מעשיה שסיפר רבי נחמן בנר ראשון של חנוכה (בשנת תקס"ט).
אורח 'בעל כנפים'
אתגר מהנה לבעלי מוח חד...
אורח נכנס לבעל הבית, ושאל לבעל הבית: מאין פרנסתך?
והשיב לו: אין לי פרנסה קבועה בביתי, רק מחייתי מן העולם.
ושאל לו: מה אתה לומד? והשיב לו.
והיו משיחים יחד, עד שנכנסו בתוך שיחת דברים היוצאים מן הלב.
והתחיל בעל הבית להשתוקק ולהתגעגע מאד.
איך משיגים ומגיעים לאיזה דבר מעלה שבקדושה?
אמר לו האורח: אני אלמד עמך.
ותמה הבעל הבית, והתחיל לחשוב אולי - אינו בן אדם כלל?
אך חזר וראה שהוא מדבר עמו כדרך בני אדם, אך תיכף נתחזקה האמונה אצלו להאמין בו, והתחיל תיכף לקראו רבי.
ואמר לו: קודם כל אני מבקש ללמוד מכם, איך להתנהג בכבודכם, ואין צריך לומר שאפגום ממש בכבודכם ח"ו.
רק אעפ"י כן, בן אדם קשה לו להיזהר לגמרי כראוי, על כן אני רוצה שתלמדוני:
איך לנהוג בכבודכם? והשיב לו: כעת אין לי פנאי.
בעת אחר אבוא אצלך ואלמדך זאת. וכעת אני צריך לילך מכאן.
ואמר לו: גם על זה אני צריך ללמוד מכם, כמה אני צריך ללוות אתכם.
ואמר לו: עד אחר הפתח. והתחיל לחשוב, איך אצא עמו?
כי כעת אני עמו - בין הבריות, ואם אצא עמו לבדו, מי יודע מי הוא?
ושאל לו, ואמר לו: יש לי פחד לצאת עמכם.
השיב לו: אם אני יכול כזאת ללמוד עמך, גם עתה, אם ארצה לעשות לך איזה דבר, מי ימחה בידי? ויצא עמו מן הפתח.
ואזי, תכף חטף אותו! והתחיל לפרוח עמו! והיה קר לו, ולקח מלבוש - ונתן לו.
ואמר לו: קח זה המלבוש וייטב לך, ויהיה לך אכילה ושתיה ותשב בביתך. ופרח - עמו! בתוך כך הסתכל והנה הוא בביתו, ולא היה מאמין בעצמו שהוא בביתו.
אך הסתכל, והנה הוא מדבר עם בני אדם ואוכל ושותה - כדרך העולם.
בתוך כך חזר והסתכל, והנה הוא פורח כבתחילה.
חזר והסתכל - והנה הוא בביתו.
חזר והסתכל - הנה הוא פורח.
וכן היה מתנהג - זמן רב! אחר כך הוריד אותו - בין שני הרים בגיא.
ומצא שם ספר, והיו בו צירופי אותיות א' ז' ח' הוא ד' וכו'.
והיה מצויר בהספר כלים, ובתוך הכלים היו אותיות.
גם היה בתוך הכלים - אותיות של הכלים, שיכולין לעשות על ידם אלו הכלים,
והיה לו חשק מאוד - ללמוד את הספר.
בתוך כך הסתכל - והנה הוא בביתו.
חזר והסתכל - והנה הוא שם.
והתיישב עצמו לעלות אל ההר, אולי ימצא שם איזה ישוב.
וכשבא אל ההר, ראה עומד שם אילן של זהב עם ענפים של זהב.
ועל הענפים תלויים כלים כמו אלו הכלים המצוירין בספר, ובתוך הכלים היו כלים, שעל ידם עושים אלו הכלים.
והיה חפץ לקחת משם אלו הכלים! ולא היה יכול!
מחמת, שהיו נסבכים שם על הענפים - שהיו בעקמומיות!
בתוך כך הסתכל - והנה הוא בביתו.
והייתה לו פליאה גדולה: מה זאת, שהוא פעם בכאן - ופעם שם?
והיה חפץ לספר זאת לבני אדם.
אך, איך מספרים פליאה כזו לבני אדם? מה שאין ראוי להאמין?
