בג"ץ קבע דיון בעתירות נגד הדחת ראש השב"כ רונן בר ליום שלישי והממשלה הגישה היום תגובה רשמית לעתירות - בנוסח התגובה נכתב מפורש כי המשך שירותו של בר בתפקיד יהיה "פגיעה בלתי-הפיכה בביטחון המדינה".
לפי תגובת הממשלה, "כפיית המשך כהונתו אינה מתקבלת על הדעת ואינה עולה בקנה אחד עם הסמכויות הנתונות לממשלה נבחרת במדינה דמוקרטית אשר אמונה על ביטחון המדינה ואזרחיה. כל יום או לילה נוספים במצב זה עלולים לפגוע פגיעה בלתי-הפיכה בביטחון המדינה ובשלום אזרחיה וחייליה. מכאן הדחיפות בביצוע המהלך",
עוד נכתב בתגובה: "כהונתו של ראש השב"כ הופסקה בהחלטת ממשלה, מאחר שאין לממשלה אמון בו. בכך נסתם הגולל על המשך כהונתו ועליו לסיים את התפקיד", נכתב בתגובה, שמבקשת לדחות על הסף את העתירות. "גם ראש ממשלת ישראל משמש בתפקידו כל עוד הוא נהנה מאמון הכנסת. ברגע שאמון זה יחלוף, לא יוכל להישאר עוד בתפקידו".
כזכור, במכתב תגובה של היועצת המשפטית לממשלה למהלך, שפורסם ביום שישי, צוין כי החלטת הממשלה לסיים את כהונתו של בר "פגומה מיסודה, נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות של מקורביו ותוביל להפיכת התפקיד למשרת אמון".
לדבריה, "להחלטה השלכות חמורות על עצמאות השב"כ ותפקודו בעתיד, והיא יוצרת תקדים מסוכן בו ניתן להדיח ראשי ארגוני ביטחון באמצע כהונה מטעמים לא ענייניים".
בתוך כך, פרסם ראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר, הצהרה חריגה בה טען כי הדחתו מהשירות יצאה לדרך בעקבות סירובו להיענות לבקשות רגישות מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו – בהן הפעלת סמכויות השב"כ נגד אזרחי ישראל, ומתן חוות דעת שנועדה לשבש את מהלך עדותו במשפטו הפלילי.
במכתבו כתב רונן בר: "נתניהו דרש ממני חוות דעת ביטחונית שהמצב הביטחוני לא מאפשר את עדותו הרציפה במשפט. סירבתי. ראש השב"כ הוא לא - נאמן אישי".
לדברי בר, "היו מקרים שבהם נאלצתי לסרב לבקשות של ראש הממשלה, שנגעו להפעלת סמכויות השירות כלפי אזרחים. לחצים אלה פסולים, ואינני מוכן לשתף עמם פעולה". הוא הבהיר כי הוא מוכן לפרט את האירועים במלואם, בדלתיים סגורות בפני שופטי בג"ץ.
בלשכת ראש הממשלה התייחסו למשבר האמון מול ראש השב"כ רונן בר, והבהירו כי חוסר האמון בו מצד ראש הממשלה וכלל חברי הממשלה נובע מ"תפקודו הכושל במחדל השביעי באוקטובר, שבו לא עדכן את הדרג המדיני", וכן מ"שורת אירועים נוספים שפגעו באמון המקצועי בו".
מפלגת הליכוד מגיבה בחריפות לפתיחת החקירה בפרשת "פייק קטאר" ומכנה אותה "המשך ישיר של מסע הציד והרדיפה ארוך השנים נגד ראש הממשלה ואנשיו, באמצעות פרשות מומצאות".
בהודעת המפלגה נהודגש כי קיים תיאום מכוון בין הגורמים המשפטיים לראש השב"כ: "בדיוק ביום שבו ראש השב"כ שוב דחה את העברת תחקיר 7 באוקטובר – הודיעה היועמ"ש על פתיחת חקירה בפרשת 'פייק קטאר'. לא במקרה".
בליכוד מזכירים כי הכוונה להחליף את ראש השב"כ פורסמה כבר בנובמבר 2024, וב-3 בפברואר 2025 הוחלט להדיחו מצוות המו"מ – מה שהם מכנים "שלב ראשון לפני סיום כהונתו".
עוד נטען כי "ניגוד העניינים האמיתי הוא הקשר האישי בין היועצת המשפטית לממשלה לבין ראש השב"כ – שאותו החליטה ממשלת ישראל להחליף פה אחד – והשניים פועלים יחד כדי לייצר פרשות פיקטיביות, תוך שימוש ברשויות אכיפת החוק ככלי פוליטי."