פרק ב': כפי שחשפנו אמש אודות מבצע צבאי בשיאה של מלחמת ששת הימים, ב-8 ביוני 1967, עת ביצעה יחידת המודיעין 504 של צה"ל מבצע מיוחד שהוביל לתפיסת אחת המגילות החשובות והארוכות ביותר שנתגלו במדבר יהודה - מגילת המקדש.
- איש מודיעין, מורה דרך ואיש אשכולות | שורות לזכרו של זאב (ז'אבו) ארליך ז"ל
- האדמו"ר מקרלין ניחם את משפחת החוקר ז'אבו ארליך ז"ל | התיעוד המלא
- בשיאה של המלחמה: שלושה פרופסורים במשימת הצלה
- מהקרב על ירושלים למרדף אחר המגילות: הסיפור שמאחורי הצלת מגילת המקדש
המגילה, שאורכה המרשים מגיע ל-8.15 מטרים, נמצאה ברשותו של סוחר העתיקות חליל איכסנדר שהין, המכונה 'כנדו', בביתו בבית לחם. לאחר משא ומתן, פיצתה מדינת ישראל את הסוחר בסכום של כ-115,000 דולר. הטענה הייתה כי המגילה הגיעה לידיו בניגוד לחוק הירדני.
סיפורה של המגילה התחיל עוד קודם לכן, בסוף ינואר או תחילת פברואר 1956, כאשר בדואים משבט התעמרה גילו אותה במערה 11 בקומראן. המגילה הגיעה לידי שהין, שהיה מעורב במסחר במגילות כבר מ-1947.
החיבור ההלכתי המרתק, שנכתב בתקופה החשמונאית, מכיל 66 טורים ומורכב מ-19 יריעות גוויל (קלף) דקות שנתפרו בחוטים. המגילה נכתבה בעברית בכתב מרובע הרודיאני, בסגנון שהוגדר כ"כתב מהודר למחצה". מאחר שהעמוד הראשון לא נתגלה, משערים החוקרים כי אורכה המקורי היה קרוב ל-9 מטרים. היא גולגלה מהפנים לחוץ בגלילה בודדת, כשהדף הראשון היה החיצוני בגלילה והאחרון – הפנימי ביותר.
תוכן המגילה מרתק במיוחד - היא כוללת פירוט נרחב של הלכות בית המקדש, תיאור מדויק של מבנהו ומידותיו העצומות, שהיו שוות לתחום ירושלים כולה בסוף ימי הבית השני. במקדש המתואר במגילה תוכננו שלוש חצרות מרובעות מוקפות חומות, עם ארבעה שערים בחומה הפנימית ו-12 שערים בחומות התיכונה והחיצונית, שנקראו על שמות שבטי ישראל.
בתיאור המועדים וההלכות שנמצאו במגילה, נגלה בפנינו עולם שונה מזה המוכר לנו כיום. נוסף על המועדים הידועים לנו, מצויים בה חגים ייחודיים, ובהם חג ביכורי היין שחל בדיוק שבעה שבועות אחר חג השבועות, וחג ביכורי השמן שנחוג שבעה שבועות לאחריו.
מעבר למועדים אלו, המגילה מפרטת הלכות מחמירות הנוגעות לירושלים עיר הקודש. הלכות אלו נובעות מתפיסה ייחודית הרואה בקדושת המקדש כוח מקרין המשפיע על העיר כולה. מכוח תפיסה זו נאסרה בירושלים אכילת בשר חולין (שאינו מקרבן) ונאסרו בה יחסי אישות. הלכות אלו, שאינן מוכרות מן התלמוד, מלמדות על קיומה מנהגים שונים ומחמירים ביחס לקדושת ירושלים.
בחינת ה"הלכות" שאינן מופיעות בתלמוד הבבלי והירושלמי מגלה תופעה מעניינת: הכת היהודית שניסחה אותן אימצה גישה מחמירה יותר מזו של חז"ל. אולם, עובדה זו מלמדת אותנו לקח חשוב - החמרה יתרה אינה בהכרח סימן לאמת הלכתית או לדרך הנכונה.
