ועוד יותר טוב | כך טראמפ הדהים את ישראל והעולם כולו

הפקה: נתן אפשטיין ואלי דן

בפרק ה-56 של הפודקאסט "הזירה", מעלים ישי כהן ואבי וידרמן לדיון שורה של נושאים בוערים: מהנאום המפתיע של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על "הגירה המונית" מרצועת עזה, ועד להתפתחויות הפוליטיות בישראל – כולל חשש מחידוש המלחמה בעזה, האפשרות שנתניהו יחליט ללכת לבחירות, והתבטאויות בולטות במגזר החרדי בנוגע לחוק הגיוס. במהלך הפרק נחשפים גם נתוני סקר חדשים המעידים על אכזבת ציבור הבוחרים החרדי – לפחות ב"כאן ועכשיו".

"תוכנית טראמפ": פנטזיה או דרך חדשה?

הנושא הפותח הוא נאומו הטרי של הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון, שאליו הגיע ראש הממשלה נתניהו לפגישה חגיגית. טראמפ יצא בהצהרה מרחיקת לכת על כוונתו לפנות מיליון וחצי עזתים למדינות אחרות, תוך "החרבת הרצועה ובנייתה מחדש". ישי כהן מזכיר שאך לפני כחודשיים העלה השר איתמר בן גביר בישראל רעיון דומה ("עידוד הגירה מרצון"), וזכה לביקורת קשה. כעת – כך נראה – הדברים נשמעים מפי נשיא אמריקני.

האם מדובר בהכרזות סמליות או במהלך ריאלי?

אבי וידרמן סבור שתוכנית טראמפ פועלת יותר כמנוף לחץ או "קלף מיקוח" מאשר כמהלך שמישהו מצפה שיתממש בפועל. הוא מציין כי טראמפ כבר הוכיח שהוא ניגש למו"מ בכלים של "הצהרות דרמטיות" והפעלת לחץ מקסימלי, אך בפועל נוהג להתפשר. "קשה לדמיין צבא אמריקני נכנס לעזה להשתלט שם על השטח" אומר וידרמן, ומוסיף שבמפלגה הרפובליקנית יש גם זרם בדלני חזק שלא תומך בהרפתקאות צבאיות חדשות במזרח התיכון.

משמעות פוליטית לנתניהו

ישי כהן מדגיש שלנתניהו נחוץ כעת הישג מרשים, במיוחד לאחר התגברות הביקורת על כך שטרם הושגה הכרעה ב"מלחמה מול חמאס". אם עד לפני הפגישה דובר על "היחסים המתוחים" בין טראמפ לנתניהו, הרי בעקבות מסיבת העיתונאים נוצר רושם פומבי של סנכרון מלא: טראמפ מדגיש את הצורך במהלכים אגרסיביים, ואינו שולל את חידוש המלחמה בעזה.

האם נתניהו בדרך לבחירות?

אחד הרמזים הבולטים שעולים בשיחה הוא האפשרות שראש הממשלה נתניהו יחליט ללכת לבחירות כבר בחודשים הקרובים. וידרמן מעלה הסבר: לנתניהו "נגמרו האופציות" לשמור על יציבות בקואליציה הנוכחית, מול לחצים מימין (איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ') ומצד המפלגות החרדיות. בחירות חדשות בתזמון הנוכחי, כשיש "הצהרות גדולות" של טראמפ, עשויות לאפשר לנתניהו לגייס את תמיכת הציבור הימני סביב חזון גדול של "פינוי עזה" או "עידוד הגירה".

מה עומד מאחורי רעיון סיום המלחמה ודווקא בחירות עכשיו?

לטענת כהן, רבים בציבור הימני עוד מקווים לשוב אל "הכרעה צבאית" בעזה. אם נוצר מצב בו רה"מ מבין שלא תושג הכרעה בשטח, הלחץ של שותפיו הקואליציוניים נעשה כבד מאוד – מה שעשוי לדחוף אותו לפרוש לבחירות, כשהוא מסתייע ברוח הגבית של הצהרות טראמפ. כך יוכל להציג לבוחריו חזון חדש־ישן: "החזון הטראמפי להתמודדות עם הבעיה העזתית.

תמונת המצב במפלגות החרדיות: חוק הגיוס והאולטימטומים

התבטאות הרב דוד כהן

חלק חשוב מהדיון מוקדש לסוגיה הבוערת של חוק הגיוס. הרב דוד כהן, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה ומהבולטים בהנהגה החרדית, התבטא בימים האחרונים שהחוק המתגבש (עם יעדי גיוס של 50% תוך מספר שנים וסנקציות כלכליות ופליליות) "נועד לגייס את בחורי הישיבות" ומסוכן מדי לציבור החרדי. מכאן, טוען ישי כהן, מתעוררת שאלת אמינות האולטימטומים שהשמיעו הפוליטיקאים החרדים – למשל גולדקנופף ודרעי – בנוסח "אם אין חוק גיוס, אין תקציב ולא תהיה ממשלה.

איך ניתן להעביר תקציב בלי חוק הגיוס?

