הפקה: נתן אפשטיין ואלי דן
בפרק 54 של 'הזירה', מנתחים ישי כהן והפרשן אבי וידרמן שלושה נושאים מרכזיים שמסעירים את המגזר החרדי והציבור הישראלי בכלל: עסקת החטופות והתמורות הפוליטיות סביב הסכם הפסקת האש, השבעתו מחדש של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות־הברית, והסאגה הבלתי נגמרת של חוק הגיוס, המאיימת לפגוע ישירות באברכים ובעולם התורה.
שלוש חטופות שוחררו – והמתח בקואליציה גובר
בפתח הדברים, דנו כהן ווידרמן בשחרורן של שלוש חטופות, כשבימים הקרובים צפויות להשתחרר נוספות. מצד אחד, חגיגת השחרור יוצרת התרגשות עצומה ומחזירה מעט מהתקווה, אך מן הצד האחר, רבים שואלים: היכן ההכרעה הצבאית שהובטחה בציבור? הרי חודשים ארוכים של לחימה יצרו ציפייה ל"ניצחון מוחלט", ובסוף, ממשלת ישראל הגיעה לעסקה שאותה רבים תופסים כוויתור.
השאלה הגדולה היא האם המהלך הזה יוביל לסדקים עמוקים בתוך הקואליציה. השר איתמר בן גביר כבר הודיע על פרישה מהממשלה, ובצלאל סמוטריץ' רמז כי אם הפסקת האש לא תסתיים בזמן הקרוב והמלחמה לא תחודש, הוא עלול לפרוש אף הוא. מדובר בשני שחקנים פוליטיים משמעותיים בימין, שתמיכתם חיונית לשמירה על היציבות הקואליציונית.
לדברי וידרמן, למרות התמונות המרגשות של החטופות החוזרות, סמוטריץ' ובן גביר טוענים כי "המחיר" של העסקה עלול להיות כבד: הסכם שנותן לחמאס זמן להתארגן מחדש וחיזוק כלכלי בדמות סיוע הומניטרי מואץ. גם הביקורת שסופגת הממשלה מצד מצביעי הימין על "כניעה לתכתיבים חיצוניים" עשויה להחריף. אולם, השניים אינם שוללים אפשרות שאיומי הפרישה נועדו גם להצהרה פוליטית, ולא בהכרח יתממשו באופן מלא.
טראמפ שוב בבית הלבן – ועם סדר יום מפתיע
הנושא הבא שהעסיק את המשתתפים הוא השבעתו המחודשת של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב. "הג'ינג'י מהבית הלבן" חזר בגרסה חדשה, כביכול, אך ישי כהן ואבי וידרמן מזכירים כי כבר ביום הראשון לכהונתו חתם על שורה של צווים נשיאותיים דרמטיים. בין היתר, ביטל סנקציות שהטיל הממשל הקודם על פעילי ימין וארגונים מסוימים ביהודה ושומרון, וקיצץ את התקציבים לאונר"א. צעדים אלו מובילים את חלקים מהימין לחבק את טראמפ, אך במקביל עמדותיו המאוחרות סביב "פתרון מדיני" ויוזמה לחידוש הלחימה רק בתנאים מוגבלים מעוררות אי-נחת אצל אחרים.
ברקע, שתי מגמות ניכרות:
1. שינוי הטון בשמאל – יש תחושה שמי שחששו וטענו שטראמפ "מזיק לדמוקרטיה האמריקאית" ואף מסוכן לאזור, פתאום משנים גישה וקוראים לו "ידיד אסטרטגי". לדברי ישי כהן, זו סוג של "הנדסת תודעה" ומחיקת האמירות הקודמות.
2. הספקנות בימין – קול נוסף מדבר על כך שדווקא הימין עלול להתאכזב. טראמפ ידוע כמי שמשנה את גישתו לעיתים קרובות, והצהרתו על אפשרות להכרה בינלאומית נרחבת ביישות פלסטינית ולהפסקת אש ממושכת נגד חמאס יוצרת חששות חדשים.
הקשר החרדי
בהקשר זה, הוסבר שהציבור החרדי נוטה לתמוך בטראמפ בזכות כמה החלטות מובהקות שקיבל בתקופת כהונתו הראשונה, כמו החנינה שנתן לרב שלום רובשקין מחב"ד. גם העובדה שבאירועי הבית הלבן בקדנציה שלו הוזמנו רבנים אורתודוקסים ומנהיגים חרדים, בניגוד גמור לנטיית המפלגה הדמוקרטית לקרב נציגי הזרמים הרפורמיים. כל אלו הובילו להערכה גבוהה של טראמפ בעיני החרדים, ומסבירים למה הוא ממשיך לזכות שם לפופולריות גדולה.
חוק הגיוס: הסכנה הממשית לאברכים – וההנהגה החרדית שותקת?
המקטע השלישי בפודקאסט עוסק בחוק הגיוס, או ליתר דיוק – בהיעדר חוק גיוס המתווה את מעמד בני הישיבות. לפי ישי כהן, בעוד כחודש, אלפי אברכים חרדים ירגישו לראשונה פגיעה כואבת בכיסם, מאחר ופקיעת התוקף של החוק הקודם ללא חקיקה חדשה עלולה לעצור הטבות כלכליות, בהן סבסוד מעונות לילדיהם, הנחות בארנונה, הנחות בביטוח הלאומי ועוד. במילים אחרות, אם לא יחוקק במהירות חוק שמסדיר את מעמד תלמידי הישיבות, מתחיל "נזק מצטבר" באלפי שקלים לחודש לכל משפחה.
