פרק י': בפרק הקודם חשפנו את טענתו של הגאון רבי זכריה יולס שטען בספרו "מאמר דובר מישרים" (למברג תקצ"א) שהגהות שמיוחסות למרן הלבוש רבי מרדכי יפה על הש"ס שהודפסו בימיו – מזויפים.
מסתבר שהחת"ם סופר לא אהב את טענה זו, ולמרות שסבר שיתכן שהיא נכונה, עצם הפרסום הוא אינו נכון.
הדברים הובאו בספר 'התורה והחכמה' ב' עמוד 280.
הפרקים הקודמים >>
- החשש של הרב מבריסק בפיוט "צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ"
- רמת למדנותם של חכמי ירושלים; מה חשב הראי"ה קוק?
- כשרבי איסר זלמן מלצר שינה את שיטת הלימוד של הירושלמים
- ישראל שפירא משיב לביקורת: למה לפרסם מחלוקות ישנות?
- "איש זר ומאוחר בזמן לבש בעצמו בלבוש"; האם דברי 'הלבוש' - זויפו?
החת"ם סופר סבר שהיה אסור לרב יולס לפגוע במזייפים ולהלבין פניהם ברבים, ועוד להדפיס את דבריו שיישארו לעד ולעולמי עד בארון הספרים. לדברי החת"ם סופר, המחבר (הרב יולס), מחמת קנאה טרח למצוא עונתם וגילה את קלונם.
וכך דברי החתם סופר: "אוי לעינים שכך רואות, יש ויש אנשי בליעל דורשי רעות מחפשי מומין, וכי מה חסר לו למחבר הזה לפגוע באנשים האלו, ולהלבין פניהם ברבים בדפוס באופן שלא יוכל להשיב עוד לעולם, והם לא חטאו בה'".
עוד טוען החת"ם סופר, ורומז לכך שבדור שלו שהתפרצו הרפורמים שר"י, וזממו לפגוע בכל קודשי ישראל, לא ראוי לפרסם את טענתו של הרב יולס שזויפו דברי הלבוש, כי זה נותן לרפורמים חומר למטרותיהם הנזולות (כידוע המשכילים טענו שספר הזוהר זויף בידי מקובלים מהמאה הי"ג), וכך דבריו:
"כמה ספרי מינים נדפסו על ה' ועל תורתו, כמה רשעים אפיקורסים איכא בעולם. מי פגע בהם, מי נגע בהם, וזה מחמת קנאה טרח וידע למצא עונם של אלו ולגלות קלונם, ולהראות לרבים שאין זה קונסט. כי יכול לעשות ע"י ציורי דפים ומה לנו בכך מ"מ היה לנו לישועה במקצת, ואם לא גמרו מעשיהם בטוב ונתעצלו במעשיהם גם גנבו מספר פלוני ופלוני מה לו ולהם, מה אכפת לי להמדפיס הזה בזה, לא האמנתי שיש כיוצא בזה בעדת ה', וגם בק' לבוב אחר המגפה דשם וקודם ימים הקדושים לא נתייסר הבליעל הזה, ואיך נצפה על הגאולה אם שנאם חינם בלי מצות בינינו".
החת"ם סופר אף התפלא מדוע אף אחד לא מיחה ברב יולס שהדפיס את מאמרו: "הנני מעיד עלי השי"ת שהייתי מצטער מאד מזה איך בקהל הלז לא נמצא מוחה ביד זה המדפיס".
על הגאב"ד בעיר מגוריו של הרב יולס, סינגר החת"ם סופר שהוא לא התערב לטובת הרב מרגליות, כיון שהוא קרוב למדפיסים "מפרשי הים" הרב נתנזון והרב איטינגא, וכך היו חושדים בו שהוא מטה משפט, אולם על שאר הרבנים תמה החת"ם סופר: "ואפשר הגאב"ד הצדיק לא רצה להכניס את עצמו, הואיל והוא קרוב להמדפיסים ההם שלא יחשדוהו, אבל שאר בני תורה וירא הפסו תמו?".
