הנאמן - הרב יעקב צדקה
הרב יעקב צדקה, נכדו של ראש ישיבת פורת יוסף הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, ובנו של הגאון רבי דוד צדקה שליט"א - רבה של פרדס חנה. את עיקר תורתו ואת מרבית זמנו הוא מקדיש לראשון לציון, אליו הוא מחובר בעבותות של אהבה וקרבה משחר נעוריו.
הקשר ביניהם החל לפני כשלושה עשורים, בעת לימודיו של שהרב צדקה בישיבת 'חזון עובדיה' בירושלים, אותה ייסד הגר"י יוסף ועמד בראשה. הוא היה אז אחד מהתלמידים המקורבים ביותר לראש הישיבה, עד כדי כך, שגם לאחר נישואיו הרבה לפקוד את מעונו של הראשון לציון והתקשר אליו בצורה אישית ממש.
הרב צדקה בעצמו תלמיד חכם ומחזיק בתעודת רבנות לאחר שלאורך השנים בעידוד הראש"ל השלים את לימודיו וסיים את כל מבחני הרבנות.
עוד קודם מינויו של הגר״י לראשון לציון, היה רגיל הרב צדקה לצאת יחד עימו לשיעורים הרבים שהיה מרבה למסור בכל רחבי הארץ דבר יום ביומו, על מנת להביא את דבר השם בישיבות ובכוללים המפוזרים ברחבי הארץ בשיעורי ההלכה הנודעים.
למרות שהוא מתגורר בפרדס חנה, הרב צדקה מלווה את הגר"י לאירועים שונים, שמחות וכינוסים בכל רחבי הארץ. "זו הסיבה שהרב צדקה כיום אחראי על הקשר הרציף שמקיים הראשון לציון עם קהילות הספרדים ועדות המזרח בכל עיר ומושב, ואחראי מטעמו על חיזוקי בדק הבית וביצורי הדת בכל אתר. הרב יצחק יוסף מצידו סומך עליו ביותר, ומתייחס לכל המידע שהוא מוסר לו באמון עצום".
עדות לאותו קשר הדוק הדדי ניתן למצוא בספר האלבומי הראשון על הגר"ע יוסף זצ"ל, 'פוסק הדור', אותו ערך והדפיס הרב יעקב צדקה. לצורך זה, הפקיד הראשון לציון בידיו של עוזרו הנאמן מסמכים היסטוריים רבים, תמונות נדירות ומכתבים שעין לא שזפתם
שומר החותם - הגאון רבי יצחק דניאל
הגאון רבי יצחק דניאל הוא בן גילו של הרב הראשי הספרדי. תלמיד חכם מופלג, פוסק ומורה צדק לרבים, מתלמידיו ומקורביו של הגר"ע יוסף זצ"ל, חברו ואיש סודו של הגאון רבי יצחק יוסף מזה שנים רבות. הקשר ביניהם נוצר מאז היותם בחורי ישיבה צעירים כאשר למדו שנים רבות כחברותא לימודי רבנות ודיינות בבית מדרש 'חזון עובדיה', במחזור ההיסטורי הראשון שהוקם על ידי הגר"ע יוסף זצ"ל.
לאחר מספר שנים כשהקים הראש"ל את ישיבת 'חזון עובדיה', מינה את הגר"י דניאל לכהן כר"מ בישיבתו, ולימים כיהן בה גם כמשגיח רוחני הנערץ מאד על בחורי הישיבה בשל אישיותו הנפלאה, כובשת הלבבות. כשנתמנה הראשון לציון לתפקידו, נקרא לשמש כרב הלשכה באופן רשמי ולהשיב לאחר התייעצות עם הגר"י יוסף על שאלות רבות שמגיעות ללשכה מכל רחבי הארץ והעולם, שנבצר ממנו לענות עליהן בשל העומס הגדול המונח על כתפיו, כאשר את השאלות כבדות המשקל הוא מפנה אל שולחנו של הראש״ל בבחינת - ׳ואת הדבר הגדול תביאון אלי׳.
