This browser does not support the video element.
ענבר הרוש גיטי מכירה את נושא המאמץ לגיוס חרדים לצה"ל הרבה יותר מכל אחד אחר. בשנים האחרונות היא עמדה בראש מנהלת מתווה השירות במשרד הביטחון ועסקה מידי יום בסוגייה שנמצאת בימים אלו בלב ליבה של המחלוקת הציבורית.
בריאיון מיוחד באולפן 'כיכר השבת' היא חוזרת לשיחות עם בכירי הסיעות החרדיות, ההסכמות והמחלוקות, המתווה שלדעתה צריך לקדם בימים אלו והימים בהם ביקשה להעביר את מתווה השירות בממשלת בנט לפיד אך נבלמה על ידם.
במהלך הריאיון היא מתייחסת להחלטה הדרמטית של צה"ל לסגור את מנהלת החרדים בצה"ל והמשמעות של המהלך, ועד כמה הצבא והפוליטיקאים רצו בכלל לגייס חרדים עד למתקפת הפתע בבוקר שמחת תורה. צפו בריאיון המלא.
קטעים מהריאיון
תחילה מתייחסת ענבר גיטי על ההגעה שלה לעסוק בתחום הגיוס: "הייתי מנכ"לית של תנועת 'אחרי' שהתעסקה בהכנה לצה"ל, החרדיות בבית שלי - חצי מהמשפחה שלי חרדים מצביעי ש"ס, בית מרוקאי עם הרבה כבוד למסורת, אז יותר קל לי לכבד ולהכיר את העולם החרדי".
שאלנו את גיטי האם אחרי המלחמה יש סיכוי להגיע למתווה מוסכם על גיוס חרדים: "אני חושבת שאם לא עכשיו אפשר לסגור את המדינה. אני חושבת שהציבור החרדי לא מספיק מבין את גודל האירוע, האירוע לא מתחיל בשבעה לאוקטובר, היה קיטון משמעותי של העם בתוך 'צבא העם', הגענו ל-48% גיוס ממחזור הגיוס, סה"כ שיעורי הגיוס מהחינוך מהממלכתי נשארו אותו דבר. מה שקרה שיש דמוגרפיה שמשתנה, החברה החרדית גדלה, אנחנו קרובים שהחרדים יהיו רבע עד שליש ממחזור הגיוס".
ח"כ ישראל אייכלר חוזר על טענתו שיש ללכת ל'צבא מקצועי', אך גיטי פחות מתחברת: "זו תמיד האמירה של הנציגים החרדים, מה זה מבטא? זה מבטא את הצורך של החברה החרדית שהעול המוסרי ירד מהגב, אבל אין במדינת ישראל חלופה של צבא בשכר, אנחנו לא יכולים לשלם את זה, זו לא חלופה קיימת".
גיטי הרוש מתייחסת לטענה שעד המלחמה הצבא לא באמת רצה לגייס חרדים: "צה"ל וגם שאר המערכות, משרד האוצר, כל המפלגות הפוליטיות - פרט ל'מחנה הממלכתי' - אף אחד לא באמת רצה".
גיטי הרוש, שריכזה את נושא מתווה השירות מטעם 'המחנה הממלכתי' בממשלת בנט-לפיד, מאשרת שמנעו ממנה לקדם את מתווה הגיוס בממשלה: "התירוץ המקצועי היה בואו נכניס את החרדים לשוק התעסוקה, חד משמעי עצרו אותי והעדיפו את החרדים בתעסוקה וויתרו עליהם בצבא, זה היה משבר גדול מאוד גם אצלי, אם אני מוותרת על החרדים בצבא - אני מוותרת עליהם בצורה הרבה יותר רחבה".
אחת הסוגיות המרכזיות בגיוס חרדים לצבא היא השאלה האם הצבא יודע לקלוט חרדים ולשמור על הרוחניות של הצעירים החרדים: "הבוקר שמענו על ההחלטה לסגור את 'מנהלת גיוס חרדים', זה אירוע דרמטי, היא לא הצליחה ואכ"א אומר בואו ננסה משהו חדש, היום צה"ל יודע שהוא לא יודע. הצבא כעת זקוק לחרדים, סוף סוף הצבא מבין שהוא צריך לעשות שינויים ומתאמץ, הוא מבין שחטיבה חרדית זה לא רק כשרות ושאין נשים אלא צריך גם אווירה חרדית".
על השיחות עם בכירי הסיעות החרדיות, היא משתפת: "פגשנו נציגים שכל מה שהם רוצים זה להעביר חוק שלא יהיה ניתן לאכוף אותו, יכול להיות שזה ישים, אבל האחריות על התהליך הזה - אין בו משמעות לחברה החרדית, זו רק אחריות של צה"ל".
שר הביטחון המפוטר, יואב גלנט, אישר כי ראשי הסיעות החרדיות הסכימו לחוק שיכלול יעדים של 25% בשנה הקרובה ועד 50% בתוך חמש שנים, לדבריה: "אני חושבת שעם המספרים האלה היינו יכולים להתכנס, אלו מספרים נדיבים, זה אומר להגיע ל-7,000 חרדים מתגייסים במחזור, זה המון, אבל הסנקציות שהם היו מוכנים אלו סנקציות רק על הישיבות - הם לא ירגישו את זה".
לדבריה: "כל השאלה מי אחראי על הגיוס, איך אנחנו נוודא שזה קורה, צריך להיות פה שיתוף פעולה הדוק וחיובי בין המערכות".
באשר לעצירת סבסוד המעונות, אומרת גיטי הרוש: "זה כואב וחבל שהגענו למצב הזה, הגענו למצב הזה בגלל שהפוליטיקאים לא העבירו חוק גיוס. מדינת ישראל אפשרה לאברך לחיות בכבוד עם רשימה של זכויות, מעונות ופטור מארנונה לצד תקציב הישיבות וכו', המעטפת הזאת נתנה שתהיה רלוונטית למיעוט, ככל שהמיעוט הופך להיות חלק גדולה מהחברה - המודל הזה מתמוטט".
בסיום הריאיון גיטי הרוש מתייחסת לפער הגדול בין החברה החילונית לחברה הכללית: "המורה של הבן שלי הזמינה אותי כדי לספר על חוק הגיוס, שאלתי 'איפה החרדים נמצאים שהם לא בצבא', הם אמרו 'בישיבה', שאלתי 'מה הם לומדים' והם ענו 'תורה', אמרתי 'לא, הם לומדים גמרא, אתם יודעים מה זה גמרא?', אף ילד - כולל הילד שלי לא ידע, זה היה הרגע שהבנתי שאנחנו לא מדברים ואנחנו בעצם מחנכים כאן שתי מדינות, ואם הבן שלי לא יודע מה זה גמרא זו פדיחה, זו תקלה שלי ושל המערכת החינוכית. אבל באותה מידה - כאשר החברה החרדית לא מבינה את החוויה הישראלית הציונית - זו אותה פדיחה".
צפו בריאיון המלא
הצגת כל התגובות