האיוולת שבאה לידי ביטוי בדרך שבה בחרו רשויות האכיפה לעצור את הרב הישיש דב ליאור מלמדת עד כמה חשוב לכל אדם להתפלל שהקב"ה יתן לו "דעה בינה והשכל" שהרי כל לימודי המשפטים, כל הלימודים והאימונים בביה"ס לשוטרים לא יכולים להקנות לאדם את ההחלטות הנדרשות בכדי לפעול בתבונה.
מלמדים את הציבור השכם והערב – "אל תהיה צודק תהיה חכם" ונשאלת השאלה היכן החכמה של מקבלי ההחלטות?
אין זאת כי אם ברור שמקבלי ההחלטות לא חפצים להיות צודקים, לא חפצים להיות חכמים – הם החליטו להיות עזי פנים!
ובמה דברים אמורים – הוקם רעש ציבורי בעיניננה של הסכמה שנתן הרב דב ליאור לספר הילכתי.
לו חפצו רשויות האכיפה לטפל בסוגיה בהגינות ראויה היה עליהם לקום וללמוד מה משמעותה של הסכמה של רב חשוב לספר הילכתי.
ומשמעותה של הסכמה שכזו היא כי המקורות ההלכתיים עליהם נשען הספר לדעתו של הרב המסכים הינם נכונים. אין בהסכמה שכזו כשלעצמה אמירה כי האמור בספר צריך היה להיכתב או כי האמור בספר משקף את דעתו האופרטיבית של הרב.
אלא שיש גורמים שמונחים ע"י אג´נדה שנועדה להשפיל ולבזות כל דבר שבקדושה. אג´נדה זו מעוורת את עיניהם ומשבשת את שיקול הדעת הנדרש בעינינים שכאלה.
משעסקינן ברב חשוב וישיש כבן 80, ניצול שואה, תלמיד חכם ואב"ד, מנהיג ציבור דתי גדול, יש לברר מה העילה שמצאו לעצרו במפתיע, בצהרי היום במרכזה של עיר? שהרי אין חולק כי הרב אינו חשוד בביצוע עבירה פלילית.
אלא שברור שגם ההזמנה של הרב לחקירה וגם ההחלטה לעצרו בדרך המבישה שנבחרה מלמדת כי שיקולים זרים התערבו בשיקולים משפטיים – אכיפתיים ובדרך כל כשמערבים מן שבאינו מינו – התוצאה גרועה.
כשמערכת אכיפת החוק סוגרת תיקי חקירה כנגד פעילי שמאל שפירסמו סטיקר – "מתנחל טוב הוא מתנחל מת", כשמערכת אכיפת החוק מתעלמת ממרצה שמאלני שקורא לשבור למתנחלים את העצמות, אין מקום לתכנן מבצע חשאי למעצרו של רב ישיש שנתן הסכמתו לספר הילכתי.
ואחרי כל הדברים האלה צריך לאמר בראש מורם ובפה מלא – כן, ראויים רבנים חשובים מנהיגי רבבות ליחס מיוחד.
אם ניתן לחקור נשיא בלישכתו, ראש ממשלה לשעבר בביתו, ראוי גם כי המקום שבו תתבצע חקירתו של רב חשוב מנהיג ציבור גדול תתואם עימו.
אין זאת כי אם גויס למבצע מעצרו של הרב דב ליאור - החלק הרע שבמידת העזות. העזות הינה מידה גרועה ברוב פעולותיה וכאשר מתגבר האדם במידה הזאת – נבזה הוא מאוד בעיני אדם, ואפילו הוא חכם.
שהרי אם היו רשויות האכיפה מבקשים לשוחח עם הרב דב ליאור על משמעותה של ההסכמה שנתן לספר ההילכתי, נכון היה להם לדפוק על דלת ביתו, שהיתה בוודאי נפתחת בפניהם לרווחה, כפי שכל תלמיד חכם היה עושה. אלא שדרך זו, שמאופיינת בחוכמה וכבוד לזולת ולרבנותו, בוודאי לא היתה מייצרת כותרות עיתונאיות.
וכך מצינו שגם אנשים שניחנו בחכמה, שלמדו משפטים והתאמנו בביה"ס לשוטרים – עלולים ליפול לדיוטת עזי הפנים שאחת דתם – לרשת גיהינום.
אין זה מאוחר לבוא ולהתנצל בפני הרב דב ליאור על עגמת הנפש המיותרת שנגרמה לו בימי זיקנתו בבחינת מודה ועוזב ירוחם. ויפה שעה אחת קודם.
הצגת כל התגובות