לפעמים יש מחשבה מוטעית המחלחלת מהרחוב והתקשורת החילונית ומשפיעה גם על חלק מהציבור החרדי כביכול האדמו"רים, הרבנים וראשי הישיבות, חיים להם במגדל השן כשהם מנותקים מהעם, חלקם אולי אף נדמה כי חיים בפאר והדר, כאשר הם עושים את דרכם מהבית הסגור, לרכב ההדור שלוקח אותם לאירועים בהם הם משתתפים.
יש אחרים הסבורים דווקא בחיוב כי בשל קדושתם ופרישותם הרי שאין להם פנאי כביכול לעסוק גם בדברים ה"קטנים".
סיפור מעניין ומרגש שהתרחש אמש (רביעי) בקריית ויז'ניץ בבני-ברק מוכיח כי הדברים הללו רחוקים עד מאוד מהמציאות וכי המנהיגים הרוחניים של הציבור החרדי לצד גדלותם ורוממותם יודעים לנהוג בענווה ובפשטות שמגיעה מתוך חשיבה עד לפרטים הקטנים ביותר.
אחד מתושבי השכונה מספר כי ילדו הקטן בן ה-7 יצא בשעה שמונה וחצי מהבית וצעד ברחוב אהבת שלום בדרכו לחיידר. כשהגיע לפינת הרחוב המצטלב עם רחוב תורת חיים המתין למבוגר אחראי שיעביר אותו את הכביש.
בדיוק באותו זמן יצא כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ מביתו שברחוב תורת חיים אל בית האדמו"ר זצ"ל ברחוב אהבת שלום ועבר בסמוך לילד.
הילד כמובן לא ההין והעלה בדעתו לבקש מהרבי לסייע לו, הוא המתין לאחד האברכים שיעשה זאת. אלא שלהפתעתו, לפתע נעצר על ידו האדמו"ר שהיה שעון על מקלו ושואל אותו בקול אבהי: "יונגלע, ווילסט אריבער גיין די כביש? (ילד אתה רוצה לעבור את הכביש? י"כ)".
הילד היה שרוי בתדהמה ולא פצה את פיו. האדמו"ר אחז בילד הסתכל ימין ושמאל וראה כי הרחוב ריק ופנוי מתנועת כלי רכב ופנה אליו ברוך: "קענסט אריבער גיין. די כביש איז ליידיג (אתה יכול לעבור. הכביש ריק. י"כ)".
הילד הנרגש הגיע לתלמוד תורה שם סיפר למחנכים ולחבריו המרותקים את אשר אירע.
הצגת כל התגובות