בתוך כך הסתכל מן החלון, וראה את האורח הנ"ל.
והתחיל לבקש אותו מאוד - שיבוא אצלו.
ואמר לו: אין לי פנאי - כי אני הולך אצלך.
אמר לו: זה בעצמו נפלאת בעיני, הרי אני כאן, ומה זה שאתם הולכים אצלי?
השיב לו: בשעה שנתרצית לילך עמי ללוות אותי מן הפתח,
אז, לקחתי ממך הנשמה - ונתתי לה לבוש מן הגן עדן התחתון.
והנפש- רוח נשאר אצלך.
ועל כן, כשאתה מדבק מחשבתך לשם - אתה שם.
ואתה ממשיך הארה - ממנו אליך.
וכשאתה חוזר לכאן - אתה כאן.
ואיני יודע מאיזה עולם הוא.
מעולם טוב - הוא בוודאי!
ועדיין לא נגמר - ולא נסתיים.
פרוש למעשיה - אוהב אתגרים? קדימה!
"אחר הדלקת נר חנוכה בלילה": כל מציאות מתחילה מצאת הכוכבים, ממצב של חושך ו'לילה', אומר רבי נחמן:
נדלק לאדם אור, רק אם היה לו לפני 'חושך' ו'לילה'.
'לילה' - שינה רוחנית: לחיות בדמיונות וחלומות, זה סוג של שינה ו'לילה', וכשהאדם מתעורר הוא מגלה שחי בדמיונות.
'לילה' – תדליק שלהבת קטנה
מי שלא מודע מדוע הגיע לעולם הזה, ומה תפקידו, הוא חי בתרדמת רוחנית, אבל, תמיד ירגיש משהו 'בפנוכו' – שיטריד ויפריע לו, כאילו התקיים בו: "אני ישנה וליבי ער".
הנשמה - 'ישנה', אבל, הלב ער וכוסף לבעור...
יש בתוכך: 'נר' קטן! שלהבת שמהבהבת ולא נכבית - לעולם!
תדליק 'למטה' - וידלק 'למעלה'!
מידי פעם שולחים לך משמים 'רמזים' שתתחיל לעשות שינוי, ואם תקלוט את הרמז:
השינוי הכי קטן, יגלה בפניך עולם חדש ואמיתי!
הדלקת נר קטן: אם ב'חושך' של חייך תדליק נר קטן, סיפור חייך יתחיל מחדש...
התחלת ההדלקה – בבית
"אורח נכנס לבעל הבית": הבית מסמל - חיים רגילים עם ההנאות הרגילות של החיים.
בבית אתה 'בעל הבית' – בבית אתה מרגיש בטוח ומוגן, מנהל ומחליט על חייך, בחוץ – אתה חשוף לסכנות.
ה'נמשל' - לבעל בית: נראה לך שתחיה לנצח... אתה עסוק בלתכנן איך לממש עוד חלום שקשור לחייך הגשמיים.
מחשבה רוחנית – רק 'אורח'
הדלקת נר חנוכה - היא פתח להכניס אורח לבית.
ה'נמשל' לאורח - מחשבה ורצון לחיים עם משמעות 'רוחנית: מידי פעם עולה בך רצון, להרגיש משהו יותר רוחני אמיתי בחייך, אבל, המחשבה הזאת צצה רק - כ'אורח'.
מה 'מפרנס' את נשמתך?
"מאין פרנסתך?" "מה מחיה אותך? ממה נשמתך מקבלת 'חיות'? מתפרנסת? מה נותן לה תענוג אמיתי? מחשבה 'אורחת' עולה בך:
למה אני חי בעולם? יש לי כאן איזה תפקיד? ללדת ילדים ולגדל אותם - בשביל מה? ולמה אני במרוץ אחרי פרנסתי?
מה באמת 'מפרנס' את נשמתי? עונה בעל הבית: "מחייתי מן העולם".
שפרושו: 'אין לי עבודה קבועה - אין לי מקור הנאה קבוע'.
יש לי הנאה מהעבודה מחברים, אוכל וטיולים... כל מיני סיפוקים, אבל, אין לי הנאה וסיפוק קבוע.
"אין לי פרנסה בביתי": האמת, אין משהו שנותן לי סיפוק אמיתי.
