הפקה: נתן אפשטיין ואלי דן
בפרק ה-55 של "הזירה", בהגשת העיתונאי ישי כהן ואבי וידרמן, מנכ"ל מכון "נתוני אמת", עלו כמה סוגיות מרכזיות המעסיקות את החברה הישראלית ואת המגזר החרדי בימים אלה: מצב הלחימה בדרום ומול חמאס, חיזבאללה בגבול הצפון, האולטימטום של אריה דרעי סביב חוק הגיוס והשלכותיו, היחס של הציבור החרדי למחאות הקנאים נגד הגיוס, והמאבק המתמשך באפליית בנות ספרדיות במוסדות החינוך החרדיים.
"תמונת ניצחון" בעזה? העזתים חוזרים צפונה
השיחה נפתחה בתמונות שהופצו בשבוע האחרון, ובהן נראים אלפי עזתים חוזרים לצפון הרצועה דרך ציר נצרים. ישי כהן ציין שהעזתים נראים מרוצים, כאילו הושג "ניצחון גדול"—אולי מכיוון שחמאס מציג את המצב ככזה. אך לדבריו, לא בטוח שהמציאות בשטח באמת מעידה על ניצחון מצד חמאס.
אכזבה גוברת מהיעדר הכרעה
הפרשן אבי וידרמן הדגיש שגם אם יש באזורי הרצועה אלמנטים של חיים החוזרים לשגרה, כלל לא ברור שאפשר להגדיר זאת כהצלחה צבאית של חמאס. לדבריו, "ניצחון מוחלט" ודאי לא הושג, לא עבור הצד הישראלי ולא עבור חמאס ואף ברמה האזורית המצב עדיין רחוק מרגיעה שלמה. בעיני חלק מהציבור הישראלי, נותרת תחושת החמצה באשר להבטחות הראשוניות על הכרעה מוחלטת, מה שמאיץ ביקורת ציבורית.
חיזבאללה כשליט בפועל בדרום לבנון
בהמשך, דנו השניים בגזרה הצפונית, לאחר שבשבועות האחרונים נראו סימנים שהתכנון המוקדם של ישראל להתפנות מהרצועה הדרומית בלבנון (לאחר תקופה של 60 יום) אינו ממומש. חיזבאללה, אומרים הדוברים, הוא עדיין הריבון האמיתי שם; לטענת כהן ו-וידרמן, מי שציפה שצה"ל או ממשלת לבנון יחלישו את אחיזת הארגון, עדיין לא רואה עדות לכך. “אנחנו יודעים שחזבאללה שולט בשטח, נרצה או לא" מסכם וידרמן, והציבור הישראלי מתחיל להפנים שאולי גם בזירה הצפונית לא הושגה הכרעה מלאה.
האולטימטום של דרעי סביב חוק הגיוס: רציני או ספין?
אחת הנקודות הרגישות במגזר החרדי היא חוק הגיוס, שעולה שוב לכותרות בצל התבטאויות חדשות של יו"ר ש"ס, אריה דרעי. עד לאחרונה בחר דרעי בשתיקה, והוא הרי ידוע כמי שממעט להתראיין או להציב אולטימטומים חד-משמעיים. אבל השבוע הוא נשמע אחרת: "אם תוך חודשיים לא יימצא פתרון לחוק הגיוס, נלך לבחירות" הצהיר, לצד ביקורת על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על כך שהמצב הפוליטי הנוכחי עלול לדרדר את “ממשלת הימין” כולה.
הסתירה בין ההצהרות להבהרות
ישי כהן ואבי וידרמן מודים שהם נתקלים במסרים סותרים מתוך ש"ס עצמה. מצד אחד, דרעי הציג לכאורה אולטימטום חד משמעי, אך בתוך שעות הופיעו "הבהרות" (או "הכחשות") שלפיהן אין זה אולטימטום במובן הקונקרטי, אלא יותר "תזכורת" לכך שיש דדליין פוליטי. התקשורת הכללית, שבדיוק עסקה בטענות על כך "שהחרדים סיימו את המלחמה מהר, כדי להעביר את חוק הגיוס", הופתעה כעת לראות את דרעי דורש בדיוק את אותו חוק הגיוס במונחים חריפים. "אני לא מצליח להבין את ההתנהלות של דרעי; הוא בעצמו טען שהוא לא רוצה הצהרות דרמטיות בנושא והנה הוא רץ לתקשורת." אומר ישי כהן.
ההבדל בין הדרג הפוליטי להנהגה הרוחנית
מבחינת וידרמן, השאלה הקריטית היא האם ההנהגה הרבנית של ש"ס (ומפלגות חרדיות אחרות) אכן מגבה חוק גיוס שמציב יעד של 50% גיוס חרדי בתוך 7 שנים, כולל סנקציות כלכליות ופליליות. כפי שהסביר, "לא יהיה חוק בלי שהרבנים יתמכו בו בצורה ברורה" ובינתיים לא נשמעים קולות כאלו. כך, קיימת אפשרות שבלוחות הזמנים הנוכחיים, גם מי שמאיימים יאיימו, אך בפועל החוק לא יעבור.
"אנחנו לא מתייצבים": מחאות הקנאים והנתונים החדשים
נושא נוסף שעורר עניין רב קשור בשאלה: עד כמה העמדות של הפלג הירושלמי, המתנגד באופן חריף ללכת ללשכות הגיוס ולהסדיר "דיחוי", אכן מגובות בציבור החרדי? וידרמן הציג הפעם את הנתונים המדויקים מסקר מכון נתוני אמת, שהבטיח להביא:
- 37% מהציבור החרדי מזדהים עם העמדה האידיאולוגית של הפלג הירושלמי בכל הנוגע להתנגדות עקרונית לגיוס.
