קצרים בזמן? לא מספיקים לעקוב אחרי כל הפושים והקבוצות? קבלו את סיכום השבוע (על פי אלי דן:)
גל הקורונה הרביעי הולך ומתפוגג, אך את מכחישי הקורונה ומתנגדי החיסונים דבר לא יבלבל. כיתוב על מצבת קבר שהאשימה את בית החולים בלינסון כאחראית לפטירתה של המנוחה הטמונה תחתיה, הרעידה את אמות הסיפים וחשפה את עומק חוסר האמון השורר בקבוצות קיצוניות בישראל.
למרות זאת, יש לציין שהלחץ למהר ולחסן את כל ילדי ישראל, דקה לאחר אישור החירום של ה- FDA שהתקבל השבוע, גורם לאי נוחות קלה. גם אם החיסונים בטוחים ותופעות הלוואי מזעריות, דווקא עכשיו כשהתחלואה בירידה, הקונספירציות משתוללות, וילדים כמעט שאינם נפגעים מהנגיף, מה הטעם להלחיץ את הציבור לחסן את ילדיו בבהילות? זה צריך להיות כמו חיסון שפעת, ירצו יחסנו - לא ירצו לא יחסנו, ובוודאי שאין טעם להטיל סנקציות על ילדים לא מחוסנים כמו מניעת כניסה למקומות ציבוריים ללא תו ירוק.
אם כבר הזכרנו את דעיכת הגל, יש לציין כי למרות הקרדיט שניתן להעניק לראש הממשלה בנט על ניהול הסיכונים בגל הרביעי, דהיינו מתן הבוסטר תוך הפחדות מפני סגר, וקיום שגרה כמעט מלאה, למרות האמור לעיל, ההחלטה לפתוח את גבולות הארץ לתיירים, -מבורכת עבור ענף התיירות ככל שתהיה- מדאיגה במידה לא מועטה. הווריאנט הבא שייכנס לארץ עלול להיות עמיד יותר לחיסונים, ולהחזיר אותנו אחורה לימים אותם אנו מעדיפים לשכוח.
מה שקשה לשכוח הן הדמעות בעיניו של בנט במפגש הפיוס שלו עם אימו של בראל חדריה שמואלי הי"ד, אשר יש דורשים לגנאי, וטוענים כי מדובר בצילום שהופץ לצרכי יח"צ, ויש שידרשו אותן לשבח כראש הממשלה הראשון המרשה לעצמו להיראות כשלחלוחית ממלאת את עיניו.
ומראש ממשלה בפועל לראש הממשלה בתואר, העובדה שנתניהו (רוה"מ במיל') לא היה ברכבו בעת שנפגע בתאונה, איננה מעידה על כך שנתניהו לא חטף מכה קלה בכנף עם פרסום סרטון שבו טען שמעריצים רבים הסתערו עליו וקיוו להסתופף בצילו, אך בפועל התברר כי היו שם מעט מאוד אנשים. אבל נתניהו כמו נתניהו, יצא מזה כמו גדול והלך להצטלם עם מאות מעריצים בשוק מחנה יהודה, תוך שהוא מוכיח כי גם אם הוא מעוות את המציאות, מדובר בשקרים טכניים, בעוד בנט מפר בגסות הבטחות ליבתיות.
אבל אין לבנט -שהוגדר בידי עמית סגל כראש ממשלה במשרה חלקית- סיבה לדאגה כי התקשורת המלטפת שמחרידה בצביעותה אפילו כתבים מליבת הברנז'ה כירון אברהם, דואגת לעטוף את ממשלת טיפוחיה במצע רך ומפנק בעוד היא מביטה על ביצועי הממשלה בעיניים חולמניות של אם דואגת ומסורה.
לא אכפת לה לתקשורת שבתוככי הממשלה לא מתקיימת אחדות הפכים מרגשת והיסטורית, אלא ברחשת של תככים ומזימות, כפי שנשמעה איילת שקד בהקלטה מכפישה במיוחד את לפיד וגנץ, זה האחרון, שר הביטחון (בעיקר ביטחון עצמי גובר, בעקבות הסקרים והדימוי הציבורי המשופר) מתנהל לאחרונה כאילו הוא 10 מעלות ימינה מבנט, מאשר בניה בהתנחלויות הגורמת לזעם אמריקאי רב, ומכריז על ארגונים סיוע אזרחי פלסטיניים כארגוני טרור, וגורם לפרוגרסיביים דמוקרטיים בארה"ב להתפוצץ מכעס.
