בכיר במשטרה: "המפכ"ל אמר שיבואו אליו אם יקרה אסון"

ניצב בדימוס אמנון אלקלעי (צילום: מתוך ועדת החקירה)

ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון, הקרויה ועדת נאור ע"ש העומדת בראשה, נשיאת ביהמ"ש העליון לשעבר, ממשיכה בחקירת המעורבים בפרשה מכל צד וקשר.

היום (חמישי) הופיעה בפני שלושת חברי הוועדה דמות משמעותית מאוד, שחשפה כשלים רבים בשיקול דעתו של מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי, לכאורה.

הדובר היה ניצב בדימוס אמנון אלקלעי, ראש אגף המבצעים במשטרה עד לא מכבר, שעזב את הארגון רק בשל חילוקי דעות עם המפכ"ל שבתאי, ולטענתו, חלק גדול באחריות לאסון מוטל על כתפי המפכ"ל.

"בשיחת ועידת השרים שהתקיימה לפני ל"ג בעומר חזר המפכ"ל לעמדותיו בצורה ברורה ונחרצת ואמר ש'המשטרה לא יכולה להגביל את הקהל במירון'", אמר אלקלעי, והוסיף משפט דרמטי: "הוא (המפכ"ל) גם הוסיף ש'אם תהיה ועדת חקירה, תבואו אליי על שאני לא הגבלתי קהל'".

הרב מרדכי קרליץ, חבר ועדת החקירה, שאל: "האם דברי המפכ"ל נאמרו בזמן שיכלו עדיין לנסח תקנות בממשלה, מהבחינה המציאותית?"

אלקלעי השיב: "מניסיון כן. היו מקרים בתקופת הקורונה שקיבלנו הנחיות ברגע האחרון ובסמיכות למועדים שונים. אני הזהרתי את מי שצריך להזהיר, והבהרתי את עמדתי המקצועית, ולצערי המפכ"ל לא קיבל את עמדתי".

לטענתו, שבתאי החליט לנהוג באשר להילולת הרשב"י במירון בתפיסה של "או כולם עולים, או אף אחד". "המפכ"ל אמר 'או שההר פתוח במלואו או שהוא סגור לגמרי'. זה ברור שזה היה שונה מדעתי, והתקיים שיח סביב העניין הזה, אבל הוא נימק את זה בעובדה שההיתכנות המבצעית והסיכונים גדולים מדי והורה שאו שחור או לבן", אמר ראש אגף המבצעים במשטרה לשעבר.

הניצב בדימוס הסביר שהציע "החלטות ביניים" כדי לאפשר עליית מתפללים להר מירון, ומנגד להבטיח את ביטחונם האישי: "הצעתי תוכנית לדילול קהל, והוא קיבל החלטה של אפס או מאה. הוצאנו מכתב בנושא למפכ"ל, אבל אנחנו במערכת היררכית".

יו"ר הוועדה נאור ניסתה להקשות על אלקלעי ותהתה: "לא עלה על דעתך ללכת למפכ"ל ולומר לו 'סיכמת על הר פתוח, בוא נראה איך אנחנו מתמודדים עם הר פתוח'?", והבכיר לשעבר השיב: "אמרתי את הדברים בצורה ברורה מאוד בדיון, ובסוף הדיון ניגשתי אליו והבעתי את חוסר שביעות הרצון מההחלטה בצורה נחרצת מאוד".

עוד אמר כי "הגענו לערב ההילולא כשברור שמה שקורה בשטח, לא תואם בכלל עם כל מה שנעשה בעניין הקורונה, ואני הוצאתי הודעת מחאה לנחמן אש ולממ"ז צפון שמעון לביא".

כשנשאל על ידי הנשיאה נאור אם ניסה לעשות משהו מעבר למחאה, אמר אלקלעי כי "לא. רציתי להוציא מסמך רשמי, אבל היועמ"שית הבהירה לי שזה לא אפשרי".

כשנשאל מה היה בפגישה עם המפכ"ל ודרג השרים אמר כי "אני זוכר שהמפכ"ל אמר בצורה ברורה שהמשטרה לא יכולה לקיים הגבלות כפי שהמליצו במשרד הבריאות. הסיכום בוועידה היה שיש צורך בסיכום עם החסידויות על הגבלת קהל, על איסור חלוקת אוכל. בשורה התחתונה הסיכום היה שיש לעשות השתדלות כדי לעשות השתדלות לעשות ככל שניתן כפי הוראות משרד הבריאות".

"מה שלרוב קורה בארועים כאלה של הגבלת קהל אלו הפרות סדר במקומות החסימה מצד אזרחים, נסיונות לעקיפת המחסומים באמצעות הליכה רגלית, וכעס ציבורי ביום שאחרי".

"אני חושב שברקע ל"ג בעומר היתה לנו נקודת משבר מול הציבור החרדי בתקופת הקורונה בכלל ואחרי שושן פורים בפרט. בשושן פורים כתוצאה מהחסימה שבוצעה, נוצר זעם גדול מצד הציבור שהופנה לנציגי הציבור והמשטרה, וברקע כל זה חששתי שהנושא הזה נמצא ברקע של מקבלי ההחלטות והשפיע מאד".

כשנשאל כמה אנשים צעדו ברגל בשושן פורים לירושלים השיב כי "היו אלפים שצעדו, אך לא עשרות אלפים, ולכן אני חשבתי שהצפיפות היא איום גדול יותר מאשר הזעם הציבורי".