- לעומת זאת, רק 10% תומכים בפועל במחאות ובהפגנות אלימות, כגון חסימות כבישים ותקיפת שוטרים.
- בתוך "הפלג" עצמו יש זרם קיצוני עוד יותר ("הרצפ"ניק"), ורק 7% מהציבור החרדי מזדהים איתו – בעוד 81% מתנגדים נחרצות.
ישי כהן מדגיש שהנתונים הללו מוכיחים שבקרב רוב מוחלט של הציבור החרדי אין תמיכה בחסימות כבישים או אלימות רחוב; אבל מבחינה רעיונית, כ-37% מסכימים עם העמדה שאומרת "לא להתייצב בלשכות הגיוס" ושוללים כל הסדר גיוס כלשהו. זוהי תפיסה שמתיישבת עם האתוס החרדי המסורתי, אך אינה בהכרח מובילה למחאה אקטיבית.
הרב עובדיה, הרב יצחק יוסף, ויאיר לפיד: בריתות מפתיעות?
במהלך השיחה עלה נושא מעניין נוסף: חוק "מורשת מרן" שעבר בכנסת ועורר התלכדות סביב מורשתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, גם מצד פוליטיקאים שבאופן מסורתי הרחיקו את עצמם ממפלגת ש"ס. ישי כהן הזכיר את ההופעה המפתיעה של יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, שנשא דברים חמים על דמותו של הרב עובדיה. כהן מציין כי הוא צפה בנאום בציפייה ש"יגיע הפאנץ' בו לפיד יתקוף את ש"ס הנוכחית" אבל זה לא קרה; לפיד דיבר בכבוד ובעין חיובית על מורשת הרב, ואף נרשמו מחוות הדדיות של כבוד.
הקדשה אישית בספר מהרב הראשי לשעבר
עוד הפתעה נרשמה כאשר דווח שהרב יצחק יוסף שלח ללפיד ספר עם הקדשה אישית, והודה לו על "דבריו המאלפים" בכנסת. באווירת הפיוס הזו, כהן ו-וידרמן תהו האם זהו סימן לשינוי עומק ביחסים בין הנהגת ש"ס ליש עתיד, או שמא רק אירוע נקודתי. מה שבטוח, מדובר במחזה לא רגיל בנוף החרדי-חילוני.
חיילים חרדים והיחס הרבני
במקביל, עולה סוגיית "הטקסים לכבוד חיילים חרדים" שבהם השתתפו הן הרב דוד יוסף והן הרב יצחק יוסף. כהן מדגיש שאין באמת הבדל מהותי בין השניים. שניהם, לדבריו, תומכים באותה עמדה: שמי שבוחר ללמוד תורה צריך לקבל הגנה מוחלטת, אבל מי שהולך למסלול צבאי חרדי אינו מוקצה או מגונה.
אפליית בנות ספרדיות במוסדות החינוך החרדיים
בשלהי השיחה, עלתה סוגיה כואבת במיוחד: אפליית בנות ספרדיות בסמינרים החרדיים. כהן מספר על דיון שנערך בוועדה לביקורת המדינה, בהובלת ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), שם הוצגו ממצאים קשים על דחיית בנות בגלל מוצאן. הוא מתקומם על כך שאף גורם משמעותי - לא מש"ס ולא מהליכוד - אינו נחלץ באופן פעיל להילחם בתופעה. "איפה חברי הכנסת של ש"ס, הרי זה צריך להיות דגל המאבק שלהם?" הוא תוהה.
היעדר פתרון והמבוכה הפנימית
לדברי כהן, במקומות מסוימים, ובעיקר בירושלים, הצליחו במידה מסוימת לצמצם את התופעה, בין היתר תודות לפעילות חכם שלום כהן זצ"ל ורבנים נוספים בש"ס. אך עדיין יש בנות שמקבלות סירוב רק בשל מוצאן. כהן מוסיף ביקורת ישירה על המנהיגות החרדית: "כל עוד ח"כים ושרים שולחים את בנותיהם דווקא לסמינרים אשכנזיים, איך אפשר לצפות מהם להיאבק נגד האפליה?" הנושא נותר ללא פתרון מערכתי, ובהיעדרו של לחץ אמיתי מהשטח או מהנהגה רוחנית, הפוליטיקאים מעדיפים להימנע מעימות עם מנהלי הסמינרים החזקים.
באופן דומה, וידרמן מצביע על סקרים נוספים שנערכו במכון נתוני אמת, המלמדים שהציבור החרדי בכללו אינו בעד התופעה. 86% סבורים שיש אפליה או גזענות במסגרות החינוך. שני שליש מבני הציבור הספרדי העידו שחוו על בשרם אפליה, והתחושה היא שתמיד קיים מסך של "העלמת עין" מצד המוסדות הרשמיים.
קריאה לפעולה ותחושת החמצה
במילים האחרונות בפרק, ישי כהן מביע את כאבו ומבקש פנייה אל הפוליטיקאים החרדים: "אל תגידו שאתם לא יכולים, פשוט תנסו לשים סוף לאפליה הזו." לדעתו, גם הציבור הכללי צריך לגלות מעורבות, משום שאפליה על רקע אתני היא בעיה מוסרית חמורה, לא רק עניין פנימי-מגזרי.