ימים קשים מאוד עוברים על היהדות החרדית בארצינו הקדושה. תמונות קשות נראים בכל כלי התקשורת: רואים אברכים עם לבושי שיראין, ראשי כוללים ועסקנים שנראים כמכובדים אזוקים בכבלי ברזל - ולא בגלל שניסו לעצור חיטוטי שכבי, ולא על שמחו נגד חילולי שבת, ולא על שניסו לבער קן פריצות בתוככי מחננו - אלא הם חשודים על גניבה, על מעילה, על נתינת שוחד וקשירת קשר לרוקן את הקופה הציבורית.
כבר שנים עננה שחורה זה רוחפת מעלינו. מדברים על מאכערים שרושמים רשמי כזב על כוללים שאינם קיימים; על ישיבות שלא נבראו; על ת"תים שטרם קמו; ועל בתי חינוך שלא נולדו. השמועות מדברים על תעשיה שלימה של זיופים הנעשה על-ידי מאכערים שונים שיש להם מעמד בקהילה החרדית.
מעניין הדבר, שבעיקר מי שאומרים עליהם שחשודים במשחקים כאלו הם גופים שחצו את המחנות. כלומר, חוגים שהשתייכו עד לאחרונה לחוגי העגה החרדית ועברו לצד השני, כי לא יכלו לעמוד בניסיון המאוד-קשה הזה.
ובמקביל, הם גם משתמשים בעיקר בשמותיהם של אנשים מתוך המחנה הנשאר לפליטה, בשמות אנשים ממחנה העדה החרדית, שמוסדותיה מתנזרים מתקציבים שלטונים, והללו משתמשים במספרי זהות, ובתעודות מזויפות להזרים כספים לעמותות קיקיוניות ולמטרות כוזבות למלאות את כיסיהם.
השמועות מדברות על מאות אברכים שהפסידו הרבה כסף בגלל זיופים הללו. אברכי משי שפתאום מתברר להם שאנשים וגופים עלומים קיבלו עליהם הרבה כספים, וכשהם יצאו לעבוד ולהצהיר על העבר שלהם, הביאו לפניהם תצהירים על אלפי שקלים שזרמו לעמותות כאלו ואחרים, שמילאו כיסם מכך שהוא כביכול למד בכולל או בישיבה של העמותות הללו; או הורים שחויבו לשלם כל מיני מיסים ממסדיים עבור ילדיהם שלומדים בבתי ספר, כשהילדים כלל אינם רשומים במוסדות הללו, ולומדים בבתי החינוך הכשרים, שעל טהרת הקודש, ללא עירבוב חול וטמא רח"ל.
רבותינו טרם הכריעו מה לעשות עם אנשים בזויים הללו, ואיני יודע על הימצאותו של ´היתר´ מפורש ´למסור´ אותם לרשויות. אבל היה ברור כבר לפני שנים רבות, שאם נכונות השמועות, ואם קיימים מושגים כאלו, לא יעברו ימים רבים והמה יתפסו, כי סוף גנב לתליה.
קשה מאוד התחושה במחנה העדה החרדית בימים אלו. יש לנו ויכוח מר עם גופי האנשים הנמצאים כעת בחזית השערוריה – בנוגע לצדקת דרכינו, אותה עזבו בעשור האחרון, והתחברו למחנה החרדים-המפלגתיים. אצלינו היה ברור שהמצב הוא כנאמר (ירמיהו ב יג): "כי שתים רעות עשה עמי, אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות, בארות נשברים אשר לא יכילו המים", אבל הם פרחו ושגשגו, והיה להם טוב, והנה עתה הם נפלו בחשדות כבדות כל-כך.
אנשים הללו טפחו על עצמם על השכם, ואמרו על עצמם שהם אנשי ה´עילית´ של הירושלמים. איך הם אומרים זאת: אנחנו מגדלים דורות של ´מחונכים´, אצילים. לא עוד פראים, אלו שיוצאים למחאות על כבוד שמים; לא עוד יושבי מעצרים ומוציאי דיבת היהדות החרדית רעה – אנחנו ה´מתוקנים´, ה´אחראים´, בעסערע מענטשן... ומה אנחנו רואים כאן בפרשיה זו? אנשינו יושבים במעצר למען שמירת קברי ישראל ולמען הגנת קדשי ישראל, ואין לנו אלא לפטור ולומר:
מודים אנחנו לפניך ה"א ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש, ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות. שאנו משכימים והם משכימים, אנו משכימים לדברי תורה, והם משכימים לדברים בטלים. אנו עמלים והם עמלים, אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר. אנו רצים והם רצים, אנו רצים לחיי העולם הבא, והם רצים לבאר שחת. שנאמר: "ואתה אלקים תורידם לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה - לא יחצו ימיהם, ואני אבטח בך".
(המאמר פורסם בשעה טובה)
הצגת כל התגובות