הרב שהקים את מקהלת הרבנות הצבאית / אופיר סובול

הרב שלמה גורן זצ"ל היה מייסד הרבנות הצבאית, והרב הראשי הראשון לצה״ל במשך 23 שנים - מקום המדינה ועד לשנת 1971. המשיך כרב הראשי לתל אביב-יפו. ולאחר מכן התמנה למשרה הרמה של הרב הראשי לישראל, שבה שימש במשך עשור לצדו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל. בשנת 1961 קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית על ביאורו לתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות.

בית הרב היה בית מוזיקלי – שופע בזמירות שבת ובשירה קולחת. כשהיה לומד היה שר, תוך כדי לימוד, את "תנו רבנן" – שיר עממי, המוכר מיהדות ליטא שלפני השואה.

הרב, שאהב מוזיקה, העריך את החזנות ואת חזניה, אבל לא נחשב כ"חובב חזנות", בעיקר, בגלל עניין החזרה על מילים. זה לא מנע ממנו לארח בביתו את החזן משה קוסביצקי ואת הרב שלמה קרליבך.

אחרי קום המדינה הקים הרב גורן את בית הכנסת "קוממיות אברהם", בתל-אביב - לזכר אביו הרב אברהם. "קוממיות" – חזונו של הרב לקום ולעמוד איתנים במדינת ישראל - בית העם היהודי.

בתחילה שכן בית הכנסת בביתו, שברחוב דובנוב, ולאחר מכן עבר למרתף ברחוב אבן גבירול. בתחילת שנות ה-60 עבר בית הכנסת למשכנו הנוכחי, ברחוב מודיליאני 20. בית הכנסת, בצורת טרפז, נחשב לבית הכנסת המיוחד והמודרני ביותר בת"א, והיה הראשון בת"א, שנבנה עם מזגן.

בבית הכנסת נחשף הרב גורן למארשים ולוואלסים הסוחפים של חסידות גור, כאשר בעלי תפילה של גור עברו לפני התיבה בשבתות ובימים הנוראים. ביניהם, חבר בית הכנסת, משה בריסטובסקי – אביו של הפסנתרן מנחם בריסטובסקי.

בית הכנסת זכה לארח גם חזנים, ביניהם: אבי "ההרשטיקים" - החזן משה הרשטיק, בן-ציון מילר, יהונתן וייס ובנו החזן צבי וייס, וגם הרב הצבאי ישראל פרנס, שהחל בו את הקריירה המוזיקלית, ומאז לא נפקד מקומו שם בכל שמחת תורה.

הרב גורן האמין, שהמוזיקה היא חלק מהותי ביהדות, ובבית הכנסת הקים מקהלת ילדים עליה ניצח מנשה לב-רן.

כרב הראשי לצה"ל החליט להקים את "מקהלת הרבנות הצבאית". "למה לנח"ל יש להקה ולי לא?!" נהג לומר.

בשנת 1960 ציוות אליו את החייל יוסף מלובני. מלובני עם אקורדיון לגופו שימש כלהקה של איש אחד. יחד הם עברו בבסיסי צה"ל השונים ועודדו את החיילים.

בשנת 1964 הביא הרב גורן את מנשה לב-רן מבית הכנסת להיות מנהלה המוזיקלי של "מקהלת הרבנות הצבאית". מאז היוסדה היוותה המקהלה בית-גידול מוזיקלי למפורסמים רבים, כמו: צמד רעים, דודו פישר, אבי אלברכט, דניאל אורן, ציון גולן, משה (מונה) רוזנבלום, משה ליאון, משה קפטן, אבי ושי ברק, ליאור אלמליח, יובל סטופל ועוד...

את אבי מורי פגש הרב גורן בעת שירותו כחייל בגולני, בתעלת סואץ. "אני צריך אותך אצלי במקהלה!" צעק לעברו. לאחר שעה קלה הורה לו להתארגן ולהצטרף אליו במסוקו לבסיס הקריה בת"א. 3 ימים לאחר מכן כבר הצטרף לחברי המקהלה.

אני וכל האישים לעיל, ורבים נוספים, חבים המון לרב גורן. מי יודע מה היה גורלנו המוזיקלי ללא בית-הגידול של "מקהלת הרבנות" שייסד…

את "מי שברך לחיילי צה"ל": תיקן הרב גורן בימי ראשית המדינה. היא נאמרת בשבתות ובחגים, וכיום, במצב מלחמה, היא נאמרת ברחבי העולם גם בימות השבוע.

בקיץ 2006 נחטפו שלושת חיילי צה"ל: שליט, גולדווסר ורגב. התפילות והדאגה הרבה בציבור הבעירו באבא את הצורך להלחין את "מי שברך". בלחנו, ביקש אבא לשים דגש מיוחד בפירוש המילים; בחלוקה ובהגייה נכונות; פזמון חוזר וקליט בסגנון מארש צבאי; מלודיה משתפכת על המילים: "וישלח ברכה..."; חזנות תחינתית על המילים: "הקב"ה ישמור ויציל...", ורמיזה להמנון הלאומי "התקווה".

את "מי שברך" כתב אבא עבור החזן המופלא יצחק מאיר הלפגוט, והיא בוצעה לראשונה בקונצרט הגאלה, בשנת 2007. כמה רגעים לאחר פתיחת היצירה עלתה לבמה בהפתעה "מקהלת הרבנות הצבאית" מחזור 2007, והצטרפה לקול תשואות הקהל למקהלת החזנים "יובל" ולתזמורת הפילהרמונית הישראלית.

לרגל 30 שנה לפטירתו, בחרתי להגיש לכם ביצוע זה, שמאגד במקצת את פועלו של הרב גורן זצ"ל: "מקהלת הרבנות הצבאית" – שייסד; המנצח והמעבדים – בוגרי המקהלה, שמבצעים בפאר והדר את התפילה לשלום חיילי צה"ל שחיבר.

יהי זכרו ברוך!