ההוראה הדרמטית של המנהיג הליטאי על חוק הגיוס | חשיפה

ועדת החוץ והביטחון קיימה היום (שני) דיון נוסף בהצעת חוק שירות ביטחון, אשר בחן שימוש בכלי סיוע בכדי ליצור תמריצים כלכליים לגיוס תלמידי ישיבות לצה"ל, זאת למרות ההתנגדות הרבנית הברורה.

"החוק הזה" הסביר ראש הישיבה כך נחשף כעת ב'כיכר השבת', "הוא החוק הכי גרוע שיש, הוא לא חוק טוב והוא אף יזיק מאוד לעולם התורה", ראש הישיבה אף שיגר עקיצה לאגף החסידי באומרו: "ומי שטוען שיש ללחוץ על ראש הממשלה להעביר את החוק מיד ועכשיו, הוא טועה, כי הרי מה קורה? אתה אומר לראש הממשלה 'בוא תכה אותי', אין לנו שום עניין להיות חלק מזה".

שאר הנציגים החרדים טוענים להגנתם - כנגד חסידות גור, כי זה הזוי שלפתע הם מציגים את עצמם כדואגים לציבור החרדי, בו בזמן שהמצב הוא בדיוק הפוך, כי הלהיטות להעביר חוק גיוס, רק תגרום לכל הצדדים להקצין ולקבוע עובדות בשטח, כי לפחות חמישים אחוזים מחייבי הגיוס החרדים חייבים להתגייס.

כך או כך, היום כאמור התקיים דיון בנושא בוועדת חוץ וביטחון, כאשר לבקשת הוועדה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ערך מחקר בו בחן את כלי הסיוע השונים ליצירת תמריצים, הכולל רקע על תבחינים של כלי סיוע, סקירה על שיעורי תעסוקה ושכר לפי מגזר ומגדר ונתונים על תבחינים של כלי סיוע בארנונה ובדיור.

סא"ל אביגדור דיקשטיין, רע"ן חרדים, אשר דיווח לוועדה בשבוע שעבר על הכוונה להוציא 14,000 צווים נוספים, פירט את התאריכים: הצווים יישלחו בשלוש פעימות ב-13.3 5,000, ב-6.4 5,000 צווים, ב-4.5 יישלחו 4,000.

הנתונים המלאים

מהנתונים עולה שמרבית כלי הסיוע בתחומי הארנונה והדיור ניתנים בהתאם למבחן הכנסה, ללא דרישה למיצוי כושר השתכרות, כך שגם מי שלא מועסק מבחירה זכאי לקבל אותן.

שיעור התעסוקה - לפי הסדר "תורתו אומנותו" גברים חרדים יכולים לדחות את השירות הצבאי שלהם בתנאי שהם לומדים בישיבה ולא עובדים או רוכשים השכלה לא-תורנית. קיים "גיל הפטור" שהחל ממנו הם יכולים לעבוד, אשר חלו בו שינויים במהלך 3 השנים. על כן בדיון בסוגיית גיוס תלמידי ישיבה לצה"ל כרוכה סוגיית שיעור התעסוקה ורמת ההכנסה.

כאשר בוחנים את שיעור התעסוקה של גברים חרדים, עולה - כי הוא עלה ברבעון השני של 2023 ל-55.8% לעומת 53.1% בשנת 2022. בשנים 2021-2015 נע שיעור התעסוקה של גברים חרדים סביב ה.52%-48%. השכר של גברים חרדים עלה ב-24% ל-707,9 ש"ח. השכר בשנת 2021 היה 50.3% משכר גברים יהודים לא חרדים, בהשוואה ל-52.2% בשנת 2014.

הנחות בארנונה - יש מגוון הנחות ופטורים מארנונה שקבועים בחקיקה כגון הנחה לאזרחים ותיקים ולנכים. ההנחה הרלוונטית ביותר לאוכלוסייה החרדית היא הנחה לפי מבחן הכנסה. בשנת 2023 הנחה לפי מבחן הכנסה הייתה ההנחה הגדולה ביותר בהיקפה. הרשויות המקומיות העניקו הנחות לפי מבחן הכנסה בהיקף של כ790- מיליון ש"ח, שהיו כ18%- מסך ההנחות בארנונה, לכ230,000- משקי בית, כ8%- מכלל משקי הבית.

סיוע בדיור - חלק גדול מההטבות בתחום הדיור מותנות בכך שהזכאי יהיה חסר דירה ובעל הכנסות נמוכות. בחברה החרדית שיעור גבוה של בעלי דירה אבל גם שיעור גבוה של משקי בית עם הכנסה נמוכה. כ75%- ממשקי הבית החרדים הם בעלי דירה לעומת כ70%- בכלל האוכלוסייה.

סיוע בשכר דירה - יש כמה קבוצות זכאים לסיוע בשכר דירה כגון עולים חדשים, משפחות חד הוריות ואסירים משוחררים. על כל הזכאים מי שממצה כושר השתכרות. הזכאות הרלוונטית ביותר לאברכים היא זכאות לפי מבחן הכנסה.

