ההבדל בין כתבה עיתונאית לטור דעה, שבכתבה צריך להיצמד לעובדות ולנתונים היבשים, בעוד בטור דעה יכול כל אחד לכתוב מה ואיך שנראה לו. לכן, כשנתבקשתי לכתוב על פוסט ויראלי שמאשים חרדים שביקרו בגן חיות בכך שהם לא התנהגו כמו בני אדם - הסתפקתי איך לגשת לסוגיה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בכל מקרה בו מאשימים במשהו את המגזר החרדי, צריך לקחת את הדברים בעירבון מוגבל. שונאים אותנו, זו המציאות. אולי עדיף שלא להתייחס. אולי מדובר כאן בעוד שונא חרדים שמצא היכן להטיל בנו רפש. ובכ"א נשתדל לא להיכנס למגננה, לראות האם יש מהדברים שאנחנו צריכים לקחת לתשומת ליבנו תוך כדי היצמדות לעובדות. בסופו של דבר חוסר הקפדה על כללים יכול להיות האכלה של קוף אך יכול גם לעלות בחיי אדם.
בפוסט אותו כתב תושב ירושלים ברשת X נכתב כך:
"בא לי לבכות. בחיי. יש לנו מנוי לגן החיות בירושלים אז לקחתי את הבן הקטן לביקור ספונטני של שעה. שכחתי שאצל החרדים זה עדיין בין הזמנים וכך מצאתי את עצמי הלא חרדי היחיד בקרב משהו כמו 10 אלפים (בלי הגזמה) חרדים בגן החיות.
עכשיו וואלה, באמת שאין לי שום דבר בבסיס נגד חרדים. למדתי בישיבה תיכונית שרוב הצוות בה היה חרדי. ביליתי תקופה קצרה בישיבת חברון המפורסמת וכשנחה עליי הרוח אני הולך בימי חמישי לאוכל צ'ולנט במאה שערים. אמרתי יאללה, יהיה כיף, אין סיבה שלא.
הנה מה שראיתי שם בשעה שהייתי שם.
1. עשרות ילדים מאכילים חיות למרות שכל חצי מטר יש שלט שאומר שאסור לעשות את זה
2. לא מעט אנשים שמעשנים בשטחי הגן למרות שגם על זה יש המון שלטים. אחד מרושע במיוחד הגדיל לעשות וזרק את הבדל שלו לאחד הכלובים (כפי שרואים בתמונה)
3. יותר מחמש הורים שמכניסים את הילדים שלהם לתוך כלובים או מעבירים אותם מעבר לגדרות (כמו כאן, בתמונה) למרות שברור בעליל שאסור לעשות את זה
4. אישה מחליפה חיתול לילד שלה וזורקת את החיתול המשומש על השביל
5. איש אחד מרושע במיוחד שהביא פנס מהבהב לכלוב העטלפים כדי לחרפן אותם (עליו כבר ממש צרחתי)
וזה בנוסף להררי זבל שנשארו בכל מקום בתוך ומחוץ לכלובים (צילמתי רק חלק קטן) כלשאף אחד לא נראה שזה מזיז, בעוד אני והבן מצאנו את עצמנו בתחרות מי אוסף הכי הרבה עטיפות ממתקים לזבל.
עכשיו תגידו בטח, כן כולם ככה, בטח כשיש עומס. אבל אני אומר לכם, הייתי עשרות פעמים בגן החיות. בחיים שלי לא ראיתי התנהגות כזו. לא בחומרה ולא במאסות.
הדבר המדהים במיוחד פה הוא שהציבור החרדי הוא זה שבשם התורה הקדושה מרשה לעצמו לא להתגייס, לא להצטרף לשוק העבודה, לא לתרום. דווקא הציבור הזה מצליח להוציא ממנו כל כך הרבה אנשים חסרי כל מוסר אנושי בסיסי או יכולת פשוט לשמור על החוק או על הסביבה.
אין בעיניי חילול ה' יותר גדול מהדבר הזה, והמחמירים יגידו שאולי זו אחת הראיות הכי חזקות שלימוד תורה לא הופך אותך לאדם טוב יותר, אולי להיפך.