זה לא סוד: שום דבר גשמי לא יכול ל'פרנס' את הנשמה! רק משהו 'אמיתי' שמקשר אותך לבורא עולם.
לפקוח את העיניים הרוחניות
"מה אתה לומד"? השאלה רומזת: לא הבנת מה שאלתי.
העולם הזה הוא - כ'ספר לימוד': תסתכל על העולם ועל חייך, מה אתה מבין ולומד ממה שאתה רואה? שומע? האם דברים קורים 'סתם'?
החיים - נראים לך הגיוניים? סבל, מחלות, פחדים וחרדות, כל חיים לרדוף אחרי הפרנסה? וגם קצת הנאות... ובסוף... במקרה הטוב: קופת חולים, תרופות, בית אבות, ובית קברות?
תתבונן בחיים, מה אתה יכול ללמוד עליהם?
אם תתעורר – יעוררו אותך
"והשיב לו" – ה'דו שיח' מעורר את האדם...
"והיו משיחים" – השיחה גורמת להתחיל לחשוב יותר ברצינות על החיים:
השיחה מעוררת דברים שנוגעים בלב...
אם תפתח את הפתח הראשון, כבר לא רוצה: לחיות – סתם חיים!
מהיום, תרצה יעוד משמעותי שיתן לך סיפוק אמיתי.
יש תכלית לחייך!
כשאתה 'קולט', שיש תכלית לחייך, אתה מתחיל:
"משתוקק ולהתגעגע מאד... לאיזה דבר מעלה שבקדושה".
מעוררת בך תשוקה – לחיים בעלי משמעות אמיתית!
אתה מתחיל לחפש את תכלית חייך, ונותן הסבר לסבל שבחייך, ומעגל חייך - עושה תפנית.
'התלמיד מוכן – המורה מגיע'
"אני אלמד איתך" – זה הזמן, שהאורח מתחיל ללמד אותך:
לחייך – יש תכלית! שעבורה שווה לעבור 'מסע' בעולם הזה.
בתחילה, מבהיל לגלות כזה דבר, ואף קצת מוזר:
"ותמה בעל הבית והתחיל לחשוב אולי אינו בן - אדם כלל".
אתה חושב, אולי לא מציאותי או אפשרי לחיות את התכלית האמיתית של החיים?
האם לבדוק - מה תכלית חיי?
"אולי אינו בן אדם כלל" – בהתחלה, לא נראה לך 'אנושי' לבדוק למה חיים בעולם הזה, אבל:
אל תפחד! אין דבר יותר - אנושי מזה.
אל תפחד מהתורה, היא תורת חיים: "כדרך בני אדם".
החיים הזוהרים - שילוב רוחניות בגשמיות
הדרך האמיתית לחיות חיים שמחים ומסופקים, היא:
שילוב גשמיות ורוחניות כ'אחד' – בהרמוניה מושלמת!
אפשר לחיות את החיים גשמיים עם משמעות רוחנית: לעבוד, להתחתן ולגדל ילדים - בהרמונה מושלמת:
"אך תיכף התחזק האמונה אצלו להאמין בו" – פתאום אתה מאמין ששווה לקבל הדרכה, איך אפשר לחיות כך?
הפחד - מעכב את אושר חייך!
"ואמר אולי איננו בן אדם כלל": אתה מוכן להתחיל לחפש את אושר חייך, אבל, אתה גם – מפחד למצוא אותו, ומפחד – מאתגר חדש:
אל תפחד! איפה האומץ והתעוזה שלך? תתחיל לעשות את הצעד הראשון!
"אני רוצה שתלמד אותי איך לנהוג בכם" – כשאתה כבר מוכן להתחיל ללמוד, האורח עונה לך: "כעת אין לי פנאי, בעת אחר אבוא אצלך ואלמדך זאת"- אתה רוצה להתחיל להתקדם, ופתאום – האורח הולך!
רוצה להתקדם? קבל דחיה!
רבי נחמן מדבר המון על עקרון רוחני חשוב:
כל אחד שמתחיל תהליך של התקדמות רוחני, הוא מקבל סיוע משמים, אבל, פתאום באיזה שלב, הוא מרגיש שנותר לבד, כאילו עזבו אותו, ולא מבין:
איך יצליח להתמודד לבד עם הקשיים?
