בימינו, ישנה עוד קבוצה חרדית שטוענת שהיא הממשיכה של הגרי"ח זוננפלד זצ"ל, המדובר באגודת "קדושת ציון" שמתנגדיה טוענים עליה שהיא חרד"לית בדיוק כמו ישיבות מרכז הרב והר המור.
- הגרי"ח זוננפלד - היה אגודאי, קנאי או ציוני? • פרק א'
- הסיפורים "הציוניים" על הגרי"ח שהסעירו את 'העדה' • פרק ב'
- ה"איבה" שרחשו ה"נטורי קרתא" לישיבת "חברון" • פרק ג'
- כשהגרי"ח זוננפלד הרים על נס את מפעל ההתיישבות • פרק ד'
- כשהגרי"ח זוננפלד סירב להפקיר את שער שכם • פרק ה'
- ההשוואה בין הקמת מושבה ל... בניית ביהמ"ק • פרק ו'
באתר הויקיפדיה החרדית "המכלול" הוגדרה האגודה כך: "אגודת קדושת ציון - התאחדות החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש" היא אגודה חרדית שמטרתה להחיל את חוקת התורה על מדינת ישראל, ולכונן מדינה יהודית על פי התורה. האגודה שואפת לקדם מושגים כמו: אהבת ארץ ישראל, מצוות כיבוש ארץ ישראל והורשת האויב. ובכך יש לאגודה מאפיינים דומים להשקפת הציבור הדתי לאומי. עם זאת, בניגוד לציונות הדתית אגודת קדושת ציון אינה רואה ערך חשוב במדינת ישראל, ראשיה והוגיה, והיא דוגלת בשמרנות טוטאלית כמקובל בציבור החרדי".
כאמור, האגודה אינה מעריכה את ראשי השלטון, במאמרים שמנפיק יו"ר האגודה, הרב יהודה אפשטיין, נכתבים ביטויים חריפים על "ראשיה שריה ויועציה" שאינם מנהלים אותה ע"פ ההלכה, החל בהכרעה בשאלות ציבוריות וכלה בהקמת בית המקדש, והקרבת קרבנות.
האגודה מתיימרת להמשיך את חזונו של הגרי"ח זוננפלד בהתיישבות בכל שטחי ארץ ישראל, ללא כל קשר למדינת ישראל שאיננה פועלת ע"פ חוקי תורה. היא רואה ברבי עקיבה יוסף שלזינגר עליו כתבנו סדרת מאמרים כאחד מהוגי דרכה, לדבריהם - הוא מהראשונים שרצו לחדש את כל מצות התורה שעם ישראל איבד בגלות, כשם שמבקשת ופועלת לכך האגודה.
באגודה ישנן קולות שונים. כאשר מספר אנשים המזדהים עמה אף עולים להר הבית, ולעומת זאת חברים באגודה גם תלמידים של הגר"ש אוירבך שממשיכים בדרכו ואוסרים בתוקף את העליה להר. האגודה עצמה מעולם לא נקטה קו רשמי בעניין זה. כמו כן האגודה מקיימת כל שנה אירוע בהשתתפות מאות אברכים ובחורי ישיבות לציון יום ירושלים, דבר שכידוע מרן הסטייפלר הביע את התנגדותו לכך.
'קדושת ציון' טוענת שהם היחידים שממשיכים באמת את הגרי"ח זוננפלד, והם היחידים בציבור החרדי שטוענים לקיום אתחלתא דגאולה בישובה של א"י בכלל וביהודה ושומרון, וכמו שהגרי"ח זוננפלד התבטא על חברון ועוד, כמובא בפרקים הקודמים.
הם טוענים שהם הממשיכים את הגרי"ח זוננפלד בכך שהם לא חושבים שיש בעיה של התגרות באומות העולם בדיוק כמו שהגרי"ח זוננפלד לא חשש להתגרות באומות ולילך דרך שער שכם ולנסות להחזיר את הישוב היהודי בחברון.
הם אף מוכיחים מהתעקשותו על הליכתו דרך שער שכם, בסירובו לתת לערבים את ההרגשה כי הם מפחידים אותנו וגורמים לנו להדיר רגלינו ממקום כלשהו, וטוענים כי זו ראיה מוחצת לשיטתם, שהלא לכאורה הדבר תמוה מאוד – מנין ההיתר להיכנס לפיקוח נפש?
אלא, טוענים הם, הגרי"ח זוננפפלד הסתמך על המבואר ב'מנחת חינוך' שמגדרי מצוות מלחמה הוא גם להיכנס בפיקוח נפש, שהרי זוהי מהותה של מלחמה, ובזה מתבארת כוונת הגרי"ח זוננפלד, שכן הוא הבין שאנו נמצאים במלחמה על כל שטח ושטח כאן, וממילא היה עליו ללכת דרך שם – אע"פ שיש בזה סכנה!
