כיכר השבת

אתם לא חייבים לקלף ג'ינג'ר וזו הסיבה

קילוף זנגביל הוא מייגע וצורך זמן, שלא לדבר על הסיכון של חיתוך האצבע שלכם, אם אינכם עושים זאת נכון. אבל מתי התחלנו לקלף זנגביל מלכתחילה? מי אמר שאי אפשר אחרת? (אוכל, באנו לעזור)

| 2 | כיכר השבת |
אתם לא חייבים לקלף ג'ינג'ר ויש לנו סיבה טובה למה
(צילום: shutterstock)

כשמדובר בבישול ביתי, אחד המכשולים הגדולים ביותר שעומדים בפנינו הוא הזמן - לאף אחד אין מספיק ממנו. אפילו כטבחית שעברה הכשרה מקצועית, עבדה במסעדות ויש לה פינה חמה בלב למתכונים מורכבים, אני עדיין מאד בעד טריקים חוסכי זמן, שגורמים לבישול להיות קל יותר, מהיר יותר ונטול מתח. אחת השיטות שלי? הפסקתי לקלף ג'ינג'ר וזו הסיבה שגם אתם צריכים להפסיק לעשות זאת - כך כותבת קת'רין גילן, עורכת מדור האוכל של האתר "פיור וואו" והיא ממשיכה:

קילוף זנגביל הוא מייגע וצורך זמן, שלא לדבר על הסיכון של חיתוך האצבע שלכם, אם אינכם עושים זאת נכון. נכון, הרבה "תכסיסים" צצו מעל תהום האינטרנט. הקפיאו את הג'ינג'ר שלכם! קלפו אותו עם כף! השתמשו בקולפן כדי להסיר את הקליפה הנמצאת סביב סדקים ושקעים ובזבזו המון ג'ינג'ר שמיש תוך כדי התהליך!

אבל מתי התחלנו לקלף זנגביל מלכתחילה? הקליפה שלו דקיקה כמו נייר, אך כמעט בכל מתכון שדורש ג'ינג'ר טרי, נטען שיש לקלף אותו. אבל איש מעולם לא נותן סיבה לדבר. אז למה בדיוק הפסקתי לטרוח? (וזה לא בגלל שאני מתעצלת ואודה, אני כן.)

כך קיבלתי את ההארה שלי: בשתי הזדמנויות נפרדות הייתי עדה למקצועני מזון אחרים שאמרו שהם לא טורחים לקלף זנגביל. הראשונה הייתה מחברת ספרי הבישול אליסון רומן, שבזמן שהכינה את תבשיל החומוס המפורסם שלה בסרטון שפורסם ב"ניו יורק טיימס", אמרה בהתרסה: "אני לא מתכוונת לקלף את הג'ינג'ר שלי. אתם יכולים לעשות זאת אם אתם רוצים, אבל אתם לא יכולים להכריח אותי לעשות זאת. הקליפה מבחוץ כל כך רזה, שלמען האמת לא תדעו שהיא שם".

השניה היתה עורכת האוכל של מגזין "בון אפטיט", מולי בז, בסרטון בישול נוסף. תוך כדי הכנת מרינדה פיקנטית לעוף, היא איכשהו תפסה אותי: "תוכלו להבחין שלא קילפתי את הג'ינג'ר. כי אני אף פעם לא מקלפת ג'ינג'ר. אני לא מבינה למה אנשים מקלפים זנגביל. מישהו פשוט החליט יום אחד, כאילו, צריך להוריד את הקליפה ואז כולם התחילו לבזבז את זמנם אחריו, כשאתם יכולים פשוט לאכול אותה ולעולם לא תדעו שהיא היתה שם. אלא אם כן הירק באמת רקוב ובמקרה כזה, אתם לא אמורים להשתמש בו בכל מקרה".

מאז בדקתי את שיטת אי הקילוף פעמיים במטבח שלי: פעם אחת תוך כדי הכנת התבשיל של רומן, הדורש זנגביל "קצוץ דק". פשוט דילגתי על תהליך הקילוף, חתכתי את הג'ינג'ר לפרוסות, אחר כך למעין "גפרורים" ואז טחנתי אותו. הכנתי גם מרק עם מחית ג’ינג’ר וגזר וגרדתי את הג’ינג’ר ישירות לסיר. התוצאות? בשני המקרים, בוחן הטעם הרשמי שלי (בעלי) לא אמר מילה ואני משערת שהוא לא הבחין בהבדל.

אם אתם זקוקים להוכחות נוספות, בבקשה. לא רק שאתם חוסכים זמן או שומרים על קצות האצבעות העדינים שלכם, אלא שאתם גם מצמצמים את בזבוז המזון, מכיוון שאתם משתמשים בשורש כולו ואם אתם דואגים לגבי החיידקים, אתם יכולים לקרצף ולשטוף את הג'ינג'ר בדיוק כמו שאתם עושים עם תפוח אדמה, גזר או תפוח. עם זאת, אם אתם עובדים עם ג'ינג'ר ישן ורקוב שנמצא במטבח שלכם כל כך הרבה זמן עד שאתם לא זוכרים שבכלל קניתם אותו, בטח תרצו לקלף אותו... או לקנות אחד טרי.

תוכן שאסור לפספס
2 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
2
תודה רבה. החכמת אותי.
ששון סיידוף
1
במקום לגרד בכל פעם. אני משרה את הג'ינג'ר במים וסודה לשתיה, שוטפת, טוחנת ומקפיאה בתבנית מחולקת,או בתבניות קטנות. ו,בכל בישול אני מוסיפה את הקוביה של הג'ינג'ר. אני מקווה שזה בסדר. כי מישהו אמר שאני גורמת לקליפה להירקב. אבל אני מחפשת פחות עבודה.
ענת
באנו לעזור