גם מחברי הספרים שמבקשים הסכמות, אישים ציבוריים שמבקשים את חתימתו של הראשון לציון על מכתבים ותקנות - יודעים היטב שהכתובת לכל משאלה כזו עוברת דרך הרב דניאל. ברצונו יאשר, ברצונו יתנגד, ועל פיו ישק דבר. הראשון לציון מצידו מרבה לשתף אותו בדיונים בנושאים הלכתיים שונים, וגם בענייני ההנהגה הציבורית
הגביר - הר"ר רפאל הררי
היה זה בעיצומו של היום הקדוש בשנה, יום הכפורים, לפני כשלושים וחמש שנה. המקום: בית הכנסת 'חזון עובדיה', ליד בית הכנסת הגדול בירושלים, ברחוב המלך ג'ורג', שם התפלל הראשון לציון דאז, מרן הגר"ע יוסף, יחד עם בניו, את תפילות היום הקדוש. בין המתפללים נמצא גביר יהודי מצרפת העונה לשם רפאל הררי, המתרשם ממראהו נורא ההוד של מרן, ורוכש עבורו ועבור בנו, רבי יצחק, עליה לתורה. הם הודו לו מאוד, והררי מצידו ניצל את ההזדמנות כדי לשאול ולברר נושאים שונים הקשורים לעולם היהדות.
כך החל הקשר בין הגאון רבי יצחק לגביר שהיה רחוק מעולמה של תורה, ולאט לאט החל לקבל מושגים שונים כשהגר"י משמש לו חברותא. מידי יום למדו השניים הלכות, כאשר הררי מאריך את חופשת החגים שלו בארץ ומסתער על החומר החדש. כך נקפו השנים, ר' רפאל שינה את אורחות חייו והפך ליהודי חרדי תלמיד חכם ויודע ספר המקורב לגדולי ישראל ותורם בקביעות למוסדות התורה והחסד.
מספר פעמים בשנה מגיע הררי לארץ הקודש ונפגש עם הראשון לציון. פעם בשנה, בליל הושענא רבה, מגיע הגר"י יוסף לביתו שבירושלים, שם הם לומדים בחברותא כל הלילה. הררי מצידו, מקדיש את כל נדבות-העליות שהוא רוכש במיטב כספו בימים הנוראים, למען מוסדותיו של הראשון לציון.
הדיין והחברותא - הגאון רבי יעקב זמיר
זה קורה כל שבוע מחדש, ולעיתים יותר מפעם אחת: נקישות עדינות נשמעות על דלת הבית בשכונת סנהדריה, בו מתגורר הראשון לציון. את האורח רם המעלה מכירים היטב כל בני הבית: זהו ראב"ד נתניה, הגאון רבי יעקב זמיר. מזה חמישים שנה הוא לומד בחברותא עם הראשון לציון שיעור שבועי קבוע, ולעיתים קרובות גם בשבתות. לעיתים הם לומדים ב'חזון עובדיה' ופעמים רבות הלימוד נעשה בבית.
ההיכרות בין הרב יעקב זמיר לבין הראשון לציון החלה עוד כאשר שניהם היו בחורים צעירים, תלמידים בישיבת פורת יוסף שבקטמון. לאחר מכן נפרדו דרכיהם: הרב זמיר המשיך לישיבת פורת יוסף בגאולה ולאחר מכן ב'תורה והוראה' בתל אביב, ואילו הגאון הרב יצחק יוסף למד בישיבות חברון והנגב. אבל הלימוד המשותף - המשיך כל העת.
משהחליט הגר"י זמיר לפנות ללימודי דיינות, הכתובת הטבעית היתה כולל 'חזון עובדיה' בראשות הגר"י יוסף, כאשר השניים ממשיכים ללמוד יחד במשותף. גם כאשר התמנה לתפקידו כראב"ד נתניה, לא זנח את החברותא הקבועה, והקשר ביניהם התהדק אף ביתר שאת לאחר מינויו של הגר"י יוסף לראשון לציון. שניהם טרודים ועמוסים עד למעלה ראש, אבל על הלימוד המשותף - איש מהם לא מוותר.
ולא זו בלבד: מידי שבוע, ביום ראשון, הם יושבים יחד בהרכב של בית הדין הגדול. הרב זמיר מכהן שם כדיין זמני כאשר בקרוב הוא יתמנה לדיין קבוע.
הרב מחאלב - הגאון רבי יום טוב ידיד
זה אירע לפני שמונה עשרה שנה. הם ישבו שניהם, בבית גדול ומרווח בניו יורק, מנותקים מכל השאון של התפוח הגדול ולמדו בהתמדה מרובה. הבית, ביתו של הרב מאיר ידיד, רב הקהילה החאלבית המפורסמת 'שערי ציון' שנחשב ככוכב עולה בשמי הקהילה. בחדרו הפרטי ישב הרב יום טוב ידיד, רבה האחרון של חאלב ואביו של בעל הבית, שמאז שהגיע לניו יורק הקדיש את חיו לתורה וישב ספון במשך כל ימות השבוע בביתו של בנו. בחדר אחר ישב האורח מארץ ישראל, הגאון רבי יצחק יוסף, ראש מוסדות חזון עובדיה שהגיע למסע חיזוק בקהילה ולמען החזקת הישיבה, אבל בפועל לא הצליח להתנתק מהספרים.
