שמועות: גופתו של אלי כהן הוצאה מסוריה

אלי כהן (צילום: ארכיון)

שמועות לא מאומתות מסעירות את הרשת: על פי דיווחים לא מאומתים באתרים של האופוזיציה הסורית החל מאמש (ראשון), משלחת רוסית עזבה את שטח סוריה עם ארון קבורה, בתוכו על פי הדיווח נמצאת גופתו של המרגל הישראלי אלי כהן שנתלה בסוריה לפני 54 שנה לאחר שנחשף.

בינתיים בישראל לא מתייחסים לנושא ואין שום תגובה רשמית לכך, מנגד, מצביעים ברשת על כך שישראל גם לא טורחת להכחיש את השמועות.

כזכור, רק לפני כשבוע וחצי הביאו הרוסים מסוריה את גופתו של הנעדר זכריה באומל שנהרג בסוריה. בתדרוך לכתבים שעשה רה"מ במוסקבה, אמר שאין בהבאת ארונו של באומל כדי להעיד על התפתחות בנוגע לשני הנעדרים האחרים שנהרגו איתו בקרב סולטון יעקוב וגם לא על נעדרים אחרים. עם זאת, נתניהו אמר אז שהמאמצים נמשכים כל העת ושפוטין גילה נכונות לסייע בתחום הזה לישראל.

כזכור, אלי כהן היה מרגל ישראלי שפעל בסוריה והוצא להורג לאחר שנתפס. נודע כאחד מגדולי המרגלים של ישראל. לוי אשכול, שהיה ראש ממשלת ישראל בעת מלחמת ששת הימים אמר: "מעשיו של אלי כהן חסכו למדינת ישראל חטיבות רבות של חיילים, והמידע שהביא לפני מלחמת ששת הימים היה מידע שלא יסולא בפז, והביא לניצחון הגדול במלחמת ששת הימים".

אלי כהן נקבר בדמשק, ועד היום לא נענו הסורים לבקשה לאפשר הבאתו לקבורה בישראל ומשפחתו טענה כי לא נעשה מספיק כדי להחזיר את גופתו.

לפני כשנה, בטקס האזכרה השנתי לזכרו של אלי כהן, הציג ראש המוסד יוסי כהן לבני משפחת כהן את שעון היד ששימש את אלי כהן בסוריה. השעון מוצג כיום במטה המוסד לאות ולזיכרון ללוחם האגדי ובראש השנה הועבר השעון לחזקת המשפחה.

בראיון חג שהתפרסם לפני שנתיים בעיתון "יתד נאמן", סיפר אברהם כהן, אחיו של המרגל היהודי אלי כהן הי"ד, עדות מעניינת ששמע מאישה יהודייה שעלתה מסוריה לישראל.

"אבא שלי היה סוחר יהודי בשוק 'אל חמידיה' בדמשק. הייתה לו חנות לכלי צורפות" סיפרה האישה. "בחול המועד של חג הפסח 1962 נכנס לחנות שלנו אלי כהן, שאז עוד נקרא כמובן בשם הכיסוי כאמל אמין ת'אבת. זו הייתה השנה הראשונה שלו בסוריה".

"הייתי ילדה קטנה, ואני זוכרת איך כהן ניגש לאבא שלי ואמר: 'אדון יוסף, אני מאוד רעב, יש לך משהו לאכול?'. אבא שלי הסביר: 'אדון כאמל, אצלנו היהודים פסח עכשיו, אין לנו לחם או פיתות, רק מצות'. האורח המכובד העמיד פנים שהוא שומע על כך לראשונה: 'מצות? מה זה? טוב, לא משנה, תביא לי מצה, תביא לי מה שיש, העיקר לאכול משהו'".

"ואז אני זוכרת איך אלי כהן נטל את המצה בידיו, התרחק לפינה, מלמל לעצמו בשקט כמה מלים, ואכל אותה" סיפרה האישה.