This browser does not support the video element.
שם: אברהם יחזקאל קלאנג
ארץ מוצא: ארה"ב
קורות חיים: גדלתי בבית של נגינה יהודית אמיתית נטול כל השפעה שלילית של המוסיקה החדשה ה"חסידית". אבא הינו מלחין (מפורסם בין מעגלי תלמידי הג"ר יצחק הוטנר זצ"ל, כאחד ממלחיני החצר) ובעל תפילה נפלא, וממנו ירשתי את הקול, את היכולת המוסיקלית הפנימית, ונוסח נפלא לכל תפילות השנה. התחתנתי בארה"ב והמשכתי לשמש חזן בימים נוראים בקהילות שונות בארץ ומחוצה לה.
קול: טנור לירי בעל גוון עשיר.
דיסקים: עד כה שלוש הפקות. הראשונה: "היה עם פיפיות"- דיסק ביכורים, כולל 4 הלחנות עצמיות ושירים אהובים, עם אנסמבל קאמרית בניצוח ועיבוד מאסטרו ריימונד גולדשטיין; השניה: "נוסח בית אבא"- סט שלשה תקליטורים, של נוסח ימים נוראים לבעלי תפילה וחזנים מתקדמים, בניחוח של פעם; והשלישית: "והערב נא". הפקה מכובדת עם ד"ר מרדכי סובול, תזמורת פילהרמונית, מקהלת גברים וילד פלא.
שיטת לימוד: מכל מלמדי השכלתי. מעל כולם אבי שליט"א, ובהמשך קיבלתי פוליש וצבע מהחזן הגדול נפתלי הרשטיק, וגם ממורים דגולים נוספים : החזנים נח שאלל, ד"ר מרדכי סובול, מאסטרו אלי יפה ועוד. אבל - וזהו אבל גדול- נשארתי נאמן לנוסח בית אבא.
קטע חזנות אהוב: "מי שעשה נסים" של דוד רויטמן.
בית כנסת הראשון: התחלתי בבתי כנסת קטנים ולא מפורסמים בתור "בעל תפילה", ואני מקווה להמשיך להיות בעל תפילה.
רגע שיא: היו רגעים רבים, אחד מהם היה כשהופעתי לראשונה בהיכל התרבות בפני 3000 איש בקטע "זרעא חיה" של דוד קוסביצקי.
רגע מביך: כשהייתי נער צעיר ואני מתפלל יחד עם אבי בניו יורק, ה"בעל שחרית" היה יהודי מבוגר וביום כיפור לפני חזרת הש"ץ, הוא לא הרגיש טוב ויצא מבית הכנסת. ניגש אלי הגבאי ואמר לי "אתה תיגש שחרית במקומו". כולי בן 14! הלב שלי קפא וכמעט התחלתי לרעוד מפחד. תוך כדי חשבתי "מפחיד, אבל בוא ננסה, אני הרי מכיר את הנוסח..." ב"ה אחרי כמה דקות חזר החזן לאיתנו ופיטרו אותי...
תלבושת: אזרחית- חליפה ארוכה חסידית. מקצועית- גלימה ומצנפת חזנים.
חזני העבר מול חזני ההווה: נוף רקע העולם השתנה באופן קיצוני מלפני כמה דורות. ההבנה המוסיקלית, הסגנון המוסיקלי, קוצר הסבלנות הכללי, גרמו לכך שהעולם לא יכול לגדל חזנים ברמת אמנות כמו פעם. גם הבודדים שיש שמשתדלים להיות מקוריים ויצירתיים, ולהיצמד לחזנות של פעם, אינם מקבלים הוקרה מהציבור הכללי על זה. מה שהיה כבר לא יחזור, וחבל מאד.
קטע נבחר: "זרעא חיה" מתוך ההופעה המרגשת בהיכל התרבות, בניצוחו של הד"ר מרדכי סובול.
shoshi@kikar.net
הצגת כל התגובות