מי שממצה כושר השתכרות והכנסתו מעבודה אינה עולה על גובה ההכנסה המזכה. מי שזכאי לדיור ציבורי אך טרם נמצאה לו דירה מתאימה, זכאי לסיוע מוגדל בשכ"ד. בשנת 2022 שילם משרד השיכון כ-2.3 מיליארד ש"ח בסיוע בשכ"ד, מתוך זה חלקה של החברה החרדית מוערך בכ8%- ולכן הסכום ששולם לה מוערך בקרוב ל-200 מיליון ש"ח.

דיור ציבורי - דיור ציבורי הן דירות בבעלות המדינה או גופים ציבוריים המושכרות לזכאים בשכ"ד נמוך ממחירי השוק החופשי. לפי עיבוד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לסקרי הלמ"ס מוערך שחלקם של משקי בית חרדים בדיור הציבורי נמוך מחלקם באוכלוסייה בכ-50%. ייתכן שזה נובע מאי התאמה בין מיקום הדירות לבין מיקום הקהילות החרדיות. ב2023 היו כ45,000 דירות מאוכלסות בדיור הציבורי, מוערך כי פחות מ2,000- אוכלסו על ידי זכאים מהחברה החרדית.

אז מדוע הסיעות האחרות מתנגדות לחוק שיסדיר את מעמד בני הישיבות? כפי שדווח בשבוע שעבר ב'כיכר השבת', המשנה ליועמ"ש גיל לימון הבהיר בדיונים האחרונים בוועדת חוץ וביטחון, וכך גם הובהר בהצהרות של יו"ר הוועדה אלדשטיין, שהסנקציות יוטלו על כל תלמיד ישיבה באופן אישי, במידה ולא יתגייסו 50 אחוז מעולם התורה, הדבר הזה מותיר את הסיעות החרדיות די בחוץ לכאורה.

כפי שדווח, בלשכת ראש הממשלה נתניהו, מפעילים לחצים אדירים על הסיעות החרדיות - לא להתעקש על החוק, מכיוון שהחוק הנוכחי בכל מקרה לא נתמך על ידי כלל הקואליציה וכמעט אין לו סיכוי לעבור.

בסביבת נתניהו רומזים לחברי הכנסת החרדים, כי במידה והם ימתינו עוד קצת, ובתקווה שהמלחמה תהיה מאחורינו והרוחות יירגעו, תהיה אפשרות להעביר חוק גיוס הרבה יותר טוב למגזר החרדי שכולם יוכלו לחיות איתו בשלום, ולא כמו החוק הנוכחי, שגם בתוך הציבורי החרדי יש לו התנגדות נחרצת.

גורמים ביהדות התורה הסבירו מאחורי הקלעים נגד גולדקנופף ומסבירים, כי "אין לו אחריות ציבורית ומה שמעניין אותו זה רק הציבור שלו, למרות שמסבירים לו שההתעקשות על החוק רק תגרום לנזק בלתי הפיך עבור הציבור החרדי".

"לנו", הסבירו גורמים ביהדות התורה: "בניגוד אליו שפועל רק למען סקטור מסוים וספציפי, יש אחריות ציבורית בסיסית, אין מצב לקדם חוק כזה במצבו הנוכחי, אז לפני שהוא מציג את עצמו כמושיע והמציל של עולם התורה, וכמי שזועק בשם עולם התורה, שיספר רגע לציבור - באמת… מה הוא מקדם".

מדוע הם לא יוצאים בפומבי נגד גולדקנופף ומעדיפים להסתופף תחת חיסיון? לפי מה שכבר נכתב ב'כיכר השבת': "כיוון שהוא מוביל קמפיין נוראי על גבם של הנציגות החרדית - משל היה אופיזיציונר מהפלגים הקיצוניים, לא נותרה הברירה כי אם לחשוף את פניו ואת המטרות שלו".

גם במפלגה החרדית השניה - ש"ס, לא בדיוק מרוצים מההתנהלות של גולדקנופף ואומרים: "מלכתחילה סוכם שנושא הגיוס לא יעלה עד שוך המלחמה, למרות האוציה שיהיו עריקים ועוד משברים מסוג זה".

לדבריהם: "על מה ועל מי הוא מלין? נתניהו אמנם פשע בתחילת הקדנציה שלא קידם את החק, אבל זה היה בגלל שרצו לקדם חוקים אחרים, וגם גולדקנופף הסכים לכך בשעתו. כיום. אין מה לבוא בתלונות לנתניהו. יש לו מפלגה וקואליציה שצמאה בחלקה לדם בחורי ישיבות בשם השיוויון".

עוד הם מוסיפים: "אם היה היום מתמודד עם משבר כלכלי חמור במדינה, ברור היה שייקח זמן עד שיחזירו את כספים קואליציוניים וכו', אותו הדבר פה, לכשתסתיים המלחמה, יטופל החוק, ותטופל היועמ"שית ושאר ירקות, בינתיים לפי האיומים, הוא ממש דומה לבן גביר".