רוב רובו של עם ישראל אימץ לעצמו מטבעות לשון: 'אם ירצה השם', 'בעזרת השם' וכדומה. מילים משובחות אלו שזורות תדיר בשיחותיהם של יהודים באשר הם. מנהג זה מדגיש באופן בולט את ההכרה הקיימת עמוק בתוך הנפש הישראלית כי לא האדם קובע ומנהל את המאורעות, אלא כל הבריאה מסובבת על ידי הקב"ה שהוא הכח האלוקי העליון אשר "עשה, עושה ויעשה את כל המעשים".
הכרה בסיסית זו שכאמור טמונה עמוק בפנימיות שלנו – צריכה להשליך על חיינו ומעשינו באופן כללי ובאופן פרטי, ולהגיע לאמונה ברורה כי בלי רצון ד' וללא עזרתו לא יועילו לאדם כל כישרונותיו וכל מאמציו. כל נשימה ונשימה הם מתנת חיים תמידית מאת הבורא המקיים ומנהיג את כל הבריאה בכל רגע ורגע.
וכמאמר הצדיק רבי מרדכי מלעכאוויטש (מגדולי החסידות): "עם הקב"ה אוכל לעבור ימים ונהרות, ובלעדיו לא אוכל לעבור אפילו את מפתן הדלת".
בתקופתנו, כאשר הסערות הסוערות אינן פוסחות עלינו, כל אחד מזוויות ראייתו, הן מבחינה כלכלית, הן מבחינה ביטחונית, והן מבחינה פוליטית, וכן כל אחד ואחד מאתינו בחייו הפרטיים, בנושא פרנסה, בריאות וכל נושא אחר. חובתנו לשים אל ליבנו את האמת הברורה הזו, ולא להתבלבל ולהיסחף בסערות החיים הגועשות, הכל נגזר מלמעלה! וכפי שכבר לימדו אותנו חז"ל הקדושים כי אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה! הכל בגזירת עליון.
רבינו ישעיה הלוי הורביץ זצוק"ל, הידוע בכינויו 'השל"ה הקדוש', על שם ספרו המפורסם 'שני לוחות הברית', מתעכב בפרשות המסעות, בהם אנו קוראים בתורה שוב ושוב את הפסוקים: "על פי ה' יחנו ועל פי ה' ייסעו".
בעל השל"ה הקדוש מלמד אותנו כי זו היא הוראה לדורות, וכה דבריו בלשונו הטהור:
"יש רמז מוסר בכאן על כל פעולה או תנועה שהאדם עושה, יאמר: אם ירצה השם, או בעזרת השם. למשל, בלכתו בדרך יאמר הנני נוסע בעזרת השם יתברך, ובדעתי לחנות במקום פלוני בעזרתו יתברך אם ירצה. וכשבא למקום החניה אז יחזור וייתן שבח, ויאמר הנה בעזרת השם יתברך באתי הנה, ובדעתי ליסע לזמן פלוני בעזרתו יתברך אם ירצה. נמצא שם שמים שגור בפיו בשעה שעולה במחשבתו, ובשעת מעשה, ככה בכל פעולותיו".
וכפי שמעתי פעם ביטוי חכם ושנון: "אם תראה אדם שאחר לרכבת, אל תאמר שהאיש אחר. אלא פשוט הקדים לבוא לרכבת השנייה... שהרי הכול בידי שמים".
• • •
בפרשתנו, פרשת ויצא, אנו מוצאים סמך יפה לעניין, ואולי אף כאן יש מקור להנהגה טובה זו. אנו קוראים בתורה שיעקב אבינו בשעת צאתו מבית אביו יצחק מבקש (בראשית כח, כ): "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר, אִם יִהְיֶה אֱלֹקים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ".
וכבר רבו התמיהות בפסוק זה, מה היא הכוונה במילת "אם" – "אם יהיה אלוקים עמדי"? וכי היה לו ליעקב אבינו ספק קל האם אלוקים יהיה עמו?! והרי כל תהלוכות אבותינו הקדושים מלווים היו עם האלוקים על כל צעד ושעל?!
ומבאר המגיד והמשפיע הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א כי יש כאן יסוד גדול ולימוד ענק: יעקב אבינו יוצא בחשש את בית אביו מולדתו ומרחיק אל עבר הדוד לבן הארמי. המאורעות הבאות הם בגדר נעלם, איש אינו יודע מה צופן בחובו העתיד. וכאן נעמד יעקב אבינו לפני הקב"ה ומקבל על עצמו בנדר: מהיום, הוא מוסיף ומצרף יותר ויותר שם שמים לכל תוכנית ולכל משאלה. מעתה, הוא מוסיף ואומר "אם יהיה אלוקים עמדי", בכל דרך בו הוא הולך.
• • •
ו... להבדיל בין הקודש ובין החול. בימים אלו נסגר ספר התקציב של עירית חדרה, והשנה כמו בכל שנה הוא מלווה בהרבה עמל, הרבה דיונים, והרבה 'כיפופי ידיים'. היו רגעים בהם גם אני יחד עם שותפי יו"ר הרשימה ומ"מ ראש העיר מר ניר בן חיים נסחפנו ולקחנו אישית ללב את הנושא, וחשנו תחושות ניצחון וכישלון מכל צד.
בשלב מסוים נזכרתי במשפט יסוד שאמר לי רבה של חדרה הגאון רבי דוד ורנר שליט"א בתחילת שליחותי הציבורית: "אתה רק שליח, אתה רק המשתדל, אתה חלק ממשהו גדול ממך. המערכה כולה גדולה ממך, הייתה לפניך ותישאר אחריך... תפקידו של נציג ציבור הוא לתמרן בחכמה ובתבונה בתוך המערכת הזו כפי יכולתו. ותו לא".
ואז התחזקתי ואמרתי לעצמי: הכל "בעזרת השם". "אם ירצה השם". כלום לא ממני, והדבר לא בשליטתי. זה לא אומר שהפסקנו ללחום על כך שהתקציב יהיה יותר טוב ומועיל, לקדם את האג'נדות והערכים אשר לשמם נבחרתי ולמענם אני שם. לתקציב ערכי יותר, תקציב יותר חברתי, עם יותר חמלה, עם בשורה לכלל התושבים. ממש לא עצרנו, אדרבה המשכנו ללחום, להיאבק ולהפעיל לחץ עד הרגע האחרון, אבל מתוך רוגע, מתוך אמונה ש"לא עליך המלאכה לגמור", ומי שמנהל את הכל הוא 'כח עליון'... כפי שיש מי שיאהב לקרוא לזה. אך אנחנו יודעים ומכירים היטב כי אותו כח הוא הכח האלוקי, הכח של בורא העולם יתברך שמו.
ואל תתפלאו: דווקא מהעמדה הזו ומתוך ההבנה והידיעה – ההדורים החלו להתיישב, והדברים הסתדרו יותר ויותר.
חושבני שכאן המקום להחמיא ולברך את ראש העיר , לצוות העוזרים שלו בבר אפללו ואיציק נחמני, לגזבר העיר, ולסגנית הגזבר המסורה והצדיקה נעמי חייט, ולכל העוזרים והמסייעים איש איש בשמו הטוב יבורך.
ולשאלתכם האם אצביע בעד התקציב? תשובתי אם ירצה השם! זו התשובה הכי נכונה וגם הכי מרגיעה בעולם.
שבת שלום ומבורך