אבקש את סליחת הקוראים למשפטי זה שאני כותב בפתח הדברים אבקש מאלו שיפגעו לעיין היטב גם בהמשך מאמר זה בכדי שיבינו את הכאב העצום שמתוכו עולה משפט חריף זה.
"אם יש רגעים וימים בו אני נגעל להיות מאזרחי מדינת ישראל זהו היום הזה". תקשורת שלימה סוללה של הוגי דעות, מבחינתי רדודים עד למאוד, פותחים את פיהם ומתריסים במילים בוטות ונחרצות כנגד דבריו של השר יעקב נאמן שלצערי הוא עצמו אינו עומד במלוא עוזו מאחורי דבריו הכנים ומבוקרו של יום זה מתגונן מפחד והלם מתריסיו ומחרפיו. שופטים לשעבר עולים בתקשורת בזה אחר זה שופכים אש וגפרית כנגד משפטי התורה ובעצם כנגד תורתנו הקד'.
שומו שמים: מדינה שאין לה רגע אחד של זכות קיום בחבל ארץ זו מלבד התורה הקדושה שמסובבת ביותר משבעים העומדים ומשחרים להורגה ולחסלה, פותחת את פיה בחוצפה והעזה כנגד הבסיס לקיומה.
בכל ויכוח שתנהלו עם אדם שאינו מוגדר כדתי, אף אם הוא מאמין, אינו יודע לענות על זכותו הבסיסית לקיומו בארץ זו. על סמך מה הוא מתיישב בחבל ארץ שכנענים וערביים היו מתושביה הראשונים. אין להם תשובה מפני שהמדינה זאת שצועדת לאור החוק הבריטי ודוחה במו ידיה את תרבותה עתיק היומין עשתה כל אשר לאל ידה להשכיח את יהדותנו והקשר עם תורתינו. דוד בן גוריון הרים את ספר התנ"ך כאות וכסיבה לזכותו שלו ושל המדינה להתקיים בחבל ארץ זו, אני מוכן לחתום על כך שגם הוא חפש כל דרך וסיבה להצדיק את קיומו בשטח זה מלבד הבטחת תורתנו ומשלא מצא פנה בעל כורחו לספר הספרים.
שופטת בית משפט העליון לשעבר ציטטה את מגילת העצמאות בו נאמר שערכי המדינה יתבססו על ערכי היהדות וברוח היהדות אך בתנאי שאינו מיצר את חרותה.
הבושה והחרפה בשיא כיעורה. אין לתאר את הצביעות והגועל חוסר הבושה להוציא משפטים עלובים אלו. איזו סלידה הביעו אבירי הצדק בני ימינו מהמחשבה שמדינת ישראל תנוהל עפ"י ההלכה לא יאומן שאנו חיים במדינת ישראל שהצליחה להשניא את ערכי התורה והיהדות. לפעמים נדמה לנו שבעטיו של המשחק הפוליטי אנו חלק מהם. יום יום עלינו לצעוק בקול גדול שאין בינינו לבין תרבות המדינה הקלוקלת ולא כלום. כמה מאירים ביום זה דברי רבותינו הקדושים בסלידתם מערכי הציונות המצחינה הזו.
ימשכו הם בתרבותם הגועל יצמיחו הלה את ערכי הרצח ושאר מרעין בישין ולא יגעו בתורתנו הקד' והטהורה.
בעוד כמה ימים נזכיר את ניסי התקופה בימי החנוכה "כשעמדה מלכות הרשעה להשכיחם תורתך". לדאבון לבנו הדברים כ"כ רלוונטיים ולא רק כלפי היוונים והמתייוונים דאז אלא בתקופתנו אנו.
הצגת כל התגובות