בית המשפט המחוזי בבאר שבע החליט היום (חמישי) לזכות את חליל נמרי, תושב מזרח ירושלים, שנעצר בחשד לקשירת קשר וסיוע לאויב. בית המשפט פרסם החלטה קצרה בה קבע: "הנאשם מזוכה מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום".
מדובר במשפט בו הוגשו שני כתבי אישום נגד חליל נמרי וחברו אשרף סלאיימה, אזרחים ישראליים תושבי מזרח ירושלים שעבדו והתגוררו באילת, והואשמו כי על רקע המצב הביטחוני תכננו להטמין חומר נפץ באחד מבתי המלון באילת.
הפיגוע סוכל בזכות ערנותם של עובדי המלון, שדיווחו להנהלת המלון ולאנשי הביטחון על התנהגות מוזרה מצד החשודים. על פי כתבי האישום, היכרות הנאשמים הייתה במסגרת עבודתם המשותפת במלון באילת, ובמהלך מפגש ביניהם בביתו של אחד הנאשמים, גמלה בלבם ההחלטה לבצע פיגוע נגד יהודים באשר הם יהודים, מתוך רצון לנקום במדינת ישראל, וזאת על רקע גל הטרור הנוכחי.
נמרי ביקש לנקום את מותו של חבר ילדותו, פאדי עלון, שנהרג לפני שנתיים במהלך ביצוע פיגוע דקירה בירושלים, ואשרף חש אף הוא צורך לנקום במדינת ישראל ולבצע פיגוע טרור על רקע המצב הביטחוני.
בכתב האישום נטען, כי נמרי הציע תחילה כי יבצעו פיגוע דקירה וירצחו יהודי דתי. אשרף סירב בטענה כי בפיגוע מסוג זה הם עשויים להיתפס ואז לא תהיה משמעות למעשה שלהם. לכן הציע כי יבצעו פיגוע על ידי הטמנת מטען חומר נפץ בבית מלון באילת, לזה חליל הסכים.
כדי לקדם את תכנית הפיגוע, ביצעו נמרי ואשרף צעדים שונים, ביניהם תצפיות על המלון מבחוץ ומעקב אחר קבוצת דתיים שהתארחה בו, ואחד מהם אף צפה ברשת בסרטונים ללמוד כיצד מכינים מטעני נפץ. אשרף עצמו הגיע לבית מלון ריו באילת לצורך איסוף מידע מקדים והכנה לצורך הוצאת הפיגוע לפועל.
הוא פנה לפקיד הקבלה וביקש לשכור חדר במלון, ובעילה זו ביקש לראות חדרים שונים במלון. בין היתר הוא התעניין בחדר הממוקם מתחת לחדר האוכל, מתוך מחשבה להטמין בו את המטען. אשרף שאל את פקיד הקבלה ומנהלת המשק שאלות רבות שעוררו את חשדם בו, כגון: כמה כניסות למלון, תפוסת המלון, האם צפויה להגיע קבוצה של דתיים למלון. לאחר מכן עזב אשרף את המלון.
השאלות הרבות עוררו את חשדם של פקידי הקבלה ומנהלת המשק, שדיווחו להנהלת המלון ואנשי הביטחון, שהביאו למעצרו של חליל, ובהמשך גם למעצרו של אשרף, ובכך לסיכול תכניתם הזדונית, ולהצלת חיי רבים חפים מפשע.
כאמור, בית המשפט פסק היום שהשניים ישוחררו חרף תכניתם הזדונית שבחסדי שמיים סוכלה ומנעה פיגוע רב נפגעים. את החלטתם נימקו השופטים בכך ש"במהלך עיבוד חומר הראיות ותחילת מלאכת כתיבת הכרעת הדין באנו לכלל מסקנה, כי אפילו בהנחה שהודאותיו של הנאשם ואמרותיו של העד בחקירה הן קבילות, עדיין אין הראיות בכללותן מוכיחות את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. בהינתן מעצרו הנמשך של הנאשם, החלטנו להודיע על הזיכוי בהקדם".
הצגת כל התגובות