וואלה לא בא לי לכעוס, לא בא לשנוא את הציבור הזה, בחיי. אבל יצאתי מהגן החיות והדבר היחיד שחשבתי עליו הוא אשת הצוות שנאלצה לצרוח דקות ארוכות במיקרופון מול עשרות אנשים לא להאכיל את החיות. או על כל העבודה שנשארה אחרי שכולם ילכו. או סתם, מה עבר בראש של אותו אדם מרושע שהביא אשכרה פנס מיוחד כדי להתעלל בעטלפים ועל עשרות האנשים שעמדו סביבו וחשבו שזה ממש סבבה. באסה. פשוט באסה".
התגובות של האנשים על דברי הכותב הן חד משמעיות, לכאן או לכאן. אלו שמאשימים את הכותב בשנאת חרדים ואנטישמיות ואלו שמצדיקים לחלוטין ומוסיפים את הסיפורים והמקרים שבהם הם נתקלו.
האם החרדים באמת מלכלכים יותר?
האם פחות אכפת להם מהסביבה והם מנותקים מכללי התנהגות במרחב?
מצד אחד החינוך לדרך ארץ הוא בסיס ושורשי אצלינו. ילדים שקמים לאדם מבוגר ושאומרים תודה לנהג הם מחזה נפוץ כמו התנהגות מופתית בכנסי ענק. זאת לעומת אלימות במשחקי כדורגל או לכלוך מטורף שאני עצמי ראיתי אחרי אירוע רב משתתפים במגזר החילוני.
בואו ננסה לשים את הדעות בצד ולהיצמד לעובדות.
כל עוד לא נעשה מחקר מדעי עם 2 קבוצות לצד קבוצת ביקורת, אי אפשר לענות באמת על השאלות הללו. בשביל לבדוק, צריך לקחת באותם התנאים ובאותו המקום בדיוק 10,000 חרדים ו-10,000 חילונים בלי שהם יודעים שהם במבחן התנהגות. יום אחד להכניס חרדים ויום למחרת חילונים, לוודא שכל המתקנים והאטרקציות פעילות בדיוק אותו דבר, ומזג האוויר תואם במדויק ובסוף היום ללכת ולספור ולבדוק את כל הפסולת, לראות מי לכלך יותר...
כל עוד אנחנו מסתמכים על עדות וחוויה אישית של אדם, הרי שיש הטעיות רבות. אולי בגלל שהיום של החרדים עמוס יותר, נשאר יותר פסולת? הרי בכל קבוצה של 100 אנשים יהיה את ההוא שלא מחונך וזורק את הזבל שלו על הרצפה ואם יש יום שבו יש קבוצה גדולה של חרדים הרי שזה לא אומר שהם מלכלכים יותר.
כאן אני רוצה לשתף את תגובתו של עמיתי ישי כהן שכתב: "אפשר לקרוא את הציוץ הזה ולהתעצבן. לצעוק ״שונאים אותנו״. ואפשר לעצום עיניים ולחשוב בינינו האם יש אמת בתיאורים שלו. ואז לדעת איך מטפלים בזה ומחנכים את הילדים. וגם איך מונעים חילול ה׳".
גם אם נצליח במחקר להוכיח שהחרדים מלכלכים פחות, הרי שגם המעט הזה הוא חילול השם שעוונו גדול מנשוא. חכמינו זיכרונם לברכה לימדונו במסכת יומא: "מי שיש חילול השם בידו אין לו כח בתשובה לתלות ולא ביוה"כ לכפר ולא בייסורין למרק אלא כולן תולין ומיתה ממרקת… אמר רב נחמן בר יצחק כגון דקא אמרי אינשי שרא ליה מריה לפלניא, אביי אמר כדתניא ואהבת את ה' אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה ומשמש ת"ח ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה אוי להם לבריות שלא למדו תורה פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר".
מספיקה פעם אחת של התנהגות שלא מכבדת בשביל שאותו שונא חרדים יכתוב פוסט שיעורר שנאה ועליו הגמרא כותבת: "אבל מי שקורא ושונה ומשמש ת"ח ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו…", מצופה מלומדי התורה שחיים על פי תורת החיים שיתנהגו למופת ויתנו דוגמה.
אך מדוע יש מקרים שזה לא קורה? יהודה גנוט מעמותת חרדים לסביבה, טען שאם יש מקרים שחרדים מלכלכים זה מחוסר הסברה. "חרדים לא מלכלכים יותר", הוא מדגיש. "תראה כל אצטדיון אחרי משחק כדורסל/כדורגל בטח אחרי אירוע שעושים בפארק, יש לכלוך בצורה מוגזמת וביחוד בשבתות שאז אף חרדי לא מגיע לעשות על האש בשבת בפארק והפארק נראה מטונף ומלוכלך. אבל אם יש מקרים שלא מקפידים על איכות הסביבה, זה מתוך חוסר מודעות".
