ההד התקשורתי העצום סביב פרשיית המגע עם קטאר בסביבת ראש הממשלה הבליט מאוד בשבוע האחרון את המושג הפלילי 'מגע עם סוכן זר'. דבר שעל פניו מסתיר מאחוריו סיפורי ריגול דרמטיים או מעניינים במיוחד אך לא בהכרח כצעקתה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
למעשה, המושג שייך לקטגוריה של עבירות ביטחוניות. אך על אף שהרבה ישראלים נאשמו בעבירות ביטחון חמורות יותר או פחות, הרשעה בגין המושג הספציפי הזה פחות נפוצה.
מתוך כל אלו שהורשעו בעבר בעבירה הזו - כמעט בכל המקרים המאפיין הראשי היה יצירת קשר באופן יזום של הנאשם עם גורם עוין של מדינה עוינת או מדינת אויב.
משמעות המושג מגע עם סוכן זר
העבירה של מגע עם סוכן זר מנוסחת בצורה רחבה וכוללנית, כדי להגן על ביטחון המדינה ויחסי החוץ הרגישים שלה. אין ספק שמדינות רבות וזרות עלולות לסכן את האינטרסים החיוניים של ישראל בשורה ארוכה של אפשרויות.
לפי הגדרת העבירה בחוק העונשין: מי שמקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ, ללא הסבר סביר לכך, דינו מאסר חמש שנים. במידה ואדם ניסה ליצור מגע עם סוכן חוץ, או שביקר במקום מגוריו או עבודתו של הסוכן, או ששהה בחברתו ללא הסבר לכך, יראו אותו כמקיים מגע עם סוכן חוץ ועונשו זהה.
באשר להגדרת 'מגע', בפסיקה נקבע כי אין הכרח שיהיה מדובר במפגש פיזי.
עם זאת, אם הנאשם מוכיח בפני בית המשפט באמצעות הסבר מניח את הדעת לפיו הוא לא עשה ולא התכוון לעשות דבר שיש בו כדי להביא לפגיעה בביטחון המדינה, הוא לא יורשע בגין עבירה זו.
הסבר שיכול להצדיק מגע עם סוכן זר הוא שליחות רשמית מטעם המדינה. מפגש אקראי בכנס מקצועי בו אזרח ישראלי פוגש סוכן ביון או נציג מדיני של מדינה עוינת גם הוא יכול להיות הסבר שימנע הרשעה בעבירה המדוברת.
סיכון כזה ביצירת קשר יכול להתקיים גם כאשר מדינה זרה מנסה להשפיע על תהליכי החלטות או על דעת הקהל. כמו שהזכרנו ב'כיכר השבת' על האינטרסים של קטאר, איחוד האמירויות ועוד.
רק להמחשה, ערוץ התקשורת הקטארי הידוע בעושרו ויכולותיו הפיננסיות, מצליח להשפיע על כל זירה בה קיים סכסוך בין דתות ובפרט כאשר הדת המוסלמית מעורבת בו.
לצד זאת, הרצון של קטאר והצורך בתשומת לב להיות במרכז ההתרחשויות של העולם הערבי מוביל אותה למעורבות גבוהה שלעיתים גבתה ממנה מחירים מול מדינות כמו איראן ועוד.
עם זאת, בשנה וחצי האחרונות התפוצצו במדינה מספר פרשות חמורות שכללו מסירת מידע למי שנחשב נציג של מדינת אויב, הדבר חוסה כבר תחת עבירות חמורות יותר ברמת ריגול או סיוע לכך.
הדרישות המשפטיות כדי להעמיד לדין את יועצי נתניהו
לענייננו - בפרשה המכונה קטאר גייט - כדי להעמיד לדין את יונתן אוריך או אלי פלדשטיין יהיה צורך להוכיח שהם ידעו שהם פועלים עבור מדינה זרה.
ככל הידוע בשלב זה, השניים לא היו בקשר ישיר עם קטאר אלא קיבלו את משימותיהם מהלוביסט של קטאר, אמריקאי בשם ג'יי פוטליק.
השאלה המרכזית היא עד כמה המעורבות של קטאר והאינטרס המובהק שלה כמדינה עמדו בתווך ברקע יחסי העבודה שלהם עם הלוביסט פוטליק.
אם יתברר שיועצי ראש הממשלה ידעו כי פוטליק מייצג את קטאר בשלל נושאים – מצבם המשפטי לא טוב.
אם יוכח שהם גם ידעו כי הם פועלים לקדם אינטרסים של קטאר, מצבם יסתבך יותר.
היועצים החשודים אינם עובדי מדינה
כאשר מתעמקים יותר ויותר בפרטי הפרשה מבחינה תקשורתית, מתפרסמות טענות שונות שמטרתן להגן על הנאשמים, אך לגופם של דברים, אלו טענות שאינן מזכות.
הטענה לפיה היועצים החשודים בפרשה אינם עובדי מדינה אלא עובדי מפלגת הליכוד וכדומה ולכן הם לא נחשבים עובדי ציבור בהקשר של קבלת שוחד או הפרת אמונים.
