אגם ברגר, התצפיתנית ששבה משבי חמאס בעסקה הנוכחית, סיפקה ביממה האחרונה, בשיחה עם הרבנית צילי שניידר יו"ר ארגון 'קשר יהודי' שליוותה את משפחתה לאורך כל תקופת השבי ואיש התקשורת שניאור ובר, עדות מצמררת על תקופת שהותה בשבי. על הקפדתה לשמור את החגים ואת המצוות - ועל התקופה שלפני השחרור.
היא סיפרה שלפני יותר משנה, בחודש ינואר הקודם, המחבלים הביאו להן סידור שמצאו בשטח בעזה. "הם שאלו אותנו 'מה זה' ונתנו לנו אותו", היא סיפרה, "ואנחנו השתמשנו בו לאורך השבי".
לדבריה, המחבלים מצאו שורה של דברים שהצבא השאיר, כמו דיסקית לדוגמה, ופשוט הביאו אותו לתצפיתניות. "הם הראו לנו גם מפות שהצבא השאיר, חשבו שנוכל לעזור להם. כמובן שלא יכולנו".
עוד סיפרה אגם שאת רוב החגים הן ציינו בשבי. איך ידעו מתי התאריך? היא סיפרה שבחלק מהזמן היה להן רדיו ולעיתים צפו בתכנים בטלוויזיה שמהם הבינו מה התאריך. "היה לנו גם לוח שנה לועזי", היא ציינה.
את חגי חנוכה, בשני השנים בשבי, הן פספסו. "אבל עשינו את פסח", היא הוסיפה, "ולא אכלתי חמץ, ביקשתי קמח תירס והשובים הביאו לי. באיזשהו מקום העריכו אותי יותר כי אני דתיה".
אגם הסבירה: "המחבלים אמרו שכל היהדות היא שקר, אבל שהם מעדיפים מישהו שמאמין באלוקים מאשר מישהו שלא מאמין. אין אופציה כזו מבחינתם. שמרתי כיפור, תענית אסתר ותשעה באב. ביקשתי מאלוקים שיביא לי רמז, ואז במקרה התאריך 'ב' באב' הופיע בטלוויזיה, ומשם ספרנו עד ט' באב".
היא גם סיפרה על שמירת השבת בשבי ואמרה שפשוט לא הסכימה להדליק אש. "לא ראיתי טלוויזיה בשבת, היו שבתות שבהן הייתי מוותרת גם על הרדיו. הייתה תקופה שבה היו מביאים לנו נרות לפני שבת, שמענו גלגלצ וידענו מתי שבת. לקחתי על עצמי משהו".
עוד הוסיפה וסיפרה על תקופת היציאה הביתה. לדבריה, כשבועיים לפני השחרור הפסיקו לאפשר להן לצפות בחדשות כדי שלא יבינו שמשוחררות. יום לפני ששוחררו חברותיה התצפיתניות ביקשו מלירי - שהייתה עמה בכל התקופה - לצאת כדי לצלם סרטון, ומאז לא חזרה.
"עד יום שלישי, יומיים לפני שחזרתי", סיפרה אגם, "לא ידעתי שהן שוחררו, וכל הזמן הייתי שואלת מתי לירי חוזרת. ביום שלישי בא 'מישהו גדול' ואמר שאני הולכת הביתה ושחברות שלי כבר בבית. הכינו אותי לזה שהולכים להיות המון אנשים במעמד השחרור. ראיתי את הבנות שיוצאות בסרטון ועדיין לא האמנתי שזה יהיה ככה".
הצגת כל התגובות