הפגישה ביניהם היתה אקראית, כשניגשו למטבח לקחת כוס שתיה, ומיד מצאו שפה משותפת בדברי תורה. הגאון רבי יום טוב אף הכיר היטב את סבו של הגר"י יוסף - רבי אברהם פטאל שהיה רב בדמשק ושמר כל העת על קשרים הלכתיים שוטפים עם הרב ידיד.
רבה הישיש של חאלב לא הצליח שלא להתפעם מהתלמיד-חכם שלא יכול היה להתנתק מהספרים, עד שקרא לבנו, רבי יצחק ידיד, וציווה עליו לדאוג לאחזקתה המלאה של הישיבה, כדי שראש הישיבה יוכל להמשיך ולשקוד על תלמודו. מאז, נהג רבי יצחק לפקוד את ביתה של משפחת ידיד ארבע פעמים בשנה, כאשר בכל פעם הביא לרבי יום טוב הישיש מנחת שי: ספר הלכתי חדש, על מנת שרבי יום טוב יציין עליו את הגהותיו.
גם כיום, בכל ביקור כזה, נוהג רבי יצחק לפקוד בחשאי את עזרת הנשים של בית הכנסת אחיעזר שבניו יורק, שם הוא מתפלפל בדברי תורה עם הרב יום טוב, שלמרות ישישותו הוא צלול ורענן ותורתו כיין המשתבח.
הרל"ש - הר"ר יצחק אלחרר
היה זה לפני כעשר שנים, בעת שהפולמוס סביב בחירת רב ראשי לירושלים הגיע לשיאו. מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, שחפץ בכל ליבו שבנו רבי יצחק יזכה בתפקיד החשוב, ביקש את עזרתו של ר׳ יצחק אלחרר, שכיהן אז כראש מטהו של שר השיכון דאז אריאל אטיאס ומאחוריו רקורד מרשים כשניהל את מוסדותיו של הגאון רבי יצחק גרוסמן במגדל העמק ועוד מוסדות רבים ברחבי הארץ. רבי יצחק התגייס למשימה, וכך נוצר הקשר הראשון בין השניים שאף נושאים שם משותף: יצחק בן מרגלית.
ההמשך - ידוע: הבחירות נדחו, אבל אחר כך היו הזדמנויות רבות לקשר אמיתי בין השניים. הגאון רבי יצחק הטיל על אלחרר משימות חשאיות, בברורים הלכתיים עם זיקה ציבורית, וכמובן כאשר היה הגר"י יוסף מועמד לכהונת הראשון לציון - ריכז אלחרר את כל הפעילות הציבורית סביב הגוף הבוחר.
כידוע, בתקופה זו היה מרן הגר"ע בימיו האחרונים ממש, ובאחד הימים, בעודו שוכב על ערש דווי בבית החולים, בקש לקרוא לאלחרר וביקשו שלא להעמיס יותר מדי על בנו כדי לשמור על בריאותו - דברים שאליהם מתייחס אלחרר כצוואה.
אך טבעי היה שכאשר יישב הגר"י יוסף על כס הרשל"צ, יהיה זה יצחק אלחרר שישא בתפקיד ראש הלשכה ויהיה אחראי על הסיורים ברחבי הארץ, הפגישות הציבוריות, הקשר עם שרי הממשלה וחברי הכנסת ועם הרשויות המקומיות וכמובן - כל הנושאים הקשורים לקשר שבין ממשל-יהדות-ורבנות כשהרב אלחרר עושה הכל כדי לקיים את ה'צוואה' שהופקדה בידיו.
האח - השר אריה דרעי
לפני כארבעים שנה ייסד הגאון רבי יצחק יוסף - שהיה אז אברך צעיר לאחר נישואיו - סדר לימוד ליל שישי. הוא התגורר בשכונת גאולה הירושלמית, והבחורים שלמדו עימו בחברותא היו האחים הרב יהודה ור' אריה דרעי, שחבשו את ספסלי הישיבה הקטנה 'פורת יוסף' שבגאולה. בבוקרו של יום, עם הגיע הנץ, היו הולכים השלשה אל מניין ותיקים הידוע של ראש ישיבת פורת יוסף הגר״י צדקה זצ״ל בבית הכנסת ׳משכיל אל דל׳, הגר״י צדקה נהג להעניק עשרה שקלים לכל צעיר המשתתף במניין על מנת לחזק את הלימוד בליל שישי. ר' אריה המשיך עוד שנים רבות להגיע ללימוד השבועי בקביעות הן כשעבר לישיבת חברון והן כאשר הקים את ביתו והתגורר ביישוב מעלה עמוס.