"בהילולא עצמה הגעתי להדלקה של באיאן. עליתי לעמדת התקשורת שם היו בעלי תפקידים שונים במשטרה, ומשם הלכתי למקום נוסף שם עמדו הקצינים והמפקדים. תוך כדי שאני יורד למטה שמעתי את ההנחיות של מפקד המחוז להפעיל את הנחיות האת"ן, הנחיה שלמעשה עצרה את התחבורה בדרך למירון והפסיקה את ההדלקה של באיאן ושל זרימת הקהל להדלקה".

כשנשאל האם ההנחיה לביצוע את"ן הפסיקה אכן את הזרמת הקהל? השיב כי "למיטב ידיעתי אכן זה מה שקרה".

אלקלעי סיפר איך שמע על האסון "הייתי אמור להיות למחרת בהר הבית, והתחלתי לקבל פתאום דיווחים בעיקר מהעוזר שלי על מה שקורה בהר מירון".

אלקלעי התבקש על ידי נאור לסכם במילותיו את הישיבה שהתקיימה בזום עם נחמן אש. הוא השיב "שנעשו פעולות של תיאום עם החסידויות לגבי הגעת מספר מסויים של חוגגים".

"נעשו פעולות מקדימות כדי לנסות למתן בכלים שאינם מבצעיים את הגעתם של החוגגים, אבל היה ברור שמפכ"ל המשטרה סבור שהוא מוגבל לביצוע הגבלה באמצעות כוחות משטרה".

השופטת נאור שאלה "לדעתך לאיזה תוצאה הייתם צריכים להגיע כפי שדובר בישיבה?" ואלקלעי השיב "לא דובר על מספר ספציפי, אלא על השתדלות להוריד את מספר המשתתפים".

אלקלעי סיפר כי הממ"ז הוא חברו "שירתנו יחד הרבה מאד שנים". אך לדבריו, מאז האירוע הקשר התרופף "במהלך הפרידה שלי נפגשנו ושוחחנו בעיקר על מצבו הנפשי. היה גם ניסיון לארגן פגישה בינינו, אך גם אני וגם הוא סרבנו לכך".

כשנשאל האם ניסה לעזור לו השיב אלקלעי כי "מאז הארוע ניסיתי להבין מה קרה בדיוק באותו גשר, ושאלתי את עצמי מדוע אנשים מחפשים כל הזמן את המצאותו של המחסום, בזמן שהטענה המרכזית היא שלא היה דבר כזה".

"פניתי לאח שלי שהוא מהנדס בטיחות ששלח לי סרטון הדמיה שממנו הבנתי שיכול להיות שהמבנה ההנדסי של מעבר רבי דוב לא היה כשיר למעשה לשמש כמעבר, ובתהיות שלי שיתפתי גם את הממ"ז שמעון לביא וזו העזרה היחידה שלי כלפיו".

אלקלעי סיפר מי היו על במת האחמ"ים בזמן הדלקת באיאן "המפכ"ל היה שם, אפילו אמרתי לו שלום, והיו שם אנשים נוספים חלקם היו בדריכות מבצעית גבוהה, ופריסה מאד מדוייקת של שוטרים בזירה".

ינאי ביקש מאלקלעי "שים בבקשה את נושא הקורונה בצד. בפניכם מונח אתגר רב שנים שהחל עוד הרבה לפני הקורונה - אתגר הצפיפות, איך חשבתם לפעול בכל מה שקשור לשאר הציבור שעולה למירון, לא רק עבור אלו שמגיעים להדלקות?". אלקלעי השיב כי "חשבנו לפעול לפי האת"ן בגלל שאין לנו תקנות".

אך ינאי הקשה: "עדיין גם אם אין תקנות יש למשטרה תפקיד. איפה התכנון המקצועי שלכם בכל מה שקשור להגבלת קהל?" אלקלעי השיב כי "היה תכנון מקצועי ומנגנון מיוחד שנבנה, כל השאלה היא מתי אתה מפעיל את המנגנון".

ינאי המשיך להקשות: "נקודת המוצא של המנגנון כפי איך שאתה אומר לנו, זה איך מביאים את האנשים עד לשער בזק - שער הכניסה למירון, ומדוע מה שקורה מעבר לשם לא חלק מהמנגנון שעליו אתה מדבר?" בתשובה אמר אלקלעי: הדגשתי בבירור בפני שמעון לביא את עמדתי המקצועית שיש לפעול לפי האת"ן".

ינאי שאל "האם היו השפעות ולחצים שונים על המשטרה ללכת למתווה של 'הכול פתוח'?".

אלקלעי: "לא מולי, אבל ישנם השערות והערכות שכן. מפקד משטרה נמצא תמיד בלחצים פוליטיים, ואיש משטרה אמיתי אמור לעמוד מול כל לחץ פוליטי וחיצוני".

"בדיעבד", סיפר אלקלעי, "ראיתי התכתבות אצל היועמשי"ם שם נכתב שמשרד הדתות לא מעוניין במתווה של משרד הבריאות".

אלקלעי נשאל על ידי ינאי "מדוע מירון מנוהל ברמה המחוזית של המשטרה, ולא ברמה הארצית כפי שנדרש לאירוע בסדר גודל שכזה?" השיב " אני לא חושב שיש צורך כזה. בנוסף, היינו בתקופה מבצעית עמוסה מאד של תקיפות יהודים ושל מהומות בערים מעורבות, ולכן זה לא היה שייך".

לסיום אמר ינאי "מהמסמכים עולה דבר אחד וברור מאד, כולם התריעו על הסכנה, ובחלק גדול מהנושאים ישנו פער בין מה שנאמר, לבין מה שנעשה בפועל. יש בעיה של בקרה במשטרת ישראל?" אלקלעי השיב כי "אני לא חושב שיש בעיה, בסוף יש את אנשי המקצוע עליהם המשטרה סומכת, והבקרה הכי טובה היא הימצאותו של המפקד בשטח".