מקובל שלפני סוף מרץ (המועד שבו צריך לעבור התקציב) סיעות ש"ס ויהדות התורה יצטרכו להחליט אם לבלוע את העיכוב בחוק הגיוס ולהתמקד בתקציב, או לעמוד בהבטחות ולהפיל את הממשלה. אבי וידרמן מטיל ספק ביכולתם של החרדים ללכת עד הסוף, בעיקר מפני שהתקציב מכיל מרכיבים כלכליים חיוניים – מה שמעורר ציניות ביחס לאולטימטומים. "האם שוב נראה את אותם איומים שלא מתממשים?" הוא שואל.

מבט אל "חוק הגיוס" המדויק: לאן זה הולך?

הסעיפים הבעייתיים

ישי כהן מציין שההצעה של שר האוצר ישראל כ"ץ דוגלת בהצבת יעדי גיוס מצטברים (10,000 חיילים חרדים בשנתיים הקרובות, למשל), יחד עם שלילת תקציבים נרחבת למי שלא עומד ביעדים וסנקציות פליליות לאלו שאינם לומדים ואינם מתגייסים. "אני לא רואה אף רב חרדי שיתמוך בזה," אומר כהן. וידרמן מוסיף שהמפלגות החרדיות "הסתבכו" משום שהתביעה הציבורית־כללית היא להסדיר את הגיוס כעת, ללא דחייה נוספת, בזמן שהנהגה הרבנית לא תרצה לחתום על מתווה שמחייב אלפי חרדים לצבא.

האם תהיה פשרה מול סמוטריץ'?

גם בזרם הדתי־לאומי יש דרישה גבוהה לשוויון בנטל: סמוטריץ' ומפלגתו הבהירו שעל חוק גיוס מקל מדי לא יאפשרו לעבור בשתיקה. כך שמהצד השני, החרדים לא יקבלו מתווה רך שנדחה ללא הגבלה. התוצאה, מעריכים השניים, היא מבוי פוליטי סבוך, שעלול להסתיים בהקדמת הבחירות – או בהתפשרות כואבת שתתקבל בפועל ותעורר ביקורת פנים־חרדית.

נתוני הסקר החדשים: זליגת קולות חרדיים?

לקראת סוף הפרק, מציג וידרמן תוצאות עדכניות מתוך סקר מכון נתוני אמת, הבוחנות את נאמנות המצביעים החרדים למפלגותיהם. הממצאים מצביעים על אכזבה בציבור החרדי מהתנהלות הנציגים, לפחות בשלב הסקרים:

• מצביעי ש"ס: כ-61% בלבד מצהירים שישובו להצביע ש"ס; כ-12% אומרים שיעברו למפלגות כמו עוצמה יהודית או הציונות הדתית, ועוד 9% מדווחים שהיו רוצים מפלגה חרדית חדשה.

• מצביעי יהדות התורה: כשני שלישים נשארים נאמנים לרשימה, אך יש תזוזה מסוימת לכיוון הציונות הדתית ולכיוון אופציה של "מפלגה חרדית חדשה".

האם נראה שינוי של ממש בקלפי?

ישי כהן מזכיר שבמצבים דומים בעבר (למשל בבחירות 2021) היו גם סקרים שהראו אכזבה מבית, אך בסוף רוב הציבור החרדי נשאר נאמן למפלגותיו. "בסופו של דבר הם מגיעים לקלפי, רואים את דיוקנו של מרן הרב עובדיה, או נזכרים בגדולי ישראל הליטאיים – ומצביעים כרגיל," הוא מסביר. מדובר יותר ב"ביטוי של אכזבה" מאשר בהכרח ניוד אמיתי של קולות.

לסיכום: מלחמה, בחירות, או הסדר?

השניים מסיימים בתחושה שהמצב המדיני והפנים־פוליטי כולו שרוי בחוסר ודאות. מצד אחד, נאום טראמפ מציג חזון קיצוני של פינוי עזה ותומך (לכאורה) בגישה לוחמנית שתסייע לנתניהו. מצד שני, חוק הגיוס מתקרב לרגע ההכרעה, וייתכן שהפתרון הפוליטי היחיד הוא בחירות חדשות. "אם נתניהו ומפלגות הימין יבחרו לסיים כך את המלחמה, ולטעון שהם חוזרים לכנסת כדי לקבל מנדט מחודש להפוך את עזה על ראשה – זה בהחלט תרחיש אפשרי," אומר וידרמן.

לעת עתה, הנהגת המפלגות החרדיות מהססת בשאלת חוק הגיוס, ורבנים בולטים כבר הבהירו שאי אפשר לקבל מתווה גיוס אגרסיבי. נתניהו זקוק לתמיכה שלהם גם לצורך תקציב 2025–2026, אך הם מצדם אינם ממהרים לפרק את הממשלה. כך, הכל נותר פתוח.

"הזירה" מבטיחה בעז"ה להמשיך לעקוב בשבועות הקרובים ולראות אם מתגבשים מהלכים סופיים – או שהפוליטיקה הישראלית שוב תיגרר למערכת בחירות נוספת.