הרמטכ"ל וחבר הקבינט המצומצם לשעבר, ח"כ גדי איזנקוט, מתארח לריאיון חג מיוחד באולפן 'כיכר השבת' ומתייחס לחידוש הלחימה ברצועת עזה, לפרשיית קטארגייט בלשכת ראש הממשלה, הכישלון של האופוזיציה מול הממשלה, סערת חוק הגיוס והסדרת מעמד תלמידי הישיבות, הסיכוי שיחזרו לשולחן הממשלה בראשות נתניהו, מתי יתקיימו הבחירות והאם יתמודד מול בני גנץ על ראשות 'המחנה הממלכתי'. צפו בריאיון המלא.
כותרות מהריאיון
תחילה מתייחס ח"כ איזנקוט לחידוש הלחימה בעזה: "אם היית אומר לי שאחרי שנה וחצי נצטרך לחדש את הלחימה כדי להשיב את ה-59 החטופים הנותרים ולהשמיד יכולות של חמאס? זה היה נראה לי דמיוני, חשבתי שנעשה את זה בזמן יותר קצר.
"לעצם העניין, הפעל הכוח נועדה כדי לייצר תנאים להשיב את החטופים כמה שיותר מהר. מערכת הביטחון הודיעה שהתנאים הושגו, וזו הנקודה המרכזית, לראות שאנחנו מציבים את משימת השבת החטופים - במקום גבוה מאוד".
"צריך להגיד", מבקש איזנקוט להדגיש את מחיר העסקה: "יש לעסקה מחירים כבדים מאוד, נתניהו וחברי הקבינט התחייבו עליהם כבר לפני עשרה חודשים, הפסקת אש קבועה, נסיגה מרוצעת עזה ודיבור על עזה ביום שאחרי, צריך לעשות את זה".
שאלנו את איזנקוט האם היה עד לרגע בו היה ניתן להגיע לעסקת חטופים ונתניהו מנע עסקה משיקולים פוליטיים. תחילה הוא מבקש להבהיר: "בבסיס העניין צריך להגיד שיש לנו עסק עם אוייב אכזר ומר, יחד עם זה אזרחי ישראל בחרו את נתניהו ואותנו, אני מרגיש שנכשלנו בהשבה שלהם ולכן היום צריך ללכת לעסקה במחירים לא פשוטים".
"השיקולים הפוליטיים השפיעו על היכולות להגיע לעסקה, נתניהו נכנע לשיקולים הפוליטיים שהפעילו עליו בן גביר וסמוטריץ', הם אומרים את זה בקולם שהם הכשילו עסקאות, ולכן התשובה היא כן. נתניהו היה יכול להגיע לעסקה ובתנאי שיעמוד במה שהוא התחייב".
באותם ימים ישב איזנקוט לצידו של יו"ר ש"ס אריה דרעי בחדר הקבינט המצומצם: "אני יכול להגיד שאריה דרעי גילה עמדה אמיצה לאורך כל הדרך בדרישה להשיב את החטופים, כמובן עמד על העקרונות הביטחוניים, אבל הוא יחד עם בני גנץ ואיתי, בשלב מסוים גם גלנט, עמד על מימוש העסקאות, מהעסקה הראשונה ועד הרגע שעזבנו".
חזרנו עם איזנקוט להחלטה של גנץ ושלו להצטרף לממשלה ימים לאחר מתקפת הפתע והטענות של גורמים באופוזיציה שזה המהלך שהחזיק את נתניהו בשלטון: "ברגע המשבר הגדול ביותר של מדינת ישראל - הצלנו את מדינת ישראל. הגענו מיד ותרמנו להחלטה מאוד נכונה כבר ביממה הראשונה. זה היה להציל את מדינת ישראל, לא את בנימין נתניהו, אין בי שמינית אחוז של צער על ההצטרפות שלנו, גם אם היה לזה מחיר פוליטי כבד".
איזנקוט חוזר לדיון הראשון שלו בקבינט המצומצם, דיון שעסק בזירה הצפונית והרעיון של שר הביטחון דאז גלנט לצאת למתקפת פתע על חיזבאללה: "כשאני נכנס לחדר אני לא יודע לאיזה דיון אני נכנס, אני יודע שיש דיון קריטי, רק שאני נכנס אני מבין שיש את ההחלטה לעבור לצפון.
"העמדה שהצגנו באותו ערב הייתה עמדה קריטית, אלה שרצו לתקוף בצפון - הבינו שהמשמעות של יהיה תמרון ברצועת עזה לחודשים ארוכים, הצגתי את זה באותו יום, שחייב להישאר בדרום".
איזנקוט מאשר את הדיווחים שדרעי היה זה שהפעיל את הלחץ הגדול להצטרפותם לממשלה תוך זעקות שמדובר ב'פיקוח נפש': "התשובה היא כן, לא ידענו מה אבל אריה היה שחקן מרכזי בהצטרפות שלנו. אני חושב שבלחץ שלו הוא עזר למדינת ישראל לקבל את ההחלטה הנכונה באותו ערב שהביאה בסופו של יום לתמרון בעזה, אחרת היינו הולכים צפונה והתמרון בעזה היה נדחה לחודשים ארוכים מאוד".
