחמה ומתח ביקורת נוקבת על הממשלה, כולל הוצאת מכתב לראש הממשלה המפרט את כלל הכשלים והמחדלים שהוא ראה בסיורים הרבים שאותם קיים. כפי שהודיע מבקר המדינה, הביקורת תבחן את פעילות כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי, לרבות היבטים של אחריות אישית. המבקר הדגיש כי הביקורת תיגע בכל רבדי הכשלים והליקויים לפני 7.10, במהלך יום הטבח ואחריו.
"הביקורת המיידית שהחל בה משרד מבקר המדינה נוגעת בכל הסוגיות האזרחיות ובחלק מהנושאים הביטחוניים, כמו כיתות הכוננות ועוד. ביקורות על הכשלים שקדמו לטבח 7.10 ופעילות הצבא באותו יום ולאחר מכן יתבצעו בהתאם להתפתחות המלחמה. זאת על מנת לאפשר לצה"ל להתמקד בלחימה בעת הזו ולפעול עד לניצחון על האויב. כל אמירה אחרת הינה חסרת כל שחר".