לדבריהם, אין סתירה בין עמדתם לבין הטענה שהגרי"ח תמך באגודת ישראל, מכיון שאף עמדתה המקורית של אגודת ישראל הייתה קרובה לעמדות "קדושת ציון" הרבה יותר ממה שהייתה קרובה לעמדותיה של אגו"י או דגל התורה היום. לדוגמא הם מצטטים את הפסק של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל משנת תרצ"ז, שם נכתב: "הארץ הקדושה נתונה לעם ישראל, וכל ויתור שהוא על אדמות הקדש הנתונה לנו ע"י הקב"ה בגבולותיה אין בו ממש".
כיום נושא זה נתון במחלוקת גם בתוך אגודת ישראל וגם בדגל התורה. באגודת ישראל יש את מאיר פרוש שמייצג את העמדה של אגו"י של פעם, ומרבה להתבטא בצורה ימנית [והדבר בא לידי ביטוי גם בעיתון 'המבשר' שמזוהה עמו] לעומת שאר הח"כים באגודת ישראל, שפחות מזוהים עם הימין האידאולוגי.
וגם בדגל התורה שמימי הרב שך נתפסה כבעלת השקפה שמאלנית הקרובה לסאטמר, ניכר שוני מהותי בהתבטאויותיו של מי שכנראה יהפוך לח"כ הרביעי [אחרי שיאשרו את החוק הנורבגי] - יצחק פינדרוס, שאף הוציא הבטחה ממרן הגר"ח קנייבסקי לפני הבחירות שהחרדים לא יותרו על שטחים לטובת הערבים, וכלשון הגר"ח קניבסקי לפינדרוס: "שהערבים יוותרו".
בשיחה עם אחד מראשי אגודת 'קדושת ציון', הוא תקף בחריפות את הטוענים שספר "האיש על החומה" מזויף. לדבריו, אפשר לטעון באותה מידה שספר "ויואל משה" הוא מזויף, מכיון שכידוע הספר לא נכתב ע"י האדמו"ר מסאטמר בעצמו, אלא ע"י תלמידיו. ומלבד זאת, ברגע שטוענים על כל ספר שלא מסתדר לנו שהוא מזויף, עלולים גם להוציא לעז על ספרי הראשונים והאחרונים מכל הדורות, וכעין צנזור כתבי מהרי"ץ דושינסקי זי"ע.
אותו אחד מראשי האגודה מציין כי רוב הסיפורים המופיעים ב'האיש על החומה' מאומתים ממקורות אחרים. לדוגמא הוא מפנה להסכמה שכתב הרב זוננפלד לספר "ציונים לתורה" של יעקב דידובסקי, שם כתב הרב זוננפלד שבשם הספר "ציונים לתורה" רמוז: "כי גם הקוראים עצמם "ציונים" ישובו לתורה, כי האיש אשר הוא מבלי תורה, אי אפשר לקרותו ציוני".
כמו כן, לטענתו, יש בעצם הטענה שהספר מזויף, התחצפות למרן הגרי"ש אלישיב שנתן הסכמה לספר.
בכלל, טוענים הם, שהם ממשיכי דרכם של כל בני התורה ויראי השמיים שעלו לכאן בשנים קדמוניות לשם קירוב הגאולה, ובראשם תלמידי הגר"א ותלמידי הבעש"ט, והציונות החילונית אך מצאה לה כר נאה להתגדר בו, בדבר שקדמוה שומרי מצוות. בגליון היובל החגיגי שהוציאה האגודה לאחרונה, אף פורסם ראיון של הגרז"נ גולדברג [חתנו של הגרש"ז אויערבך ואב"ד בי"ד הישר והטוב לענייני ממונות] לאנשי האגודה, בו הוא טוען טענה זו בתוקף.
נקודה מעניינת היא, שניכר כי אנשי האגודה מתעלמים כמעט כליל ממרן הגראמ"מ שך זצוק"ל, כך לדוגמה בראיון של חברי האגודה שהודפס בגליון החמישים החגיגי שיצא לאחרונה ממש, התבטא חבר האגודה ר' אהרון סירקין ואמר: כיום אין סכנה של פריקת עול עקב דרישת ציון כמו בעבר, ולכן הגיע הזמן להחזיר את ההשקפות החרדיות המקוריות של ר' יחזקאל לווינשטיין, הרב מפוניבז', ר' איסר זלמן מלצר, וכן בדורות האחרונים של הגרש"ז אויערבך והרב אלישיב, ושל רוב גדולי ישראל, ובמידה רבה אף של החזו"א ומרן הג"ר חיים קנייבסקי שליט"א, שראו באור חיובי את מצוות ישוב ארץ ישראל גם במשמעותה המעשית בת ימינו. הרבה שנים לא עודדו לזה בפומבי עקב הסכנה המהותית שהייתה מפריקת עול, וכיום אין סכנה, כי הציונות החילונית מתה", נשים לב שה"גדול" יחידי שהוא לא הזכיר זהו מרן הרב שך.
בפרק הבא נחשוף על אחד מחברי אגודת קדושת ציון יהודי ת"ח ביותר, שכל כולו יראת שמים השם את נפשו בכפו נגד טומאת האינטרנט שמפיל חללים רבים בקרב הציבור החרדי...
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות