אחרי כמה ימים של רגיעה מההפגנות הגדולות שידעה ירושלים, בעקבות אירועי "האם החשודה בהרעבת בנה", ואחרי שהתאוששו בשירותי הרווחה של עירית ירושלים מהניסיונות לתקוף אותם ואף להבעיר את לשכות הרווחה, ניסיונות שרק בנס נסתיימו ללא פגיעות בנפש, מתפנה אביגיל דניאל – מנהל אזור הצפון בשירותי הרווחה של עירית ירושלים, זו שתחת אחריותה מצויות רוב השכונות החרדיות של העיר, לשיחה גלוית לב על אירועי הימים האחרונים, על הטעויות שנעשו – אם נעשו, ובעיקר על ההשלכות העלולות להיות מכאן ולהבא על הקשר בינם לבין הציבור החרדי.
העובדות מסתבר, אינן תמיד כפי שהן משתקפות באווירה הציבורית. גם בפרשייה הנוכחית, נקשר שמה של לשכת הרווחה באופן כזה או אחר, בפרט בקטעים הנוגעים להליכים המשפטיים.
אולם בפועל מבהירה הגב' אביגיל דניאלי, כי ללשכת הרווחה אין בשלב הנוכחי כל קשר לאירועים: "מדובר במשפחה שאינה מוכרת כלל לשירותי הרווחה, ועד לשלב זה, גם לא נוצר שום קשר בינינו לבין המשפחה. אנו מצידנו איננו יודעים עדיין במה המדובר ולחלוטין לא מכירים את המקרה, שמטופל כרגע על ידי הגורמים הרפואיים והמשפטיים. ככה שאנחנו מחוץ לתמונה, לפחות בשלב הנוכחי".
כך או כך, הבעיה הקשה מבחינתה, היא ללא ספק האמון הציבורי שנסדק, אחרי שנים רבות של בנייה משותפת. הגב' דניאלי אינה מסתירה זאת: "מדובר במערכת יחסי אמון שנבנתה בחמש עשרה השנים האחרונות, בצורה שקטה, בהידברות, תוך דיאלוג מתמיד והתאמת השירות לאופי האוכלוסייה. אני בהחלט מרגישה שנוצר כעת 'שבר', ונצטרך לעבוד קשה בכדי לאחות אותו".
כשאני שואל אותה, האם נראה לה שאחרי הקרע בין הציבור והרבנים לבין הרשויות, הם יוכלו בכלל להמשיך ולפעול בתוככי הציבור, היא מגלה מעט על שיתוף הפעולה מאחורי הקלעים: "אני רוצה לגלות לך, שאנו עובדים באופן הדוק יחד עם וועדת רבנים שמלווה אותנו. אנו לא עושים שום צעדים ללא תיאום מוחלט עימם, כולל במקרים קשים וסבוכים. יש בינינו אמון מוחלט, הם עוזרים לנו מאוד, מייעצים לנו, וגם מפנים אלינו מקרים לטיפול".
מיהם חברי וועדת הרבנים, היא מסרבת לגלות. "גם ככה", היא אומרת, "הם עומדים בפני לחצים כבדים ביותר. אני לא חושבת שחשיפתם, בפרט בימים הללו תועיל לעבודה המשותפת. אבל שיהיה ברור לך, מדובר ברבנים מן השורה הראשונה".
אחת הסטיגמות הגדולות בציבור החרדי, היא של מספר האנשים הנזקקים לשירותי הרווחה. אלא שהיא לא רואה כל הבדל מספרי בין המקרים שנזקקים לעזרת שירותי הרווחה בציבור הכללי, לבין אלו במגזר הכללי, אלא רק בסוג הקשיים, "מדובר פחות או יותר באותם אחוזים של משפחות עם בעיות כאלו ואחרות. אלא שסוגי הבעיות הם שונות. ישנם יותר בעיות למשל עם נוער שנחשף לכל מיני דברים ומצוי בקונפליקט קשה". בציבור החילוני לעומת זאת, ישנם בעיות מזן אחר לגמרי, כאלו שמטופלות בחלקן בשילוב רשויות החוק.
ויש גם ציבור אחד בקרב הציבור החרדי, אצלו היא רואה בבירור קשיים גדולים יותר, "ציבור החוזרים בתשובה מתמודד עם קשיים גדולים, בעיקר מדובר בבעיות חינוך ילדים, כאשר חלקם חזרו בתשובה כשהילדים כבר היו גדולים יחסית. הדברים הללו יוצרים עימותים ובעיות, שאנו נדרשים לטפל בהם במספר גבוה באופן יחסי".
בכלל, כשמדברים על ירושלים, כל שכונה ושכונה יש לה מאפיינים נפרדים משלה. במאה שערים למשל ובקרב חסידי תולדות אהרון – היא מודה, הקשר שלה קשה יותר, "אין לנו קשר אצלם כמו במקומות אחרים. הם מנסים לפתור את הבעיות לבד בתוככי הקהילה, ולמרות זאת, היו לא מעט מקרים שבהם טיפלנו וסייענו".
"העיקרון שמנחה אותנו" היא אומרת, "הוא לכבד. להכיר את התרבות, לא לבוא בביקורת, להתאים את השירות לאוכלוסיה, ובעיקר להקשיב. מי שבא איתנו במגע, בהחלט מרגיש את זה ולכן הצלחנו לבנות את קשרי האמון בשנים האחרונות. ההצלחה הזו עוברת מפה לאוזן, ורבים מגיעים אלינו בעקבות הקודמים..."
היא גם מבקשת לנפץ היא תדמית ה'עובדת סוציאלית' הקורעת ילדים מזרועות אימם: "מטרתנו היא לעזור למשפחות. לסייע להם בהתמודדות עם הקשיים. הוצאת ילדים היא צעד שבפירוש אינו מטרה עבורנו, נהפוך הוא". והיא גם מגלה, "מספר המקרים של הוצאת ילדים בציבור החרדי הוא אפסי ביותר".
אתם מעסיקים גם עובדים סוציאליים חרדים? "בהחלט. הצוות שלנו הוא בחלקו דתי וחרדי, כולל הצוות הבכיר. ישנם גם מרכזים שלנו שעובדים בהפרדה מליאה, עם צוות דתי וחרדי בלבד. העיקרון מבחינתנו הוא להתאים את השירות שלנו לקהל שצורך אותו".
ובכל זאת, למרות כל הרצון הטוב והמאמצים, האירועים האחרונים מעיבים על המשך הקשר. זה אגב – היא מציינת, אלא התחיל בפרשת האם, "נוצר כאן סלט של חילופי השלטון, ההפגנות על החניון, ויחד עם פרשת האם, התוצאה היא 'סלט' בעייתי. למרות ששוב, אנו כלל איננו קשורים למקרה של האם, זה לא בטיפולנו ואנו לא יזמנו את זה, למרות שקיבלנו חו"ד והובא לידיעתנו שישנה בעיה".
לסיום היא מסכימה, שנעשו כאן טעויות בהתייחסות לפרשת האם: "אני חושבת שהניסיון לחבר בין ההליך הטיפולי לבין ההליך הפלילי הוא שגיאה. יכול להיות שבמחשבה תחילה היה ניתן לעשות זאת אחרת. ההליך הטיפולי הוא משהו שמצריך התייחסות נפרדת מההליך הפלילי".
הצגת כל התגובות