הם אמנם מאות אלפים, אך קולם לא נשמע מספיק. מאז תחילת משבר הקורונה, הצטרפו למעלה ממאתיים אלף איש למעגל האבטלה דרך מנגנון החל"ת. בתחילה קיוו כולם כי מדובר בהפסקה קצרה לאחריה ישובו אל מקום העבודה שלהם אך המציאות לימדה כי יש לה חוקים משלה. "הייתי בטוחה שאחרי פסח אנחנו חוזרים לעניינים", מספרת יעל, שעבדה עד תקופת הקורונה במשרד הפקות גדול מאד בציבור החרדי, "לא האמנתי שזו כנראה הפעם האחרונה שאני יוצאת מהמשרד ואולי גם מהתחום הזה".
"אני מפיקת אירועים, זו ההתמחות שלי בשנים האחרונות, זה מה שאני יודעת ואוהבת לעשות והקורונה פשוט חיסלה לי את המקצוע ואת הפרנסה", היא מספרת בכאב, "אני מבינה שלכולם קשה, אבל אם כולנו נמשיך לזלזל בהנחיות עולם האירועים לא ישוב לקדמותו בשנה הקרובה, ואני מאבדת לא רק באופן ישיר את הפרנסה שלי אלא גם את הקרקע שחשבתי שיש תחתיי בדמות מקצוע מכובד ומסודר".
הקורונה שינתה את פני כל ההתנהלות, אנשים רבים נותרו ללא פרנסה וללא כל ביקוש למקצוע שלהם, שהפך מכזה שמפרנס את בעליו בכבוד לכלי אין חפץ בו. "התחושה שאני פשוט מיותר בעולם היא נוראה", אומר דוד, מדריך טיולים חרדי מבוקש, "בין הזמנים של פסח ובכלל תקופת הקיץ, זו תקופת השיא שלי מידי שנה, אני מלווה אלפי בחורים שמחליפים כוח בימי בין הזמנים, והשנה זה פשוט לא קרה. מעבר לנזק הכלכלי הקשה שספגתי, התחושה פשוט קשה. אני מבין שייתכן ואני צריך להמציא את עצמי מחדש וזה דבר שקשה לכל אחד".
"אם היינו רואים איזה אופק אפילו רחוק הייתי יכול איך שהוא לתכנן את עצמי, אבל כשאני רואה שאנשים עורכים שמחות בית השואבה והקפות שניות כאילו אין קורונה אני יוצא מדעתי. איפה כל הצדיקות הזו כשהיא נוגעת לאחרים? איפה כל הצדיקות הזו כשאני ועוד רבים וטובים נותרים ללא פרנסה וללא כבודנו?", מאשים דוד.
תחושת הבושה שמלווה את מקבלי החל"ת היא קשה, אף אחד מהם לא היה מוכן להתראיין בשמו ופרטיו, "זו תחושה של קבצנות, אני מרגיש שנורר וזה דבר פשוט נורא, כלפי חוץ אני מחייך ומשתדל "להמשיך" בחיים אבל מבפנים אני ממש שבור ומיואש מהמצב ומההתנהגות חסרת האחריות של חבריי לקהילה", אומר לנו אחד ממפוטרי הקורונה.
"כשחברים שואלים אותי מה אני עושה, אני ממלמל משהו על איזה פרויקט שאני בעיצומו, כשלמעשה הפרויקט שלי הוא למצוא עבודה חדשה", אומר מיכאל, שנכנס לחל"ת כבר לפני חג הפסח, "החשש המרכזי שלי הוא שככל שהסגרים ייתארכו המקצוע שלי יהפוך לנחלת העבר כי פשוט יתרגלו לחיות בלעדיו ואני אצטרך בגיל 45 להמציא את עצמי מחדש ולנסות למצוא פרנסה כדי להביא לחם הביתה. זו חרדה קיומית מבחינתי שרבים מחבריי פשוט לא מבינים".
העובדה שהמדינה הודיעה על הארכת זמן קבלת החל"ת לעוד כמעט שנה, אולי הקלה מעט על הלחץ של חלק מהמפוטרים אך הותירה אותם שוב ללא תקווה קרובה, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), אחוז המובטלים בישראל בתוספת המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם בעקבות הקורונה ירד מעט בחודש אוגוסט ל-9.8%, לעומת 10.3% בחודש יולי. אחוז המובטלים עלה ל-5.4% לעומת 5.1% בחודש הקודם. אלו נתונים עוד טרם הסגר השני, שנתוניו ונזקיו עדיין לא פורסמו באופן רשמי וסביר להניח שאחוז האבטלה יצמח בגינו.
מנתוני הלמ"ס עולה, כי מספר המובטלים עלה בחודש אוגוסט ל-223,400 לעומת 209,300 ביולי. בסך הכל, מספר המובטלים בתוספת היוצאים לחל"ת ירד ל-406,200 ישראלים באוגוסט לעומת 421,900 ביולי. המשמעות היא שכ-30 אלף ישראלים יצאו ממעגל החל"ת, אך לא ברור כמה מתוכם פוטרו וכמה חזרו למקום העבודה שלהם.
לפי נתוני רשות התעסוקה המספרים אף גבוהים הרבה יותר, כאשר לפי שירות התעסוקה, כיום רשומים אצלם 738,256 דורשי עבודה, מהם 422,377 בחל"ת, על פי ההערכות הסיבה לפער היא העובדה שאנשים שיוצאים לחל"ת ממהרים לדווח על כך, אך כשהם שבים לעבודה רבים מהם לא דיווחו על כך באופן מיידי.
"זו משוואה פשוטה מאד", אומר לנו חיים, מי שהיה עד לפני כמה חודשים שף מצליח בקייטרינג פעיל במיוחד ממנו יצא לחל"ת בשל קריסת עולם האירועים, "אם החברים שסביבנו יפסיקו לחשוב רק על עצמם ועל ההקפות השניות שהפסידו השנה, ויחשבו גם עלינו, האנשים שאיבדו את עבודתם אולי נצליח לצאת ממצב הביש הזה. אני רואה את חבריי מזמינים את משפחתם לביתם, ומתנהלים כאילו אין קורונה ואני פשוט זועם על האגואיסטיות שלהם".
בעיקרון על פי החוק כאשר שיעור הבלתי מועסקים בתוספת היוצאים לחל"ת יורד מתחת ל-10%, דמי האבטלה של רוב המובטלים יירדו לשיעור של 90% דבר שיהווה פגיעה נוספת במובטלים שאיבדו את פרנסתם וכבודם, אך בינתיים החליט שר האוצר ישראל כץ שלא לבצע את ההורדה למרות הירידה ל9.8%.
"ואהבת לרעך כמוך, זו מצווה שעליה התורה כולה עומדת, אנחנו פשוט תלויים כרגע ברצונם הטוב של חברינו ושכנינו שירחמו עלינו ויואילו בטובם לשמור על ההנחיות ולסיים עם הסגר הארור הזה", אומר מדריך הטיולים דוד ומוסיף: "פיקוח נפש זה לא תמיד עניין של מוות ממשי פיזי, הנפש שלנו לא פחות חשובה".
הכתבה מתפרסמת במסגרת פרויקט משותף של 'כיכר השבת' ומשרד הבריאות כחלק מהמאבק בנגיף הקורונה.
הצגת כל התגובות