"מניעות" – צצים כל מיני דברים שמונעים ממך להתקדם, למה זה כך?
רק אם יש מניעות, בסוף מגיעים - לעצמאות רוחנית!
ולכן, האורח אומר, שהליווי הוא רק "עד אחר הפתח" - כך מתחילה התחלה חדשה.
"כמה צריך ללוות אתכם"? אתה מפחד מהאתגר של מציאות רוחנית חדשה, ולכן, התשובה: "תלווה אותי עד אחר הפתח" למה לא צריך ליווי יותר מפתח הבית?
שינוי – מתחילים בבית ב'קטנה': בבית אתה מתנהג איך שנוח לך, ולכן, גם יכול לעשות בבית שינוי ב'קטנה'! אל תתחיל בשינוי גדול - לא בריא ולא מציאותי.
יציאה מהרגל ישן, מתחיל בשינוי קטן שיוביל - לשינוי אמיתי ויציב!
להיכנס לקדושה – מה יגידו?
בעל הבית מתחיל שוב לחשוש: "והתחיל לחשוב: איך אצא עימו?
כעת אני עימו בין הבריות, ואם אצא לבד עימו - מי יודע מי הוא?".
דוגמא קלאסית - לפחדים הדמיוניים של האדם!
אתה מפחד ממנו, גם מהאנשים סביבך...
אתה שואל את עצמך, אם אתקדם בצעד ממשי:
מה יקרה לי? מה יגידו עלי?
יש לך אחריות – על נשמתך!
"יש לי פחד לצאת עימכם" – הפחד להתחיל!
האורח משיב בחכמה: "גם עתה, אם ארצה לעשות לך איזה דבר - מי ימחה בידי?" אם אני מסוכן, אז:
אני מסוכן - גם בסלון ביתך וגם בחוץ!
לא שווה לפחד, תתחיל לבדוק את הדברים - יותר ברצינות!
נראה לך, שאתה יותר מוגן בין אנשים? אשליות!
בסופו של דבר, תמיד - תישאר לבד!
רוצה ל'עוף'? פרוס כנפיים...
"ויצא עימו מן הפתח": תעשה את הצעד הראשון - צא מהפתח, צא לפגוש עולם יותר רוחני ממה שהכרת עד היום.
תאפשר לעצמך - לשחרר הרגלים קודמים.
אתה שואל, מה אז יקרה? "ואזי תיכף חטף אותו, והתחיל - לפרוח עימו".
אתה תתחיל - ל'הגביה עוף'!!!
תתרומם לדרגה רוחנית חדשה, שתביא לחייך - אושר אמיתי!
ל'עוף' – 'מלמעלה' רואים יותר נכון!
כשאתה 'מגביה עוף', אתה מתחיל להסתכל על הכל – 'מלמעלה'!
אתה משתחרר מסבל קטנוני של החיים, וזוכה – לאושר אמיתי!
אתה רואה את מציאות חייך - מגבוה!
רואה את הדברים - לגמרי אחרת ממה שראית עד היום, ופתאום:
דברים שנראו לך חשובים – מתגמדים!
בסיפור, בעל הבית ממריא לשמים, ולך - פתאום נהייה קר.
תמתין בסבלנות – לוקח זמן לרכוש 'כנפיים'!
אתה מרגיש את החוויה של מציאות רוחנית חדשה, וזה מרומם אותך לשמים, אבל, באמת:
התרוממת – לא עם הכנפיים שלך, כי – אין לך עדיין כנפיים!
אתה זקוק לתמיכה ממשהו שכבר יודע: 'להגביה עוף'!
משהו שצריך להדריך אותך, איך - ל'עוף' נכון!
לוקח קצת זמן - להמריא בכוחות עצמך.
ועדיין - קר לך! כי השמיים, עדיין לא מוכרים וחמימים - עבורך!
ה'חיות רצוא ושוב' – אין דרך אחרת!
"בתוך כך הסתכל והנה הוא בביתו" אתה גם 'עף' וגם רואה את הבית, כי: כל התקדמות גשמית ורוחנית כוללת - עליות וירידות.
אתה נוסק לשמים – עוזב קצת את תפיסת חייך הקודמים, ולהפתעתך:
שוב חזור להרגלך הקודמים, אתה חי עם בעליות וירידות.