ממשיך החת"ם סופר: "אך שבוע העבר קבלתי מכתב שהוא הצעיר זכריה ישעיהו כ"ץ הוא המדפיס ובקש ממני על זה לעמוד בפרץ ושאלה שלא כהוגן היא, כי מה אני יכול לעשות חוץ לגבולי, עכ"פ שקטתי מצערי, כי אמרתי הרבה ילדות עוזה, וארז"ל ילדות היתה לי... רק על אחב"י שלא מיחו בבניהם, ואוי לתרבות רעה בביתו של אדם שקשה ממאה מלקיות".
לסיום מציע החת"ם סופר לרב יולס לשרוף את ספרו בו האשים שזויפו דברי הלבוש: "עכ"פ הנני אומר לו יתקן את אשר עיוות, וישרוף הספרים על האח ולא יראו פני החוצה, לא יבקרני עוד במכתבו כי לא אשיב לא עכ"פ, ואם יהיה לי עסק עמו יהיה לו אשר לו, וה' הטוב יכפר בעד".
יצוין שהיו עוד מגדולי ישראל שענו לטענותיו של הרב יולס. רבי חיים צימרמן זצ"ל הוכיח שהיה בזמנו של הלבוש דפים, וכך טענתו של הרב יולס שבזמנו של הלבוש לא היה דפים – איננה נכונה.
מכתבו של החת"ם סופר הודפס בספר "התורה והחכמה" בו קובצו דברי תורתו של הרב יולס, כולל מכתבו החריף של החת"ם סופר. מו"ל הספר הדגיש שהוא לא רצה להדפיס את מכתבו של החת"ם סופר מטעמים מובנים של ביזוי הרב יולס, אולם בנו של הרב יולס, דרש בכל תוקף להוסיף את ביקורתו של החת"ם סופר, כיון שגערה זו של החת"ם סופר, היא כבוד גדול עבורו, וכך דבריו:
"אמר המו"ל הוא המכתב שליו באה תשובה המחבר בצד 68 -78 ואני לא רציתי להדפיסו מפני שהגאון פוגע בו בכבודו של המחבר בדברים בוטים וקשים, ומפני זה מלא בא במקומו הראוי במערכת המכתבים, - אך בנו של המחבר הרב הגביר ר' זוסמאן עמד על דעתו בכל תקף להדפיסו, באמרו כי גערת חכם כבעל חתם סופר זצ"ל לכבוד יחשב ומה גם שהוא יודע נאמנה שאביו ז"ל היה מתכבד ומתפאר בזה, ומרגלה בפומיה "המכות האלה הוכיתי בית מאהבי" – בכן מסרתיו לדפוס בסוף הספר, ואמרתי כמה גדולים דברי חכמים – ערכין ט"ז – א"ר יוחנן בן נורי מעיד אני עלי שמים וארץ שהרבה פעמים לקה עקיבה על ידי... וכל שכן שהוספתי בו אהבה לקיים מה שנאמר אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך".
למעשה הגענו לפולמוס זה על הגהות הלבוש על הש"ס עליו טען הרב יולס שזויפו, לאחר שגולש קורא קבוע של מדור 'היסטוריה ואקטואליה' שלח אותו בתיבת המייל שנמצאת בסיומת כל כתבה.
אותו גולש יקר מטרתו הייתה שכותב המדור ילמד מהחת"ם סופר, שטען על הרב יולס לבל יפרסם טענות שונות, כי לא העת ולא השעה. טענה זו טען הגולש כלפי המדור שמפרסם השכם והערב פולמוסים היסטוריים בין גדולי ישראל, וסבר שלא העת ולא השעה לפרסמם.
אנו במדור 'היסטוריה ואקטואליה', למדנו מפולמוס זה, את אשר נהג בנו של הרב יולס, והדפיס בספרו את מכתבו החריף של החת"ם סופר כנגד אביו, ש"גערת חכם כבעל חתם סופר זצ"ל לכבוד יחשב", וכך אנו נוהגים בשנים האחרונות בעת פרסום המאמרים באתר החרדי הגדול בעולם 'כיכר השבת', ומידי פעם בפעם מעלים תגובות הגולשים, גם אם הם נגד גישת "ההשקפה" של כותב המדור.
גולשים יקרים, בבקשה אל תפסיקו לשלוח תגובות לכותב השורות במייל המצורף מטה בסיומת כל כתבה.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות