מי בכלל נגד פלורליזם
הרב דוב פוברסקי מציע לכל אלו שמטיפים לפלורליזם, כדוגמת תומכי 'נשות הכותל', קודם שייטלו קורה מבין עיניהם וילמדונו הלכה למעשה פלורליזם מהו
הגישה הפלורליסטית מכירה בכך כי בחברות מתונות ישנן דרכי חשיבה שונים, אשר אינם תמיד עולים בקנה אחד עם רעותם.
בישראל, חיים קבוצות שונות ומגוונות, ביניהם כאלו המוגדרים כ'ציונים' וכאלה המוגדרים כ'אנטי ציוניים'.
הציבור החרדי כבר ממזמן קוטלג ככזה האומר שאיננו 'ציוני', מה זה אינו - הוא בכלל אנטי ציוני. כל כך החדירו בנו את המושג, עד שכבר התחלנו להאמין בו.
התחלנו להאמין לכך, שאנו סוג כזה של 'לא'. הם 'כן' ואנחנו 'לא'.
אנחנו פה, אבל לא בדיוק ולא ממש, הם חלק מהכול החל מההוויה בתקציבי ענק לטובת התרבות, שעות הפנאי, הספורט וכלה בישראלי המדושן המסתובב לו ב'דיוטי פרי'.
אנו עוברים ליד, בערך, לפעמים באופן של לצאת ידי חובה, אנו כאלה שמתנצלים כל הזמן על עצם קיומנו וכדומה.
תקציבי החינוך של המגזר החרדי, נמצאים בדרך כלל תחת הקטגוריה התקשורתית והפוליטית, בדמות של 'סחיטה חרדית', ניצול משאבי המדינה, נטל על משלם המסים ועוד פנינים שונים ומגוונים.
ובאמת, מהי ציונות ומי קבע בה את הכללים שהם כה ממוסמרים עד כדי שלא ניתן להזיזם אף לא כמלא הנימה.
האם ציוני הוא מי שמבעיר את אש המנגל ביום העצמאות עד לגובה מטר או שניים, הוא הציוני הדגול, או אולי דווקא זה שמזכיר בברכת המזון את ציון - ב'רחם נא על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך', אולי הוא בכלל הציוני האמיתי.
האם ציוני הוא זה ששימש ככתב צבאי וערך בעיתון ב'מחנה' - ביטאונם של חיילי ישראל, הוא הציוני האמיתי, או אולי זה הממית עצמו באוהלה של תורה, וחי חיי עוני ופשטות ושומר על מסורת ארוכת שנים, הוא זה הציוני האמיתי. ולא די בכך, הרי שהוא מאמין שלימוד התורה שלו שומר על העם מכל משמר אחר.
סוגיה קשה מאין כמוה, איך בכלל ניתן להכריע בסוגיות כה מורכבות ומסובכות.
אך הביטוי והמושג של המילה פלורליזם, אומר הכול, המושג מטווה דרך חדשה המתירה לכל אחד לקחת את הערך ולעשות בו שימוש עצמאי וחדשני, לכל אחד ואחת הזכות והיכולת להפוך את המושג ואת ההזדהות שלו למשל, עם עמו ועם עתידו של העם, על פי ראות עיניו והבנתו - לא פחות מלכל אחד אחר, אפילו כנגד הרוב.
אין צורך להתנצל, אין צורך להרגיש חריג ושונה. לכל אחד מותר לקחת את הביטוי והלביש עליו הכול.
משל הייתה זו אחת מנשות הכותל, שנפשה חשקה להניח תפילין ולהתעטף בטלית מול שריד בית מקדשנו, בניגוד לתפיסה היהודית הרווחת, ובניגוד לעמדת הרבנים ביניהם רב הכותל שהוא הבר סמכא לפסוק מה מותר ומה אסור במקום הקדוש לעם היהודי, המושג פלורליזם, מפרק את כל המוקשים החוקיים והגיוניים - ומתיר לכל אחד ואחת לנהוג כראות עיניו.
אז זהו, שיש אנשים שהמושגים הערכיים והאוניברסליים, הם רק בכדי להטיף ולדרוש מהזולת, או רק במקום שבו ניתן לנגח את היריב הפוליטי או המגזרי.
הם לא יאפשרו לך לעשות שימוש קל, אולי חד-פעמי במושג עליו הם כה מרבים לדבר ולהטיף - 'הפלורליזם', כאשר מדובר בך, כאשר המושג עשוי לשרת אותך.
המושג של נאה דורש נאה מקיים - איננו בלקסיקון שלהם.
ואם בלקסיקון עסקינן, הרי שבלקסיקון של תורתנו הקדושה מוטבע הערך אותו אנו אומרים בי"ג העיקרים - 'אני מאמין שזאת התורה לא תהיה מוחלפת ולא תהיה תורה אחרת וגו'' והיא לא תשתנה אפילו לא בכוח 'פלורליזם', מגובה בכוח יס"מ.
פלורליזם בציונות - כן
ביהדות ובתורתנו הקדושה - לא!
הצגת כל התגובות