ביקורת נוקבת על המפלגות החרדיות
המנחים מצביעים על הנהגה חרדית שלכאורה ממלאת פיה מים. אף שדרעי, גפני וגורמים נוספים מבהירים השכם והערב שחוק הגיוס הוא "הדחוף ביותר" ושהם לא יתפשרו, הפעולות בפועל נדמות איטיות מאד. חלק מהעיכוב, כך נטען, קשור בהתנגשות מול חבר הכנסת יולי אדלשטיין, שר האוצר ישראל כ"ץ ואחרים, הדורשים סנקציות רטרואקטיביות על כל בחור ישיבה שלא יעמוד ביעדים שקבע הצבא. מדובר במודל שכבר זכה לכינוי "סנקציות בדיעבד", ובעיני אבי וידרמן זו דרישה דרקונית שמנוגדת לכללים חוקתיים בסיסיים.
יעדי גיוס ושירות אזרחי
על השולחן מונחים גם יעדי גיוס בהיקפים חסרי תקדים – 50% תוך שבע שנים, לצד שילוב אפשרי של שירות לאומי־אזרחי. במבט ראשון נטען, אין סיכוי ריאלי שמספרים כאלו יושגו בזמן כה קצר, בעיקר כשהרמטכ"ל ומפקדי הצבא עצמם לא בהכרח רוצים "גיוס המוני" של חרדים ללא הכשרה ותשתיות מתאימות. אולם, הלחץ בא מצד מי שסבורים שצריך לפתור את "אי השוויון בנטל" אחת ולתמיד, גם במחיר סנקציות פליליות.
ישי כהן מעלה נקודה כואבת: "לפני הבחירות הובטח 'נגן על בני הישיבות', אבל בפועל – שום דבר לא מתקדם. עוד חודש, ומשפחות חרדיות יכולות לקרוס כלכלית ללא הסבסוד שהתרגלו אליו שנים". לדבריו, הסיפור כעת גדול יותר מפוליטיקה. רבים תוהים אם מי שנבחרו להגן על עולם התורה מוכנים להקריב בפועל את יציבותן של אלפי משפחות, או שזהו רק סחר־מכר פוליטי רגעי, שבסופו הממשלה תאלץ לחוקק בסופו של דבר "חוק מקל" כדי למנוע משבר חמור וקרע עם המפלגות החרדיות.
האם הפלג הירושלמי מתחזק?
בתוך כך, עלתה בשיחה שאלת מקומו של הפלג הירושלמי. סביב ההפגנות האלימות נגד אלוף דוד זיני וכנגד רשויות צבאיות, מחריפות הטענות שהפלג מרחיב את השפעתו, בעיקר בקרב בחורי ישיבות צעירים שמרגישים נרדפים.
אבי וידרמן מציין כי בסקרים שערך עולה מגמה של התמרמרות גוברת כלפי חוק הגיוס, מה שעלול לספק קרקע נוחה לתפיסות קיצוניות יותר. מנגד, ישי כהן הבהיר שהפלג הירושלמי יכול לעורר הזדהות סנטימנטלית, אך קשה להאמין שהציבור הכללי מאמץ את דרכי המחאה האלימות, ה"חסימות" והעימותים עם המשטרה. כדי לבדוק זאת לעומק, הוא מציע להציג שאלה ישירה בסקרים על מידת התמיכה או ההתנגדות להפגנות של הפלג הירושלמי.
מבט לעתיד: מתי תסתיים המלחמה, ומה עם החוק?
לקראת סיום, השניים מסכמים את השאלות הגדולות העומדות על הפרק:
1. עסקת החטופים: האם היא רק השלב הראשון בדרך לשחרור שאר החטופים, או שמא מדובר בצעד שיסמן את סיום הלחימה ברצועת עזה? ישנם גורמים בימין שטוענים שהמלחמה "הסתיימה" בפועל ללא הכרעה, ושהפסקת האש עלולה להימשך.
2. עתיד הקואליציה: האם בן גביר וסמוטריץ' יגבו את איומיהם בפרישה ויגרמו לנתניהו לאבד את הרוב בכנסת? או שמא מדובר באיומי סרק שתכליתם להלחיץ את ראש הממשלה על מנת שישנה את מדיניותו הביטחונית?
3. חוק הגיוס: מה עומד לקרות בעוד חודש, כשהפגיעה הכלכלית תורגש אצל אלפי אברכים? האם יגיע מתווה חירום? האם ההנהגה החרדית תכריז על מהלך תקיף או שמא תבחר בפשרה?
בנקודה זו עולה כי הציבור החרדי חש מתח גובר כלפי נציגיו, לאור העובדה שהמלחמה מאפילה אמנם על הנושא, אך הפגיעה האישית כבר מתדפקת על דלתות האברכים. אפילו הפוליטיקאים שעומדים על כך שחוק הגיוס "דחוף", נראים כמי שמתעסקים גם בשלל נושאים אחרים (כמו היחסים עם איחוד האמירויות).
כיצד תיראה המפה בתוך שבוע או חודש מהיום? האם שחרור החטופות יורחב למחווה הומניטרית מלאה או שהלחימה תחודש בעוצמה? האם נתניהו יצליח לשמור על הקואליציה עם סמוטריץ' ובן גביר, או שיסתכן בפירוק הממשלה? וכיצד החרדים יתמודדו עם האפשרות שהסבסוד שמעולם לא ראו בו "הטבה" אלא צורה להקלת נטל המחיה – ייפסק באבחת חוק גיוס? אין ספק שהפרק הבא יעמוד בסימן ההכרעות הללו, ואנו נמשיך לעקוב מקרוב כאן ב"זירה" בכיכר השבת.