והימים הם ימי בחירות. קמפיינים, הבטחות והרבה שקרים שחבויים בין אינספור מילים. מילים שישארו בעיתון, באתרים, אבל רק למציאות ולאנשים בשטח הם ישארו בגדר חלום.
בשבוע שעבר נחשפתי בכתבה באתר "כיכר השבת" לתחקיר חשוב מאין כמותו בעקבות עושק הגננות בציבור החרדי. משפל חסר תקדים של תשלומי משכורות לעובדות עם ותק רב שנים ואף בעלות תואר ראשון ועד פיטורי עובדות בכל שנה בשביל שחס ושלום לא תצבורנה ותק ולא יאלצו לשלם להן דמי הבראה. אפילו לזעוק ולעמוד על זכויותיהן, הידיים שלהן רועדות וקולן נזעק במדבר. "עדיף לבלוע ולשתוק" אמרה אחת הגננות.
אם חשבתם שהעושק מסתכם רק בשכר הגננות והסייעות, אתם טועים. לא בבית ספרנו. בציבור החרדי הקטסטרופה חוגגת. חברות הייטק משלמות 50% פחות שכר לבודקות תוכנה מאשר חברות מקבילות ברעננה והרצליה, עובדים פשוטים במחסנים ומוקדי שירות לקוחות יכולים לחלום על "שעות נוספות". איך אומרים להם – אצלנו משלמים "גלובלי", קרי – מצאת החמה עד צאת הנשמה, אבל השכר, נשאר אותו דבר. תלוש המשכורת לא ישתנה, לפחות לא בשנים הקרובות. והעם שותק, הפולטיקאים מתחבאים והחגיגה נמשכת.
השקוף האמיתי זה המחסנאי שעובד במחסן של יענק'ל 12 שעות ואף יותר ומשתכר בשכר מינימום, כי אין לו כמעט סיכוי במקום אחר והרי אפשר לנצל.
השקופה האמיתית זאת הגננת, שרק רוצה לפרנס את משפחתה בכבוד, אבל כל שנה זוכה לקבל מכתב פיטורין שחס ושלום לא תצבור וותק. היא שקופה אמיתית. היא כבר לא צועקת - מעדיפה "לבלוע ולשתוק".
אריה דרעי, משה גפני, איפה אתם? אתם שאמונים על דאגה לציבור, אתם שקיבלתם מהציבור החרדי פעם אחר פעם את הקול שלו ואמונים לשרת אותו נאמנה. האם נעלם מעינכם עושק זה? בוודאי שלא.
נדגיש, אין ספק שידיכם מלאות עשייה ושירות ללא לאות בהרבה תחומים למענינו, אולם נושא כאוב זה של הלנת שכר, עושק שיטתי בתוככי הציבור החרדי וקטסטרופה שחוגגת במשך שנים ורק מחכה למנהיג שיעצור את הרכבת לפני תהום, עדיין אין. נו שוין, הם שקופים. אותם אתם לא רואים.
הצגת כל התגובות