שופטי בג"ץ דורשים הבוקר (יום שישי) מהמדינה להגיש עד סוף החודש תשובות לשאלות נוספות בנוגע לגיוס החרדים, ובהן שאלת אמצעי האכיפה שבהם תשתמש המדינה מול אלה שיהיו מחויבים בגיוס - ולא יתייצבו.
בנוסף, המדינה מחוייבת להשיב האם מעתה יישלחו צווי גיוס לחרדים החייבים בגיוס בהתאם לגיל.
לפי המסמך שהגיש הבג"ץ מדובר על חמישה סעיפים עליהם נדרשת המדינה להשיב:
1. האם מעתה ואילך יישלחו צווי גיוס לחייבי גיוס מן המגזר החרדי תוך התייחסות לנתוני גיל בלבד?
2. האם בכוונת המשיבים להיערך למשלוח צווי התייצבות הידועים כ"צו ראשון" ללא הבחנה, כבר בשנת הגיוס הנוכחית – על מנת שקביעת סדרי העדיפות בגיוס תיעשה על סמך הנתונים האישיים של המועמדים לגיוס, כפי שיובהרו במסגרת זו?
3. באיזו מידה קיימת היערכות לשימוש באמצעי אכיפה שונים כלפי מועמדים לגיוס שאינם מתייצבים להליכי "צו ראשון" וכלפי חייבי גיוס שאינם מתייצבים לשירות סדיר, כדוגמת העברת נתוניהם לרשות האוכלוסין וההגירה, באופן שיאפשר אכיפה בשלב ביקורת הגבולות?
4. מהי עמדתם של המשיבים ביחס לחייבי הגיוס שלא נשלחים אליהם צווים במהלך שתי שנות הגיוס הקרובות? האם הם ייכללו בגדר מי שיישלחו אליהם צווים החל בחודש יולי 2026?
5. מהם הצעדים הנוספים שנעשים באשר למיצוי פוטנציאל המשרתים במילואים בעת הזאת, בשים לב לצרכי השעה?
מדובר בעמדה של צה"ל שמסבכת את חקיקת חוק הגיוס והסדרת מעמד תלמידי הישיבות, שכן במשרד הביטחון ובסיעות החרדיות טענו כי החוק יבוסס על צרכי ויכולת צה"ל בקליטת חרדים.
• בשנת הגיוס הבאה, באפשרות צה"ל לקלוט לשורותיו 5,760 תלמידי ישיבות.
• בשנת הגיוס שתחל בחודש יולי ,2026 לא צפויה להיות מגבלה על יכולת הקליטה של תלמידי הישיבות לצה"ל.
עוד נאמר בעמדת המדינה כי מספר תלמידי הישיבות שהגיעו לגיל גיוס וטרם גויסו עומד על כ-80,000.
כפי שדיווחנו, שר הביטחון ישראל כ"ץ מתכוון להציג את מתווה חוק הגיוס אותו רקם מול הנציגים החרדים - החשיפה תהיה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
לפי הודעת דוברות הוועדה תהיה ישיבה פתוחה לתקשורת והדיון לבקשת שר הביטחון ובהשתתפותו בנושא הצעת חוק שירות ביטחון.
בדיון תהיה הצגת עקרונות שר הביטחון להשגת היעד של גידול משמעותי בהיקף המשרתים מקרב בני הישיבות בצד הסדרת מעמדם של לומדי התורה שתורתם אומנותם שדוחים את שירותם.
הצגת כל התגובות