"ולא היה מאמין בעצמו שהוא בביתו": אתה מבולבל, ולא מבין מה קורה איתך: איך יתכן שאחרי שחווית חווה רוחנית עוצמתית, פתאום אתה חוזר להרגלי העבר? ולתאוות - שלא באמת שוות?
אתה רוצה את החידוש, אבל – יש לך איזה התנגדות לתהליך.
'נכספה וגם כלתה נפשי' – לעולם! היתכן?
אתה רוצה להמשיך לחוות רוחניות, אבל, חי למעלה למטה – העליה והירידה הרוחנית קשה לך, ואתה שואל - אין דרך אחרת?
התורה מספרת על חלומו של יעקב אבינו "סולם מוצב ארצה וראשו בשמים, ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו".
יעקב אבינו מגלה – מסר לדורות!
לא להיבהל – זה התהליך! תזרום...
יעקב אבינו מספר לנו: "מלאכי אלוקים עולים ויורדים".
התקדמות אמיתית, היא תמיד בדרך של – ירידות ועליות!
אתה מוצב בארץ – 'ארציות', ויכול גם להגיע ל'שמים' – לרוחניות:
אם תסכים לזרום עם תהליך עליות וירידות – תצליח להתקדם.
הדלקת נר חנוכה מלמדת: ביום הראשון מדליקים נר אחד, ביום השני מדליקים בהתחלה את הראשון, ואח"כ את השני, ככה החיים:
אחרי עליה - באה ירידה, ואחרי ירידה - באה עליה!
כל אחד, שרוצה 'להגביה – עוף' ועובר אתגרים, קשיים וניסיונות, כי זאת:
הדרך היחידה להצמיח - כנפיים אמיתית!
ה'כלים' לאושר חייך - מצויים בתורה!
אתה מוצא ספר, שיש בו כל מיני אותיות וכלים – התורה הקדושה!
נראה שיש בספר: כל מיני סיפורים, חוקים, קצת פרוזה, ערבוב מענין של כל מיני דברים, אבל, אם תתעמק בתורה תבין משהו – לגמרי אחר!
רק בתורה יש כלים אמיתיים - לאושר חייך!
רוצה ולא רוצה – את התורה, יש דבר כזה?
"היה לו חשק מאד ללמוד את הספר" – התורה מדברת אליך, ויש לך חשק ללמוד ולהבין אותה.
בעצם, התורה מספרת לך על חייך הפנימיים, על עצמך, מה עובר עליך, ואיך לחיות יותר טוב, ויש לו חשק גדול - להסתכל בספר התורה וללמוד אותו.
ואז, שוב קורה מה שכבר קרה: "פעם הוא פה, פעם הוא שם".
אתה רוצה ולא רוצה את התורה - עליות וירידות... אתה עובר כל מיני משברים וגלים - עד שבסוף זוכה:
להיכנס פנימה אל הקודש – אל הקדושה!
ללמוד על החיים מ'העולם' – זה לא זה!
אתה עולה באיזה הר, ורואה שם עץ של זהב עם ענפים של זהב, ויש שם כלים כמו שיש בספר, וזה נראה נוצץ, כמו: "עץ של זהב".
נראה כאילו יותר נוח ופחות מאיים, ללמוד על החיים מתוך העולם, ולא מתוך התורה, כי גם בעולם יש כלים, אבל בפועל:
מהעולם - לא ניתן לקחת כלים, כי הם מסובכים - על הענפים!
מי שלא חי בעולם רוחני – לא מבין ולא יבין
אי אפשר ללמוד לחיות את החיים – ללא התורה "ולא היה יכול מחמת שהיו מסובכים שם על הענפים - שהיו בעקמומיות".
ואתה רואה את ביתך, מתפלא וחושב:
"איך אפשר לספר דבר כזה לבני אדם?"
אפשר לספר לאנשים חוויות רוחניות?
האמת, שלא! הם באמת - לא יבינו!
אדם שלא חווה חוויות רוחניות, לא יכול להבין על מה אתה מדבר!
חיים רוחניים דורשים - קשב פנימי!
כשחברך מתעניין בך, ושואל אותך "מה שלומך"? הוא לא מתכוון לשאול: מה החוויה הרוחניות או הפנימיות אתה עובר?