למעשה זו טענה שגויה מפני שלא הגורם המשלם את השכר קובע האם יש לראות באדם כ"עובד ציבור" או לאו, אלא התפקיד והסמכויות שהוא מחזיק וכן יכולת ההשפעה שלו על אינטרס או משאב ציבורי.
בסוגיה זו יש פסק דין תקדימי לפיו מאבטח במשרד ממשלתי הורשע בלקיחת שוחד עבור קידום פגישות לאזרחים למרות שבפועל הועסק על ידי חברה חיצונית.
בהתאם לכך, גם התנהלות עבור האינטרס הציבורי בסביבת רה"מ היא המהות ולא משלם השכר.
לא נגרם נזק ביטחוני או אחר למדינת ישראל
טענה נוספת שיכולה להישמע היא שבפועל לא נגרם נזק לאף אחד ובוודאי לא פגיעה בביטחון המדינה ומשכך ראוי לזכות את הנאשמים.
בהתייחס לטענה כזו, צריך לומר בהגינות כי אמנם חשדות לעבירות ביטחוניות עשויים להיות לא רלוונטיים כי בפועל מדובר על ניהול פרויקטים כלכליים מול הקטארים.
עם זאת, המציאות לפיה אדם הקרוב כל כך לראש הממשלה מקיים קשרים הדוקים עם המדינה המתווכת על המו"מ בעניין החטופים או ביחסי ישראל מול חמאס באופן כללי ודאי יש בה טעם לפגם ובמילים משפטיות זה קרוב למרמה או הפרת אמונים לכאורה.
קטאר אינה מדינת אויב
טענה נוספת נשמעת לפיה קטאר אינה מדינת אויב מאחר וישראלים רבים מקיימים איתה קשרי מסחר ולכן יש סיבה לזכות את יועצי ראש הממשלה מהחשדות.
בפועל מבחינה משפטית, למרות שמדינות אויב בהקשר של איסור כניסה אליהן מוגדרות רק לבנון, סוריה, סעודיה, עיראק, תימן ואיראן. עבירה של מגע עם סוכן זר עשויה להתקיים גם בהקשר של קטאר אם יתברר שמטרת נציגיה לאסוף מידע מסווג על ישראל.
יודגש כי אין כל צורך במתן מידע סודי בפועל לסוכן החוץ או בפגיעה בפועל בביטחון המדינה. עצם הקשר בין הישראלי לבין סוכן חוץ הוא עבירה.
חובה להזכיר כי מול כל זה, עומדת חזקת החפות ליועצי ראש הממשלה, יונתן אוריך ואלי פלדשטיין. בנוסף, ראש הממשלה עצמו נחקר והתייחס מספר פעמים לפרשה והפריך את כל ההאשמות נגד יועציו.
נזכיר, שאוריך אכן אחד האנשים הקרובים מאוד לראש הממשלה מספר שנים, וכיועץ הוא פעל עבורו במסירות רבה וייתכן שהוא יודע הרבה דברים חסויים כתוצאה מעבודתו הצמודה בלשכה הכי נחשקת במדינה, ענין זה ודאי אינו נעלם מעיניו של נתניהו והוא אכן מוטרד מכך.
ראש הממשלה מתנהל בזהירות ומדגיש כי ההר יוליד עכבר ומה גם שאוריך אינו חשוף כלל למידע מסווג מתוקף תפקידו.
נתניהו הדגיש כי קטאר היא מדינה מורכבת, אבל לא מדינת אויב. הא גם לא הסתפק בהגנה על יועצו הקרוב יונתן אוריך אלא אף תקף בביקורת חריפה את יו"ר האופוזיציה חה"כ יאיר לפיד, יו"ר המחנה הממלכתי חה"כ בני גנץ, ואף חשף כי ראש השב"כ הוזמן לקטאר לקבל מתנה בשווי של אלפי דולרים.
בשב״כ הגיבו לנתניהו: "בזמן משחקי המונדיאל נערכה נסיעת עבודה מקצועית קצרה של ראש המוסד, ראש השב״כ וראש אמ״ן יחד עם גורמי עבודה מטעם הארגונים באישור ראש הממשלה על מנת לעמוד מקרוב על פעילות הארגונים ושמירה על ביטחון הישראלים בזירה מאיומי טרור. לא מדובר בצפייה במשחק אלה בסיור ובסדרת פגישות שהתקיימו בחלקם באצטדיון בזמן משחקי המונדיאל וכל נסיון לצייר תמונה אחרת משולל כל יסוד".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כך או כך, דומה כי הסוגיה הזו שאיננה פשוטה מעיבה על סדר היום של ראש הממשלה שמוצא את עצמו שוב ושוב טרוד ופעיל בעניינים משפטיים המגיעים על חשבון ניהול המדינה.
קרדיט לדברים בהשפעת מאמר של מתן גוטמן, דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן. - בנוסף, חומר למחשבה מאת מאמר ב'הארץ' של עידו באום, מרצה בכיר למשפטים ומנהל תוכניות התואר השני בבית הספר למשפטים של המסלול האקדמי-המכללה למינהל.