חברת פאנקו, הגישה עתירה לבג"ץ בעקבות הודעת ביטול תעודת הכשרות שניתן לפאנקו על וויסקי ג'ק דניאלס בלאק לייבל NO7 אותו היא מייבאת ומשווקת בטענה מעניינת: "היעלה על הדעת כי מוצר זהה לחלוטין, המיוצר מזה למעלה ממאה שנים במפעל אחד ויחיד בארה"ב ואינו מיוצר במקום אחר בעולם, היוצא בדיוק מאותו פס יצור, אינו מיוצר בתנאי השגחה צמודה ונחשב ככשר לחלוטין ברחבי העולם, יהיה "כשר" בישראל רק אם ייבא אותו היבואן הראשי, ולא יהיה "כשר" אם הינו מיובא על ידי יבואן ביבוא מקביל?".
חברת פאנקו, הגישה עתירה לבג"ץ נגד הרבנות הראשית לישראל וועד הכשרות או קיי, למתן צו על תנאי להסיר את הביטול על תעודת הכשרות המתייחסת לוויסקי מסוג ג'ק דניאלס בלק לייבל NO7.
ע"פ כתב העתירה, המוצר נשוא העתירה, וויסקי מסוג ג'ק דניאלס בלאק לייבל NO7, מיוצר במפעל אחד בלבד המצוי בלינצ'בורג בטנסי שבארה"ב (Lynchburg Tennessee) ומופץ ממנו לעולם כולו, למוצר קו יצור אחיד, הוא מיוצר באותו אופן מזה למעלה ממאה שנים, הוא נושא מס' אצווה המונפק על ידי המפעל והמאפשר לוודא כי מדובר במוצר מקורי והוא אינו מיוצר "ככשר" בתאריכי יצור מסוימים או בהשגחה מיוחדת וצמודה. המוצר מוצג ככשר ברחבי העולם ונצרך על ידי יהודים שומרי מצוות ברחבי העולם כולו.
כתנאי לאישור תעודת כשרות, הרבנות הראשית לישראל דורשת מחברת פאנקו להמציא לה אישור פרטני של גוף פרטי המוכר על ידה כנותן הכשר למוצרים המיובאים מחו"ל לפיו המוצר הינו כשר. המפעל מתיר אך ורק לוועד כשרות או קיי להיכנס בשעריו לצורך מתן אישור הכשרות, אך וועד הכשרות או קיי אינו מוכן לספק לפאנקו את האישור הפרטני (כפי שנתנה ליבואן הראשי בגין אותו מוצר בדיוק) ככל הנראה בשל הסכמים כלכליים עם היבואן הרשמי.
בשל העובדה שהרבנות אינה מוכנה להתבסס על אישור הכשרות שניתן ליבואן הראשי בגין אותו מוצר בדיוק, או על אישור הכשרות הכללי שיש למפעל, שניתן על ידי וועד כשרות או קיי, ואף אינה מפעילה את סמכויותיה באופן ישיר ואינה מבצעת את בדיקת הכשרות של המוצר באמצעות עובדי הרבנות הראשית לישראל, נוצר מצב בלתי סביר בעליל ולפיו רשאי היבואן הראשי של המוצר בלבד להציגו ככשר, שכן רק לו ניתנת תעודת כשרות, מטעם הרבנות הראשית ואילו לחברת פאנקו, שהינה היבואן המייבא את אותו מוצר בדיוק, אינה רשאית להציגו ככשר ואינה "זוכה" לקבל תעודת כשרות.
בכך טוענת, בין היתר, חברת פאנקו בעתירה, כי הרבנות הראשית לישראל מציבה דרישה בלתי סבירה שאין בה צורך ובידיעה שהיא אינה ניתנת ליישום בפועל אלא רק על ידי היבואן הראשי ובכך יוצרת מצב בלתי סביר בעליל ולפיה מוצר זהה לחלוטין ייובא לישראל על ידי שני יבואנים, כאשר רק אחד מהם (זה המסוגל לעמוד בתנאי הבלתי סביר בעליל) יזכה לקבלת תעודת כשרות מהגוף היחיד המוסמך להנפיק תעודות כשרות בישראל ואילו היבואן המקביל יאלץ לשווק את אותו מוצר בדיוק ללא תעודת כשרות, שכן לא יוכל לעמוד בתנאי הבלתי סביר הנדרש על ידי הרבנות הראשית.
עתירה זו מצטרפת לתביעה בגין הוצאת לשון הרע שהוגשה על ידי חברת פאנקו כנגד הרבנות הראשית לישראל לבית משפט השלום בתל אביב יפו.