מגילת המקדש מפרטת את "תורת המלך" - קובץ הנחיות מפורט לניהול הממלכה, הכולל הוראות לארגון הצבא, בחירת שומרי ראשו של המלך, הקמת מועצת משפט, ואפילו איסור על המלך לשאת יותר מאישה אחת.
בנושא המגילה ישנה חלוקת החוקרים פרופ' יגאל ידין (שכיהן גם כרמטכ"ל וכסגן ראש הממשלה) ופרופ' חנן אשל. ידין טען שזאת מגילה 'כיתתית' שנכתבה ע"י הכהן של כת האיסיים דהיינו שזה מסמך אנטי פרושי-חז"לי. ואלו חנן אשל טוען שמגילה זאת נכתבה לפני החלוקה לכיתות.
למעשה רוב החוקרים סוברים כי כותבי מגילת המקדש היו חברי כת יהודית דתית מתקופת בית שני, שפרשה מהזרם המרכזי של היהדות בירושלים. הכת בחרה להתיישב במדבר ולנהל אורח חיים סגפני, מתוך אמונה בביאת המשיח הקרבה. התרחקותם מהנהגת חכמי התורה בירושלים הובילה לסטייה משמעותית מעיקרי היהדות המסורתית.
חלק מהחוקרים מזהים אותם כצדוקים, תלמידי צדוק, קבוצה שפעלה בתקופת החשמונאים ופירשה את התורה באופן שונה מהמסורת של התורה שבעל פה. קבוצה זו נעלמה לאחר חורבן בית המקדש השני. תומך מרכזי בתיאוריה זו הוא פרופ' יהודה (לורנס) שיפמן מאוניברסיטת ניו יורק. עם זאת, - דבריו נסתרים מדברי חז"ל, שהרי חז"ל מתארים את הצדוקים כמי שחיו חיי מותרות.
ההשערה המקובלת יותר במחקר היא שמדובר בכת האיסיים, קבוצה יהודית פורשת שפעלה בתקופת בית שני ולאחריה. ההיסטוריונים הקדומים מתארים את האיסיים ככת שדגלה בפרישות, התגוררה במדבר יהודה והקדישה עצמה לחיי רוח – תיאור התואם את הממצאים בקומראן. יוסף בן מתתיהו, שהרבה לכתוב עליהם, תיאר אותם כך: "האיסיים הם יהודים... הם נזרים מתענוגי הבשר, בראותם בהם רעה, ולמעלה טובה נחשב בעיניהם למשול ברוחם ולכבוש את יצרם... הם מואסים בחיי".
עשר שנים לאחר רכישתה, פרסם הארכיאולוג יגאל ידין מהדורה עברית מקיפה של המגילה בשלושה כרכים. בהמשך, החוקר אלישע קימרון פרסם מהדורה מעודכנת ב-1996, שכללה פענוח מדויק יותר של הטקסט והצליחה לקרוא אותיות רבות שלא פוענחו קודם לכן.
חשיבותה של המגילה חורגת מעבר לתוכנה המרתק - פרסומה שינה את כיוון המחקר של מגילות קומראן כולן, והסיט את תשומת הלב המחקרית מההיבטים התיאולוגיים להיבטים ההלכתיים המשתקפים במגילות. עד היום ממשיכים חוקרים להתווכח על זהות מחברה ועל השאלה האם הייתה שייכת לכת האיסיים או שמא נכתבה בתקופה מוקדמת יותר.
לקריאה נוספת: 'ארכיאולוגיה תנ"כית כרך ו' מאת הרב זמיר כהן, בעריכת הרב ניסן לברון.
* כתבה זו מוקדשת לזכרו של חוקר ארץ ישראל זאב חנוך (ז'אבו) ארליך ז"ל, שנפל בקרב בלבנון בי"ט בחשון תשפ"ה. ז'אבו נקרא לסייע בפעילות מבצעית על ידי רמ"ט גולני, מתוך הכרה בידע המקצועי העמוק שלו בתחום. יצוין כי בעבר התקיימו מקרים נוספים בהם ארכיאולוגים שולבו בפעילות מחקרית בשטח בזמן מלחמה, כפי שפורט בהרחבה במאמר זה.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com