ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז ספד בצער בדברים שנשא בבית מדרשו לגאב"ד 'נווה ציון' וחבר מועצת חכמי התורה הגאון רבי שלמה בן שמעון זצ"ל, שהסתלק לבית עולמו ביום חמישי האחרון כשהוא בגיל 88.
"אתמול", אמר ראש הישיבה: "הייתה הפטירה של הגאון הגדול רבי שלמה בן שמעון זכרונו לברכה", פתח ראש הישיבה, ואמר "אני לא יכולתי להשתתף, כי זה נודע לי כאשר אני שוכב במיטה. אולי באמצע השבוע בלי נדר אני אשתתף, ואומר כמה מילים".
בדברי ההספד חשף ראש הישיבה לראשונה גילוי מפתיע, כי לפני מספר שנים התנהל מאחורי הקלעים נסיון להקמת סנהדרין מחודשת, כשההצעה שעמדה על הפרק הייתה להעמיד את הגר"ש בראשה. "רק כדי לדעת את הגדולה שלו" הוסיף הגר"מ, וחשף: "לפני כמה שנים באו שני אחים, ורצו למנות אותו לרב ראשי לכל העולם. איך זה? כמו שניסו ורצו לעשות בימי מהר"י בי רב, רבו של מרן", ראש הישיבה האריך בסיפור ההיסטורי על הנסיון להקמת הסנהדרין מחדש בימי מהר"י בי רב, ולהעמידו בראש הסנהדרין, "ע"פ דברי הרמב״ם (פ"ד מהלכות סנהדרין הי"א) שאם הסכימו כל חכמי ישראל שיהיה חכם אחד מהם ראש הסנהדרין, זה יהיה ראש הסנהדרין".
"אבל", הוסיף ראש הישיבה וספד: "רבי לוי בן חביב היה אז בירושלים, והוא לא הסכים למנות עמהם. אמר להם: מה יעזור לכם? הרי אחר כך אתם צריכים מעידים על קידוש החודש. וכי מה שתחליטו כאן, יחליטו בכל העולם?! מה פתאום?! אני אומר ראש חודש יום שני, וזה אומר יום שלישי. ודבר שני, גם לתת מלקות, זה לא מועיל. בשביל מלקות, צריכים עדים והתראה. איפה העדים? איפה ההתראה? אז התבטל העניין. אבל בינתיים הספיק רבי יעקב בי רב למנות כמה תלמידי חכמים, וביניהם מרן. אז מרן כביכול אחד מחברי הסנהדרין שיקומו לעתיד".
"אז באו שני החכמים האלה, כאן בבני ברק ובירושלים" המשיך הגר"מ מאזוז, "ואמרו: בא ונמנה את רבי שלמה בן שמעון ראש הסנהדרין, ואני הסגן שלו, כי אני יודע קידוש החודש. איזה קידוש החודש?! אני לא יודע כלום, תעזבו אותי... הרי מה שטענו אז, יתקיים גם עכשיו. אין לנו היום מלכות וסנהדרין, אין לנו. אז בסוף התבטל העניין. אבל זה מראה לך את המעלה והגדולה של רבי שלמה בן שמעון".
"לכן חבל שאדם כזה הסתלק מן העולם, בשעה שאנחנו צריכים זכויות, צריכים הרבה זכויות" אמר ראש הישיבה כשהוא מביע צער רב על הסתלקותו של הגר"ש, "גם כל הרשעים והפושעים האלה ממשיכים, ממשיכים וממשיכים בלי סוף, ה' ירחם עלינו. זה לא רק זה, בשבוע הזה פטירת משה רבנו, פטירת הרב חיד"א ועוד. זה לא פשוט, בימים האלה נסתלק עמוד הענן. ולכן צריכים להכיר ולהזכיר את הקדושה שלו. הוא יכול היה לחבר עוד הרבה ספרים. או שלא חיבר, או שחיבר והם בכתבי יד, מה נעשה"...
בסיום דבריו עמד הגר"מ מאזוז על הפסוק "נפלה עטרת ראשנו", והעמיק בביאורו תוך חיבורו למסר האקטואלי ולדמותו של הגר"ש בן שמעון "נאמר "נפלה עטרת ראשנו, אוי נא לנו כי חטאנו" (איכה ה', ט"ז). בגמרא כתוב (קידושין דף ע"ב ע"ב) שכאשר נפטר תלמיד חכם, אז קם מישהו אחר, ככה. אם כן, למה "אוי נא לנו"? אז אמרו זה כתוב בפסוק. הפסוק במלה הראשונה אומר: "נא" – עכשיו. עד שנחכה שיקום חכם אחר, יכולים גם לחכות הרבה. דבר שני, "לנו" - אולי החכם השני יקום בסוף העולם, אנחנו צריכים אותו כאן. דבר שלישי, "כי חטאנו" - הפסדנו הרבה מתוך הפטירה של החכם".
"תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים, ויגן על עם ישראל גם למעלה, שיהיה סוף וקץ לכל הצרות שלנו. אמן כן יהי רצון", חתם ראש הישיבה.
ניתן לציין כי במהלך השנים עמד קשר עמוק בין ראש הישיבה ובין הגר"ש זצ"ל עוד מימי ישיבתם יחד בדין בביה"ד "נווה ציון" לתקופה ממושכת, זאת במקביל להשתתפותו של הגר"ש באירועים וכינוסים תורניים שע"י ישיבת "כסא רחמים", בה ביקר רבות. יצוין, כי ראש הישיבה הביע צער רב בפני מקורביו על כך שלא השתתף בהלויה.
יצוין, כי בהוראת אחיו הגאון הרב צמח מאזוז, מנהלה הרוחני של ישיבת "כסא רחמים" יצאו תלמידי הישיבה להשתתף בהלוויה וללכת אחר מיטתו של אחד מענקי הדור, כדי לחלוק לו כבוד אחרון כראוי.