7.5 ק"ג, זו כמות מוצרי החד פעמי שצורך אדם בישראל בשנה. כ-800 ₪ בחודש משלמת משפחה חרדית עבור צריכה אישית של כלים חד פעמיים. אני לא מאשימה את אלה שחושבים שהמס על החד פעמי הוא אישי ואנטישימי, ומיועד להקשות על המגזר החרדי. הרי אצלנו יש הרבה יותר משפחות ברוכות ילדים ברוך השם, למי יש כח לשטוף כל היום כלים? ויש הרבה יותר מוסדות דלי תקציב, ללא אפשרות לרכישת מדיח כלים. אבל הסיבה העיקרית שאין מה לכעוס ולהאשים היא העובדה הפשוטה, שהם לא יודעים.
לא יודעים אצלנו במגזר את ההשלכות של כמויות הפלסטיק המושלכים מדי יום לאשפה, ואינם מתכלים.
לא לומדים אצלינו על ההשלכות הישירות של כל כוס חד פעמית שהולכת לזבל, ואת ההשפעה שלה על ההתחממות הגלובלית. לא לומדים בחיידרים אצלנו על אסונות הטבע, הפוקדים אותנו בשנים האחרונות, בגלל ההתחממות הגלובלית. על השריפות שמשתוללות, לא רק ברוסיה, קליפורניה ויוון, אלא כאן אצלנו, בארץ.
אנחנו לא מודעים לכך, שלפי השירות המטאורולוגי, קצב ההתחממות בישראל, כפול מהממוצע העולמי, ושכמות הגשמים הולכת ופוחתת, ותפחת יותר בשנים הקרובות. יהיה כאן יותר מדבר ופחות ירוק, נכון שאנחנו כבר מרגישים שכל קיץ חם כאן קצת יותר, אבל לזה יש מזגנים, אז נרגענו.
וכן, יש כח לתפילות שלנו על גשמים, אבל, השתדלות היא דבר חשוב, ולא בשמים היא, היא כאן אצלנו ביד, אנחנו פשוט לא מקשרים את אותה ההשתדלות לצלחת פלסטיק שכרגע השלכנו לפח.
אז כן, אני בהחלט חושבת שלהנהגה החרדית, למורים ולמורות החרדים, ולתקשורת החרדית, יש אחריות בחינוך הציבור לחשיבה על קיימות ואיכות הסביבה. זה לא מותרות לעבור ולהשתמש בכלים רב פעמיים, זה חיוב הלכתי -של "ונשמרתם". כל אחד ואחת מאיתנו צריכים לראות את החלק שלו, בחניקת הכדור שלנו בערימות של פלסטיק, שאינו מתכלה. גם אם אנחנו לא רואים אותו, הוא חוזר אלינו בחלקיקים, דרך מי התהום שאנחנו שותים. הוא חוזר אליהו בתזונה, המושקית במים מזוהמים. הוא חוזר אלינו באוויר המזוהם שאנחנו נושמים. התוצאות שקופות לעין בעליית אחוזי חולי הסרטן, לא עלינו. כן, גם אצלנו, המגזר החרדי, לא רק אצל יפי הנפש שמדברים על איכות הסביבה, וכל מיני מילים יפות וחדשניות שלא ידעום אבותינו. ואפרופו אבותינו, מבטיחה לכם שהם לא השתמשו בחד פעמי, שולחן השבת שלהם היה מפואר בכלי חרס וזכוכית מכובדים.
אגב, תדעו לכם שהאוכל הרבה יותר טעים כאשר משתמשים בכלים רב פעמיים, אין את הטעם של הפלסטיק שנמס לנו לתוך האוכל, המזלג לא נשבר תוך כדי הביס, והתחושה הכללית היא שאנחנו מכבדים את עצמנו ואת הסובבים אותנו, ומשקיעים בכלים נאים, המרחיבים את דעתנו.
תנסו את זה בבית.