האם שמתם לב לריבוי ספרי הדרכה למנהלים שמציפים אותנו לאחרונה?
הפופולרי שבהם, "מוקף באידיוטים" של תומס אריקסון, כובש את מצעדי הספרים כבר חודשים ארוכים. הספר, פרי מחקר מעמיק של שנים, טוען כי ניתן לחלק את בני האדם לארבעה טיפוסי התנהגות בולטים: הדומיננטיים והשאפתנים, החברותיים והאופטימיים, היציבים והאדיבים, והאנליטיים והזהירים.
אריקסון מדגיש את החשיבות שבהבנת הסגנון הייחודי של כל טיפוס ואת הדרך האופטימלית לתקשר ולשתף עמו פעולה.
ארבעה סוגי חשיבה וקבלת החלטה - מעניין אם יש הקבלה לארבעת הבנים של ההגדה...
•
שביעי של פסח. אחרי המסע המפרך ממצרים, מגיע עם ישראל אל סף הים. ולפתע, ביום השביעי, מתחוללת דרמה עוצרת נשימה. עצרו לרגע ונסו לדמיין את הסיטואציה המטלטלת:
אנו עומדים על חוף הים, גבנו אל צבא מצרים הרודף, ומולנו – ים סוער ובלתי עביר. אי-ודאות ופחד משתקים את האוויר. מה עושים ברגע שכזה?
חז"ל מתארים כיצד נחלק העם ברגע הקריטי לארבע תגובות שונות, כ"ארבע כתות על הים". בואו נקשיב לקולות העולים מן העבר:
קבוצה אחת זועקת: "אחורה פנה! נשוב למצרים! לפחות שם היה 'ביטחון', גם אם של עבדות משפילה."
קול אחר נשמע בייאוש: "קדימה! נילחם! אין ברירה אחרת, גם אם ברור שזהו קרב אבוד מראש מול האימפריה המצרית האדירה."
קול שלישי מציע בפזיזות: "נקפוץ ישר למים! אולי נצליח לשחות? ממילא אין לנו מה להפסיד, זה עדיף ממוות בטוח."
וקול רביעי, אולי הפייסני ביותר, קורא: "נעצור, נשב כאן על החוף ונתפלל. רק תפילה יכולה לעזור לנו כעת."
עצרו רגע וחשבו: איזו תגובה מהדהדת בכם יותר? לאיזו קבוצה הייתם משתייכים ברגע המכריע הזה?
• •
אך מתברר כי אף אחת מארבע התגובות הללו לא הייתה הנכונה.
הקב"ה מורה למשה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ!" וברגע השיא של חוסר האונים, מתרחש הבלתי ייאמן – הים נקרע! ישועה מגיעה ממקור בלתי צפוי לחלוטין, ממקום שלא העזנו לחלום עליו. נס גלוי שמשנה את כללי המשחק.
התמונה המצורפת, שנוצרה במיוחד לטור זה על ידי הצלם המוכשר, ידידי מאיר אזרחי, חבר קהילת בית הכנסת הגדול, באמצעות תוכנת AI, ממחישה את הרגע. כשנשאל על הבעת הפחד על פני האנשים, הסביר: "הם רק הרגע יצאו מהטראומה הגדולה – מחוסר אונים. תן להם זמן לעכל את ההפתעה וההלם."
הרגע המדהים הזה מלמד אותנו שיעור חשוב: לעיתים, הפתרון אינו טמון באף אחת מהאפשרויות המוכרות והגלויות לעין, אלא דווקא במקום אחר, באופן שלא יכולנו לשער או לקוות לו.
• • •
והלקח לימינו: גם היום, אנו ניצבים בפני אתגרים מורכבים, מוקפים בקולות מנוגדים והצעות סותרות. אך מתוך אמונה וענווה, נבין שהתקווה לישועה לא תמיד טמונה בפתרונות המוכרים. ייתכן שהמענה לאתגרינו נמצא במקום בלתי צפוי.
חייבת להתקיים דרך חמישית, מעבר לטיפוסי האישיות המוגדרים ולדפוסי התגובה השגרתיים. אל לנו לסגור את הראש, אלא להקשיב למגוון הדעות ולפתוח פתח לאפשרויות חדשות.
חכמינו לימדו: "הרבה שלוחים למקום", והישועה מגיעה לעיתים ממקומות בלתי צפויים. אל לנו לפסול רעיון מראש או להתקבע על כיוון מחשבה אחד.
בשביעי של פסח, נשאב השראה מקריעת ים סוף: ניקח נשימה עמוקה, נרגיע את הרוחות הסוערות ונפנה את ליבנו אל מגוון האפשרויות. ולקראת הקיץ הבא עלינו לטובה, נקווה לפריצות דרך במסלול בטוח לעם ישראל באחדות שבטינו – יחד שבטי ישראל.