לדבריו, "מה שצריך לעשות זה להמשיך להשקיע בנושא הזה של מודעות. כמו שבציבור החילוני משקיעים על מודעות, אצלינו הרבה פעמים אין ידע בסיסי".
מי שנתן הסבר מפורט יותר הוא איש חינוך ידוע שביקש להישאר בעילום שם, אך אמר לי דברי טעם: "ההקפדה על רכוש הזולת, על גזל, היא מעל ומעבר. בחור ישיבה לא יגע בטישו מתוך חבילה ששייכת לחבר שלו. אבל בייחס לרכוש ציבורי, הוא פשוט לא חושב שזה גזל. כי זו המדינה, כי זו העירייה, כי הוא מציל מידי הפריץ ולוקח בחזרה את מה ששייך לו.
"גם בנוגע להתייחסות לכללים כגון לא להאכיל את החיות, הוא לא באמת חושב שיש בעיה. גם כאן אין תשובה אחת למה, אבל אולי בגלל שיש לנו את התורה וכל מה שלא קיבלנו מסיני לא נצטווינו, אולי כי אנחנו חיים בתפיסה של נרדפים וכל החוקים והגזירות של המדינה באות בשביל לרדוף אותנו, אז מרשים לעצמנו לזלזל".
אבל אם בגן החיות זה מזיק לחיות, יש תחומים בהם זה סכנת חיים. כמו לשחות במקום בלי מציל שלצערי יש הרבה חרדים שנפגעים מאי הקפדה על הוראות...
"נכון. וזה עצוב וכאן זה כבר פיקוח נפש. אבל גם להאכיל קוף בבמבה שמזיקה לו זה בגדר של צער בעלי חיים שאסור לצער, רק שהוא מבחינתו השלט לא רלוונטי, כי הוא לא חושב שזה מזיק ומי הם שיגידו לו מה מזיק. אם הרב שלו או אבא שלו היה אומר לו הוא היה מקבל. אני יכול להגיד לך שאנחנו תמיד מנקים את המקום שהגענו יותר ממה שזה היה לפני ולא חסר משפחות חרדיות כאלו לעומת הישראלי המכוער שמלכלך, הכל עניין של חינוך ומודעות".
"אני רוצה לסיים עם משפט קשה", הוא אומר, "ובגלל האמירה הזו אבקש שתשאיר אותי בעילום שם. אולי החרדים לא מלכלכים יותר, אבל הם מתים יותר בתאונות שיכלו להימנע. והסיבה שאני אומר לך את זה הוא לא בשביל חלילה לקטרג על הציבור שלנו, אלא בשביל למנוע אסונות מיותרים".
אך אם על נושא לכלוך בפארק סיכמנו שאי אפשר להאשים את החרדים יותר מאשר מגזרים אחרים, כאשר אנו מדברים על תאונות בין הזמנים או כמעט אסונות כמו שראינו אתמול באירוע בחורי הישיבה ממודיעין עילית בים המלח, כמו אין ספור מקרי טביעה, התייבשויות ואירועים במסלולים, הנתונים מראים שהציבור החרדי, לצערנו, מוביל.
כאן אני רוצה להזכיר ריאיון שערכנו עם רואי ליברמן מי שבפועל הוא זה שהולך להוציא את הנעדרים מהמים.
מי הם האנשים שנכנסים לחופים לא מוכרזים, ולמה הם עושים זאת לדעתך? שאלתי.
"קודם כל חשוב להגיד שזה חוצה מגזרים, זה כולם. אבל יש שלושה מגזרים שטובעים הרבה יותר לאורך השנים. אם זה אלו הערבים, אם זה אלו מיהודה ושומרון והפזורה הבדואית - מגזר שכנראה פחות יודע לשחות, המגזר האתיופי והמגזר החרדי שטובע במספרים גבוהים בתקופות מסוימות כמו בין הזמנים.
"אם אני מדבר על המגזר החרדי, אני יכול לנסות להציע עוד סיבות. לדוגמה, שאנשי המגזר החרדי רוצים להיות עם המשפחה. וגם כי במקומות המוכרזים והמופרדים עמוסים בצורה קשה. כמו כן, אנחנו לא תמיד מתייחסים באופן רציני לשילוט האזהרה".
הצגת כל התגובות