על השאלה האם הוא רואה סריט ש'המחנה הממלכתי' חוזרת לממשלה, הוא עונה בנחרצות: "לא, נתמוך בממשלה בכל מה שישרת את האירועים הביטחויניים, אם יהיה איום יוצא דופן על מדינת ישראל - נשקול את זה עוד פעם. יחד עם זה צריך לזכור שזו הממשלה שבשבעה לחודש פיקדה על צה"ל ומדינת ישראל, כולם התפטרו או פוטרו למעט הממשלה והעומד בראשה".
איזנקוט מתייחס לשוליים בהפגנות האופוזיציה שצועקים לעבר גנץ 'בוגד': "לא הגון, זה לא נכון, אני קורא לצועקים להפסי ק לצעוק בטח דברים כאלה לאדם ששירת 40 שנים את מדינת ישראל, אפשר לצעוק נגדו ונגדי, בטח שלא בוגדים למי שהקריב לביטחון ישראל כל כך הרבה שנים".
איזנקוט מתייחס לפיטורי ראש השב"כ רונן בר: "אני חשבתי שכל ראשי מערכת הביטחון היו צריכים להתפטר בהפוגה הראשונה, כולל רונן בר והרצי הלוי, גודל המחדל בשבעה לחודש חייב את שניהם להתפטר וגם קראתי להם להתפטר בהפוגה הראשונה. אני מכיר את הפרטים של האירוע של קטאר גייט, ראיתי קשר ישיר בעיתוי ובזמן לאירועים האלו. רונן בר היה צריך ללכת לפני פרשת קטארגייט. אם הייתי נותן גיבוי להדחה הזו בזמן הזה - זה לתת גיבוי לאירוע חמור מאוד".
"רונן בר היה צריך להתפטר כשהאירוע הזה מגיע להבנה מה קרה בו והחיקהר הסתיימה והוא יבין שהוא נתן גיבוי למערכת לחקור - נכון שהוא ייקח החלטה לסיים תפקיד", מוסיף איזנקוט.
על פרשת קטארגייט אומר הרמטכ"ל לשעבר: "מבחינה ערכית זה ליקוי מאורות, לחשוב ששני אנשים קרובים מאוד לרה"מ - מנהלים מבצעי השפעה, מקבלים כסף ממדינה שתומכת בארגון חמאס לאורך שנים, זה נראה לי רעם ביום בהיר, אין דבר כזה 'לא ידעתי', זה לא הגיוני, יש פה אירוע שלא צריך להשאיר בו אבן על אבן, האנשים סביב רה"מ חייבים להיות ראויים".
על הטענות של נתניהו וגלנט שלא העירו אותם בבוקר שמחת תורה, לפני שחמאס פתח במתקפת הפתע, למרות הסימנים המקדימים: "הבעיה לא מתחילה באותו בוקר, שניהם אומרים דברים חמורים מאוד של בריחה מאחריות, גלנט עמד לפני עם ישראל והצביע על הסכנות, השאלה כשהבנתם שההרתעה קרסה - מה עשיתם כדי לארגן את הכוח, באותו בוקר הודיעו לעוזרים של שניהם בשלוש לפנות בוקר, איזו סביבה בניתם שלא העירו אתכם".
על העובדה שנתניהו הצליח לחזק את הקולאיציה שלו, למרות מתקפת הפתע, אומר אייזנקוט: "זה שגדעון סער עבר לקואליציה - בעיני זה ליקוי ערכי אבל זה כישלון פוליטי ענק שלנו כאופוזיציה. אנחנו כאופויזציה נכשלנו אבל לא צריך לנסות לפעול להקדמת הבחירות".
איזנקוט מתייחס לדיווחים שהוא ישקול התמודדות מול בני גנץ על ראשות 'המחנה הממלכתי': "אני הצטרפתי לבני גנץ בראשות המחנה הממלכתי, ראש המפלגה הוא בני גנץ, אני לא עסוק בעצמי אלא בלחבר את הגוש הציוני - ממלכתי - לאומי, אני לא מדבר על ראשות המחנה, אני רוצה להיות גורם משמעותי מאוד בבניית המחנה".
אנחנו עוברים לדבר על סוגיית חוק הגיוס והסדרת מעמד תלמידי הישיבות: "אני מצפה מהנהיגים הדתיים והפוליטיים לראות את גודל השע ולהוביל לגיוס בלי שרבים, עם ההבנה שחייב שירות משותף. העקרונות של כ"ץ הן עקרונות פוליטיים, אני מדבר על ערך לימוד התורה הוא ערך יהודי, אבל אני בעד שתהיה מכסה של לומדי התורה, מי שלא ייכנס לאותה מכסה - ישרת שירות מלא".
צפו בריאיון המלא