כי אנשים לא רגילים לשיחות עומק, על דברים פנימיים.
ואומר: "איך מספרים פליאה כזו לבני אדם, מה שאין ראוי להאמין".
חוויה רוחנית פנימית, ניתן לספר רק: למי שמדבר בשפה של פנימיות!
כמה כאלה אתה מכיר? בתוך כך "הסתכל מהחלון וראה את האורח הנ"ל והתחיל לבקש אותו מאד שיבוא אצלו" האורח ואומר לו: "תבוא אלי".
ושוב, כמו שבפעם הראשונה האורח בורח... "אין לי זמן, אני הולך אליך".
ובעל הבית מתפלא, ושואל: "אני פה, מה זאת שאתה הולך אלי?"
לא רוצה, ולא - מרוצה!
אתה מתקדם, כמו בצעדי ריקוד קדימה אחורה, 'רצוא ושוב' - למעלה ולמטה, חושך ואור, עליה וירידה, התקרבות והתרחקות.
אתה מתנגד לכזה מהלך, ולא רוצה להתקדם - בצורה כזאת!
אבל, משהו מלמעלה מכתיב את הקצב והתהליך, ואתה – חייב ל'זרום'!
אתה רוצה שהכל ילך לך - איך שאתה רוצה!
אין לך כח וזמן, חשק וסבלנות – לתהליכים שלוקחים זמן!
דור ה'אינסטנט' – הכל מהיר וקל כמו שאתה אוהב!
מישהו שיודע יותר טוב ממך - תזרום!
קריאתו של בעל הבית: "תבוא אלי" היא קריאה:
אני רוצה - שהכל ילך לי חלק!
אני רוצה, שהאושר של החיים הרוחניים, יהיו:
'נחלתי' – לעולם! לא רוצה עוד עליות וירידות!
הקב"ה מתאים לכל אחד את הדרך והקצב!
האורח משיב לו: "אין לי זמן, כי אני הולך אליך" – וזה אומר:
משמים מוליכים אותך:
בדרך – שהכי מתאימה וטובה לך!
יש לך קושיות על הקב"ה, ואתה לא מבין - למה זה הולך כך?
אתה בידיו הרחומות של - בורא עולם!
אמר פעם רבי נחמן, טוב ויפה שיהיו לנו קושיות על מעשיו של הקב"ה, אם היינו מבינים הכל, ולא היה לנו קושיות, אז, במה:
הוא נקרא בורא ואנחנו נבראים? מה מבדיל בינינו?
נראה לך שאתה מבין איך הקב"ה צריך לנהל את העולם, אומר הנביא בשם הקב"ה: "לא מחשבותיכם מחשבותי - ולא דרככם דרכי".
כמרחק שמיים מהארץ - כך מחשבותי רחוקות ממחשבותיכם.
הקב"ה – גבוה מעל גבוה!
אין ל'שכל' האדם תפיסה - "מה עמקו מחשבותיו"!
קצת ענווה, תיכנע ותוריד את הראש – לתוכנית האלוקית!
גיבור הסיפור אומר: "תבוא אלי ותהיה איתי כמו שאני מבין שאתה צריך להיות איתי".
הקב"ה עונה לנו: "אין לי זמן"!
אני מעל הזמן, מעל התפיסה הגשמית שלך!
אבל, אתה צריך לסמוך עלי, כי - "אני הולך אליך".
אני הולך אליך בדרך שלי, בדרך של:
'השגחה פרטית' מיוחדת ושמימית, על - כל אחד ואחד מישראל.
אני הולך אליך, בדרך - שהכי מתאימה לך!
וזאת לא חייבת להיות הדרך - שאתה רוצה ומצפה!
תיכנע, תתכופף, תסמוך, תבטח, וכך – תהיה רגוע שמח ומאושר!
קצת סבלנות וענווה, ותעבור את התהליך – זה שווה!
תמתין! תחכה! זה משתלם - אין דרך אחרת!
תוכל להגיע להכל – ו'לעוף' בביטחה!
רק תזרום עם הדרך שאני מוליך אותך!
הקב"ה אומר לאדם:
אם תלך בדרכי, בוודאי שבסוף תגיע - ליעד המבוקש!
והעיקר - 'להגביה עוף'!
חנוכה ושמח - בהצלחה!