בשלב זה לא ברור מדוע מי שנתפס כ"תקווה הלבנה" של השמאל-מרכז, שובר ימינה בחדות, יתכן כי גנץ מסתכל על לפיד המבסס את מעמדו כראש ממשלה (שטחי, לטענת שקד) לעתיד, ומבין שגיזרת המרכז-שמאל צפופה מידי, וכי יש לו יותר עתיד פוליטי דווקא במרכז-ימין.
ובכלל בשמאל, שוררת מבוכה לא קטנה בכל הנוגע לממשלת השעטנז, השמאל הטהרני כבר מתחיל לאבד את סבלנותו כלפיה, ואילו השמאל התועלתני, המבועת עד עמקי נשמתו מחזרה אפשרית של נתניהו, מגונן עליה בחירוף נפש, אולי הבעתה הזאת היא שגרמה ליו"ר מר"צ לשעבר, להתבלבל ולכתוב טור שבסיכומו היה נראה כמו קובץ גידופים שמיטב ח"כי הליכוד מהסוג שאיננו מוכר בזכות עדינות לשונו, לא יצליח להנפיק. וזה מאוד מוזר, כי בשבוע בו אישרה הממשלה תקציב ייעודי לחתולים אמורה להשתחרר אנחת רווחה דווקא בחוגים הקרובים למחוזותיה של גלאון.
שלא יובן חלילה לא נכון, רמת אביב ג' וחתוליה המטופחים (לעיתים הרבה יותר מילדי החמד של בני ברק הסמוכה) קרובים לליבי, אני מכיר כמה מהם, חלקם דווקא מצביעי ליכוד למרבה הפלא (בעליהם כמובן מצביעים בשמם) אבל בשבוע בו מוטל מס נוסף -מוצדק ככל שיהיה, לטענת חובבי כדור הארץ- על אותן משפחות מצוקה שיצטרכו לשלם יותר על אותה כוס חד-פעמית, באותו שבוע להקציב מיליוני שקלים לחתולים? זה מהלך אפשרי רק כאשר אתה מלטף בנינוחות את גב החתול שלך תוך כדי דהירה בג'יפ המזהם שלך בדרך לנתב"ג לטיסה נוספת (המזהמת יותר מכל הכוסות החד פעמיות יחדיו) ובקיצור, כשאתה עשיר שבע ומנותק.
ואולי ליברמן בונה על העובדה שנשים חרדיות יתפטרו מעבודתן עקב גזירת המעונות, וממילא יתפנה להן זמן לשטוף את הררי הכלים של משפחותיהן הברוכות. אין ספק כי מוטב שכל אותם אנשי מוסר נעלה ירוצו לקרוא את דברי מרן החזו"א שבמכתבו שהתפרסם השבוע מעיד על עצמו "עשיר אני גם באהבת זולתי" ובספרו הידוע "אמונה וביטחון" מאריך בצורך של המוסר להיות מבוסס על התורה, ולא על סברות כרס, המבכרות חתולים על פני משפחות ברוכות ילדים.
צהלה רבתי נרשמה השבוע אצל מתנגדי נתניהו, עקב אמירות מצידו של ח"כ ישראל אייכלר בדבר הצורך בביטולה של הברית בין החרדים לנתניהו, עקב כשלונו של האחרון בכינון ממשלה ובפגיעה באינטרסים החרדים. לא ברור אם הם מבינים כי אייכלר מחבב את ממשלת בנט הרבה פחות ממה שהוא מחבב את נתניהו, בהמשך אותו ראיון ב'כיכר' לישי כהן שעורר את הסערה, טוען אייכלר, כי החלפתו של נתניהו משולה להפיכה הצבאית בסודן (שגם היא ארעה השבוע) אייכלר כמו סוחר יהודי טוב הולך היכן שניתן להרוויח יותר, הילדים הרעבים של שכונות ירושלים, מדאיגים אותו יותר מכל האידאולוגיות הגדולות אותן הוא מחזיק בכיסיו. אין סיבה לדאגה או צהלה, הברית בין החרדים וליתר דיוק בין הרחוב החרדי, לליכוד ונתניהו איתנה.
ולסיום, שבת "חיי שרה", בחורי ישיבה רבים נוהגים לפקוד את העיר חברון ומערת המכפלה, מקום מנוחת אבות האומה, רבים נסחפים באותה הזדמנות במאור הפנים ובאהבת עם וארץ ישראל היוקדת של מתיישבי הסביבה, כברוך מרזל בנצי גופשטיין, וח"כ בן גביר. זהו דבר מבורך. רק מוטב לו יותירו שם בצאתם מן המקום אי אלו אידאולוגיות לוחמניות, לאומניות, וציוניות הרווחות באותם בתים, וזרות למסורת שהנחילונו מרנן החזו"א ואבי עזרי זצ"ל שהיארצייט שלהם גם הוא התרחש בשבוע האחרון.