הלימוד התמקד בספרי הבן איש חי, 'רב פעלים', כאשר רבי יצחק מעלה קושיה, מסתיר את התשובה שכתב ה'בן איש חי', והחברותא הצעיר קולע לתשובה הנכונה, עם הנימוקים הרלוונטיים. כאשר השתלם בלימודי הרבנות, בחר דרעי בכולל 'חזון עובדיה'. גם לאחר הקמת הישיבה שמר על קשר עם המוסדות והבחורים שם הכירוהו היטב, והוא אף היה טורח להגיע לחתונותיהם.
במשך שנים רבות, גם כאשר הפך ליו"ר ש"ס, מסר דרעי בישיבת 'חזון עובדיה' שיעור שבועי קבוע על מסכת שבת. השיעורים הללו אף ראו אור בקובץ שיעורים מיוחד, כאשר הראשון לציון, שהיה החברותא הקבועה של אריה והעריך תמיד את חריפותו ובקיאותו, התבטא לא פעם שעולם התורה הפסיד ראש ישיבה גדול - לאחר שפנה לעשייה ציבורית.
שנים חלפו, תמורות רבות עברו על השניים, בעיקר על הצעיר מביניהם, אך הקשר ביניהם המשיך במתכונתו התורנית: לימוד משותף מידי שבוע בביתו של רבי יצחק בסנהדריה.
ההיסטוריה שחזרה והביאה את ר' אריה לשמש שוב בתפקידו כיו"ר ש"ס, סללה את הדרך לחידוש הברית שבין השניים, כאשר ר' אריה דרעי מנצל את כוחו הפוליטי להביא לבחירתו של רבי יצחק לראשון לציון.
עד היום, ממשיך דרעי להגיע לעיתים קבועות ומזדמנות לביתו של החברותא הוותיק, כאשר הפגישה עוסקת אך ורק בנושאים הלכתיים טהורים או כאלו שקשורים לרבנות ודיינות.
השגריר - הנגיד הר"ר יצחק חילו
היה זה לפני כארבעים שנה. מרן הגר"ע יוסף זצ"ל כיהן אז כרב הראשי לישראל, ובמסגרת התפקיד ערך ביקור ממלכתי במקסיקו, אליו נלווה בנו - הגאון רבי יצחק יוסף שהיה אז אברך צעיר. שני נערים צעירים עקבו בהשתאות אחרי האורחים רמי המעלה מארץ ישראל. היו אלו איל ההון משה סבא ז"ל, ויבלח"א יצחק חילו. לראשון לציון דהיום הם נקשרו בעבותות של אהבה, והפנו אליו את כל ספקותיהם ושאלותיהם.
התקשורת הזו הביאה את הגר"י יוסף למסקנה כי להבדיל מהקהילה של יוצאי חאלב, בקהילתם של יוצאי דמשק קיים רפיון רוחני וחוסר חיבור מספק לרבנים ולמורי הוראה. הפעם היה זה תורו של הגר"י ליצור את הקשר ולזמן אליו את בן העדה, הנגיד יצחק חילו, כדי להטיל עליו משימה היסטורית: להקים קהילת בני תורה ליוצאי דמשק ובכך להשפיע על בעלי הבתים של הקהילה.
ואכן, תוך זמן קצר הושלמה המשימה. הקהילה החדשה הוקמה בליוויו ובהדרכתו הצמודה של הראשון לציון, וחוללה פלאות בקרב בני העדה הדמשקאית. רבים מחברי הקהילה התקרבו ליהדות, ביניהם אילי הון רבים וחשובים, שהיו בעבר הלא רחוק רחוקים מתורה ועתה הפכו לבעלי בתים יראים התורמים רבות למוסדות התורה בקהילתם ובארץ הקודש.
ההתחזקות הזו, שנרשמה על שמו של חילו - שהוכתר כנשיא קהילת 'אור דמשק' מקסיקו סיטי - היתה נפלאה כל כך, עד שהגר"ע יוסף הקדיש לו ברכה אישית בחלק מספריו. הקשר הרציף בין חילו לראשון לציון, הגר"י שיבלחט"א, נשמר היטב, ובכל ביקור שלו במקסיקו הוא נוהג להתארח בביתו. חילו גם מהווה חוליה מקשרת ואיש האמון של הרב לכל מדינות דרום אמריקה, דרכו מועברות הפניות הרבות אל הרב בענייני הלכה והנהגה של הקהילות השונות.