השבוע לאחר הסתלקותו של הגה"צ רבי יוד'ל בויאר זצ"ל משרידי תלמידיו של מרן החזון איש זצ"ל ומראשי ישיבת בית שמעיה, סופרו סיפורים רבים על הגאון ועל פעליו, אך ביניהם גם סיפורים שהיו חתומים ולא יודעים בציבור, כמו חלקו של הגר"י זצ"ל בהצלת עם ישראל מאכילת טבל לאחר השמיטה האחרונה.
מתברר כי במדינת ישראל כמדינה המוקפת אויבים ישנם מאגרי ענק של חיטים לשעת חירום, באופן מוסדר ישנם חקלאים שאת כל היבול של שדותיהם מוכרים למדינה, וזו מחזיקה מחסנים גדולים בכדי לשמור על החיטה על כל צרה שלא תבוא.
בשנת תשפ"ג השנה שלאחר השמיטה האחרונה ראו בחוש את ברכת השמיטה "וציוותי את ברכתי", והיבול של אותן שדות שעוברות מדי שנה לתוך המחסנים של המדינה גדל בעשרות אחוזים יותר מכל שנה, ונוצר מצב שהמחסנים לא יכלו להכיל את כל יבול החיטה של החקלאים.
אם המחסנים לא יכולים להכיל, העודפים היו אמורים לצאת לשוק, וכמות כה גדולה של יבול חיטה לא מתוכנן שהלך לצאת לשוק הוביל לחשש כי אלו יגיעו אפילו למאפיות, בלי שידעו כי מדובר בחיטים שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות, וכך במקומות מרוחקים שלא עומדים תחת השגחה מהודרת היה חשש כי אלו יכנסו למאפיות וזה יגרום למאות אלפי יהודים להיכשל באכילת טבל.
איכשהו הדבר נודע להגה"צ רבי יוד'ל בויאר זצ"ל, והדבר לא נתן לו מנוח, במיוחד כתלמידו של מרן ה'חזון איש' שהקדיש בשעתו זמן רב מסדר יומו העמוס בכדי להעמיד עולה של תרומות ומעשרות בישוב החדש.
באותה תקופה נכנס לתפקידו הרב משה אבוטבול כסגן שר החקלאות, ולהגר"י בויאר זצ"ל ישנו תלמיד וותיק וחשוב בבית שמש הרה"ג רבי מרדכי כהן ראש הכולל 'יד דוד ואוהל רחל', הכולל הראשון בבית שמש הוותיקה. הגר"י בויאר פנה אליו ואמר לו כי הוא שמע ממנו בעבר כי יש לו קשרים עם הרב משה אבוטבול, ולכך הוא מבקש שיפנה אליו שיפעל להסדיר את העניין שעודפי החיטה לא יצאו לשוק ללא פיקוח.
סגן השר אבוטבול היה אז כאמור בראשית דרכו במשרד החקלאות, אך למרות זאת נכנס לעובי הקורה וקיים בלשכתו פגישה משותפת, בו ישבו מצד אחד נציגי גופי הכשרות ורבני בני ברק כמו הרה"ג רבי יהודה כהן מועד הכשרות של בד"ץ העדה החרדית, הרב מרדכי קרליץ והרב אליהו שאג, ומצד שני מנכ"ל משרד החקלאות ובכירים נוספים מהנהלת המשרד.
הייתה זו ישיבה שערכה כשעתיים תמימות במהלכה הרבנים הסבירו את הנושא ההלכתי והחשש שיש מכך כי התבואה תופץ ללא פיקוח, ובעקבות זאת הוחלט להסדיר את הנושא ולהגדיל את המחסנים בכדי לקלוט את כל היובל המבורך של שנת 'וציותי את ברכתי".
מסיבות שונות ההסדר המבורך שנחתם בשעתו נותר חתום בין גבולות משרד החקלאות ולא נודע בציבור, אך השבוע לאחר פטירתו של הגה"צ רבי יוד'ל בויאר זצ"ל, פורסם הסיפור בכדי ללמד וללמוד מאורחות חייו של אותו גאון וצדיק שממכון שבתו בבני ברק דאג לעם שבשדות, זכה וזיכה להציל מאות אלפים מאכילת טבל.
סגן השר משה אבוטבול מאשר את כל פרטי המעשה ואומר: "הייתה לי הזכות להיכנס לעובי הקורה לפתרון הבעיה שיכלה חלילה להכשיל רבים, זאת לאור בקשתו האישית של הגה"צ רבי יוד'ל בויאר זצ"ל. הרבה למדתי מכך על ההסתכלות של גדולי ישראל היושבים בהיכלה של תורה אך מצודתם פרושה על כלל ישראל מתוך ערבות אמיתית, ולוואי וכולנו נוכל להמשיך ללמוד מדרכיו ומתורתו".